אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
תירס מספוא לתחמיץ הינו גידול שכיח בשדות הארץ ומשמש לרוב כגידול שני בממשק דו-גידול לאחר קציר החיטה למספוא. התירס הינו צמח המושפע מאורך היום, וככל שהוא נזרע מאוחר יותר – כך תפגע יכולת ייצור הביומסה. קרי – יפגע יבול החומר היבש לעומת זריעות מוקדמות
להמשיך לקרוא תצפית בחינת זני תירס מספוא בזריעה מאוחרת, הזורע – 2020
הסוג חִמְצָה (Cicer) כולל כ- 43 מיני בר, שמהם 8 חד-שנתיים, והשאר שיחים, בני-שיח או עשבוניים רב-שנתיים, והוא משתייך לתת-המשפחה הפרפרניים (Papilionacea) שבמשפחת הקטניות (Fabaceae) בסוג חמצה נכללת גם החמצה התרבותית (arietinum Cicer) שהיא גידול עתיק יומין בעולם ובארץ. חמצת התרבות בויתה בדרום מזרח טורקיה, ומקורה במין הבר חמצה מרושתת. יש הסוברים שהחמצה נזכרת בתלמוד הירושלמי ובתנ"ך בשם 'חמיץ'
למגדלי אגוזי אדמה שלום!
בתרמילים של אגוזי אדמה המגודלים באיזור הנגב המערבי ישנה תופעה על הקליפה הקרויה "רשת" בגלל מופע הכתמים הכהים בצורה של שתי וערב. התופעה הולכת ומתעצמת, ופוגעת קשה ביכולת לייצא את התרמילים הפגועים, במיוחד לאור העובדה שהיא מאוד בולטת על הרקע של התרמילים המאוד בהירים
מידי שנה מגדלים בישראל כ-40,000 דונם של אבטיחים מזן מללי למען תעשיית הפיצוחים המקומית (גרעיני אבטיח). בסיום הגידול נקטפים ומסודרים האבטיחים בשורות בשדה בעזרת מגוב ולאחר מכן מועלים בעזרת מסוע אל קומביין בו הם מרוסקים ומועברים למכונת הדייש. במכונה מופרדים הגרעינים מהציפה (האדום של האבטיח) ומקליפת האבטיח, נאספים ונשמרים במיכל בעוד הציפה והקליפות נזרקים חזרה לשדה
אבטיח מללי הוא אחד מגידולי השדה החשובים בארץ. וירוסים המועברים על ידי כנימת עש הטבק מהווים בעיה קשה אחת לכמה שנים בגידול זה והם יכולים לגרום לאובדן מוחלט של היבול בחלק מהשדות. זריעה מוקדמת היא אחת הדרכים להתחמק מהכנימה והנזק של הוירוסים בתחילת הגידול, אולם יש שנים שכנימות ואיתם הוירוסים שהן מעבירות מגיעות לשדות מאוד מוקדם. ההנחה היא שהכנימות והוירוסים שהן מעבירות באבטיח מגיעים מעשבים הנמצאים מסביב לחלקות
להמשיך לקרוא עשבי בר כפונדקאים לוירוסים וכנימת עש הטבק הגורמים להפצת וירוסים באבטיח מללי לגרעינים
מבחני הזנים בחימצה נערכים כמדי שנה במסגרת מבחני הזנים הארציים, בכמה אזורי גידול שונים בארץ. מטרת מבחן הזנים היא לבחון זנים חדשים של חימצה, בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להעלות את היבול ואת איכותו. תשומת לב רבה ניתנת למציאת זני חימצה עתירי יבול, העמידים למחלות העלים אסקוכיטה וכשותית, ולמחלת הקרקע פוזריום. בשנה זו נערכו שני מבחנים בתנאי שלחין; מבחן אחד במושבי הנגב, והמבחן האחר בשעלבים, שם ידוע כי הקרקע בחלקת הניסוי מאולחת בפוזריום
להמשיך לקרוא סיכום מבחני זנים בחימצה בתנאי שלחין – עונת 2020
