מחלות ומזיקים עיקריים בתקופת האביב בחיטה ושעורה

    מחבר:
  • יפתח גלעדי
  • אור רם
  • תמר אלון
  • ינון שחם
  • עוזי נפתליהו

חיטה

מחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות שכיחות הן מחלות חילדון הקנה, פחמון פורח, חיסלון, ספטוריית הגלומות ומחלת הפסים הבקטריאלית

להמשך קריאה מחלות ומזיקים עיקריים בתקופת האביב בחיטה ושעורה

מחלות אביב בחיטה

    מחבר:
  • יפתח גלעדי
  • אור רם
  • ינון שחם
  • תמר אלון
  • עוזי נפתליהו

חיטה
מחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות שכיחות הן מחלות חילדון הקנה, פחמון פורח, חיסלון, ספטוריית הגלומות ומחלת הפסים הבקטריאלית.

להמשך קריאה מחלות אביב בחיטה

און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף

    מחבר:
  • רואי בן דוד
  • מני בן חור
  • צבי ויינברג
  • אלי ארגמן
  • הלל מלכה
  • אפרת הדס
  • יאירה חן
  • כאמל נאשף
  • אור רם
  • אשר אייזנקוט

פיזור פסולות אורגניות הוא אמצעי עתיק ומוכר לטיוב הקרקע. תוספת זו בזיבול בשדות היא בעלת חשיבות מרכזית הן בהיבט הקרקע (תוספת חומר אורגני ומניעת סחף) והן בהזנה המינראלית של גידול הפלחה כתוספת לדישון חנקני וזרחני הניתנים ביישום כימי. מכיוון שגידול המספוא לתחמיץ אינו ל"מאכל טרי" יישום הרפש בשטחי פלחה המיועדים לדגן למספוא משמש פתרון קצה אידיאלי לבעיית זבל הרפתות

להמשך קריאה און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף

סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2019

    מחבר:
  • איציק אברבנאל
  • אור רם
  • יואב גולן
  • שמעון פרגמניק
  • יפתח גלעדי
  • עוזי נפתליהו
  • עידן ריצקר
  • יורם שטיינברג
  • און רבינוביץ
  • טיטו נתנזון

מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. המבחנים התקיימו בחמישה מקומות: רעים ושובל, המתאפיינים בפלחה חרבה ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר להם שטחי פלחה עם ירקות במחזור הגידולים כמו גם ריבוי גשמים; וחוות עדן, בעמק המזרחי, עם השקיית עזר. באגמון החולה בוצעה תצפית לבדיקת השפעת ריסוס נגד מחלת החילדון על הזנים שהיו במבחן. לאור משטר הגשמים במהלך השנה חולקו המבחנים לשני אזורים גיאוגרפים: לדרום, שבו היו גשמים מעטים, על סף בצורת; ולמרכז הארץ ולצפונה, שם ירדו גשמים בכמות הגבוהה מהממוצע והתפרסו לאורך כל תקופת מילוי הגרגרים

להמשך קריאה סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2019

ניטור תכולת החנקן בחיטה בשלבי הגידול השונים באמצעות מצלמה דיגיטלית בהשוואה לבדיקות מעבדה, במטרה לזהות את תצרוכת החנקן של הגידול

    מחבר:
  • שלמה שריג
  • אלי שלוין
  • ארקדי זילברמן
  • מרדכי דודאי
  • שלמה נזר
  • יפתח בן אשר
  • עידן ריצקר

בעבודתנו זו פיתחנו עקומת צריכה של חנקן בחיטה באמצעות מצלמה. השיטה לקביעת תכולת החנקן בעלווה באמצעות מצלמה דיגיטלית וניתוח  התמונה לקביעת עצמת הצבע הירוק של העלים – greenness)) וממנה לחשב את רמת החנקן בצמח. השיטה  נבחנה במעבדתנו מזה כמה שנים והוכחה כיעילה  בגזר, וחסה (Shlevin et al. 2018) ובניסויים הקדמיים בחיטה ובתירס.

הבסיס לקביעת אחוז החנקן בעלי החיטה נובע ממבנה המולקולה של הכלורופיל. במרכז המולקולה נמצא אטום המגנזיום ומסביבו ארבעה אטומים של חנקן. לפיכך יש קורלציה ישירה בין ריכוז החנקן בעלה לבין ריכוז הכלורופיל המבוטא בצבע הירוק. (Evans 1989)

להמשך קריאה ניטור תכולת החנקן בחיטה בשלבי הגידול השונים באמצעות מצלמה דיגיטלית בהשוואה לבדיקות מעבדה, במטרה לזהות את תצרוכת החנקן של הגידול

ממו"פ צפון תיפתח הבשורה – קינואה כחול לבן בעמק החולה – חלקת מודל ראשונה של קינואה נזרעה בעמק החולה

בקיבוץ גדות ניצלו את ההפוגה בגשמים כדי לזרוע לראשונה חלקת מודל בגידול הישראלי החדש שאוקלם במו"פ צפון ובמיגל: צמח הקינואה. זריעת חלקת המודל בקינואה יצאה לפועל בהמשך לאישור וועדת משרד החקלאות למענק עבור שתי חלקות מודל בסך 80% מהשקעת הקיבוץ בגידול החדש

להמשך קריאה ממו"פ צפון תיפתח הבשורה – קינואה כחול לבן בעמק החולה – חלקת מודל ראשונה של קינואה נזרעה בעמק החולה