אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
הצגת הבעיה: טחינה ושומשום נצרכים כמזונות בריאות, והביקוש להם מתפתח עם העלייה במודעות הצרכנית להשפעות הבריאותיות של המזון והעלייה בדרישה למזון בריאות. טחינת שומשום מיוצרת מזרעי שומשום (Sesamum indicum L), שהיקף הייצור העולמי שלו עומד על 6.5 מיליון טון בשנה (2021). למרות חשיבותו הכלכלית והחקלאית הרבה, שומשום עדיין מגודל בשיטות מסורתיות במדינות מתפתחות, והמחקר החקלאי והמדעי בו מצומצם.
להמשיך לקרוא בחינת השפעת דישון והשקיה על גידול ואיכות שומשום לטחינת פרימיום
במסגרת המחקרים קודמים 2021-2022 פותח כלי שמתבסס על שלבי עבודה הבאים: 1) צילומי רחפן עם מצלמת ספקטרלית ברזולוציה גבוהה (עד 2 ס"מ לפיקסל מגובה 50 מ'), 2) מודל פוטוגרמטרי לחילוץ מודל פני השטחDSM ואומדן של פרמטרים כגון נפח הנוף, ביומסה וגודל הצמרת, 3) מודל פענוח ספקטרום-צורה מבוסס אלגוריתם למידה עמוקה CNN.
מבחן זני חיטה בכירים נבחנו בתנאי הנגב הדרומי (לכאורה תנאי גידול קשים). המבחן כלל 10 זנים וקווים ונזרע בשטחי חוות גילת. הזנים נבדקו למדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים במחזור הפלחה בנגב.
75% משטחי המספוא החורפי בארץ מתבסס על חיטה לתחמיץ או שחת. מצב זה יוצר בעיה במחזור הזרעים, ולכן יש צורך בגוון צמחי המספוא בארץ. קטניות מספוא, שהן האלטרנטיבה כיום לגוון המחזור, פורחות בתוך עונת הגשמים, כאשר הסיכויים לגשם וריקבון השחת גבוהים יחסית.
להמשיך לקרוא השפעת השונות המורפולוגית במועד הפריחה על מדדי צימוח ויבול של שלמון יפואי
שלמון יפואי בוית בשנים האחרונות במינהל המחקר החקלאי כצמח מספוא.
במסגרת זו נאספו ורובו מספר רב של אוכלוסיות בר מכל אזורי הגידול של השלמון היפואי כמעט מכל אזורי הגידול שלו בארץ.
מבחן זני החיטה באזור הנגב המערבי מתקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים וכלל 16 זנים וקווי חיטה וזן 1 שעורה. המבחן התבצע בשטחי קיבוץ רעים. הזנים נבדקו למדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים במחזור הפלחה בנגב.
