בחינת גידול קינואה במחזור גידולי הפלחה – נגב ודרום 2020

    מחבר:
  • עידן ריצקר
  • עוזי נפתליהו
  • איציק אברבנאל

מגדלי הנגב מחפשים מזה שנים רבות גידול נוסף למחזור הפלחה, באזור בו רמת המשקעים נמוכה. על פי היבולים שהתקבלו השנה בחלקות המסחריות ב-9 משקים ומהמעקב שביצענו לאורך העונה, נראה שהקינואה היא גידול מתאים להזרע במחזור הפלחה בנגב. הגידול בעל יכולת עמידות בתנאי גידול קשים ויכולת הנבת יבול כלכלי

להמשיך לקרוא בחינת גידול קינואה במחזור גידולי הפלחה – נגב ודרום 2020

"פסי ייחוס" כתמיכה בהחלטה על דישון ראש בחיטה סיכום לעונת 2020 – 2019

    מחבר:
  • עידן ריצקר
  • דוד בונפיל
  • יפתח גלעדי
  • עוזי נפתליהו
  • רם אור

למגדלי החיטה בישראל כלים מעטים עליהם ניתן להסתמך במכלול השיקולים  בהחלטה האם יש צורך בדישון ראש בחיטה. עיתוי יישום דישון הראש הינו קריטי, מכיוון שרצוי שיבוצע עוד לפני שהגידול יראה סימני מחסור, כיוון שאז ברור שכבר צפויה פגיעה בפוטנציאל היבול. ההחלטה לקראת דישון ראש מורכבת ממדדים ומשתנים רבים. שיטת "פסי היחוס" מבוססת על הביטוי בשטח של כלל הגורמים הביוטים והאביוטים בשדה – לתוצאה ויזואלית ברורה או מעקב בעזרת חישה (מקרוב או מרחוק)

להמשיך לקרוא "פסי ייחוס" כתמיכה בהחלטה על דישון ראש בחיטה סיכום לעונת 2020 – 2019

סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2020 – 2019

    מחבר:
  • איציק אברבנאל
  • אור רם
  • יואב גולן
  • שמעון פרגמניק
  • יפתח גלעדי
  • עוזי נפתליהו
  • עידן ריצקר
  • יורם שטיינברג
  • און רבינוביץ
  • דוד בונפיל

מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. השנה המבחנים התקיימו בחמישה אתרים: רעים ובית קמה, המתאפיינים במחזור בעל ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר מתאפיינים בגידול בעל, במחזור שלחין וכן בריבוי גשמים; וחוות עדן בעמק המזרחי שהגידול בה נעשה עם השקיית עזר

להמשיך לקרוא סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2020 – 2019

השפעת דישון חנקני על יבול חיטה – עונת 2020/2019

    מחבר:
  • אריה בוסק
  • מנחם אליה
  • משה כהנא

האפשרות להשפיע על יבול חיטה לגרעינים ולמספוא במהלך העונה מוגבלת והדישון החנקני הינו אמצעי מרכזי לכך. חלק מהעבודות המתפרסמות בעולם מציעות לרכז את הדישון החנקני בתקופה של יצירת הסעיפים בצמח ופחות כדשן יסוד סביב הזריעה. כמעט מדי שנה במהלך העונה מתעוררת השאלה האם ומתי יש להגיב בדישון ראש חנקני, ובאיזו כמות, על רקע שוני בכמות הגשמים ובתהליכי הספיחה\שטיפה של הדשן בקרקעות שונות. כיום קיימת המלצה על בדיקה צמחית רק בשלב מוקדם של 4-3 עלים

להמשיך לקרוא השפעת דישון חנקני על יבול חיטה – עונת 2020/2019

מבחן זני חיטה לגרגרים מולדת, עונת 2020-2019

    מחבר:
  • אור רם
  • יואב גולן
  • איציק אברבנל
  • יורם שטיינברג
  • רוחי רבינוביץ
  • רון דור סיני
  • גיא גלבוע

מבחן זני חיטה לגרגרים באזור רמות הגליל התחתון נערך זו השנה השלישית. מטרת המבחן הייתה להשוות בין זני חיטה לבדיקת התאמתם לתנאי הגידול הייחודיים באזור. המבחן כלל 7 זנים מסחריים של חיטת הלחם. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים.

לזנים גדרה ועומר היה יבול גבוה במובהק מהזן נירית. המשקל הנפחי היה גבוה בכל הזנים. אחוז החלבון היה תקין בזנים גדרה, נירית וגדיש, ונמוך בזנים כיתאין, נגב, עומר ועמית. אחוז הגלוטן הרטוב היה תקין במרבית הזנים, אך נמוך במעט בזנים כיתאין, נגב ועומר, ונמוך מהרצוי בזן עמית

להמשיך לקרוא מבחן זני חיטה לגרגרים מולדת, עונת 2020-2019

השפעת מועד זריעת צמחי האם על נביטה של זרעי קינואה

    מחבר:
  • אהרון בללו
  • מרים דקלו קרן
  • וופא אבו עקלין
  • גלינה סידן
  • רחל סוקולסקיה
  • ליאור רובינוביץ
  • אביב אשר
  • אבישי לונדנדר
  • אורית עמיר שגב
  • אנה פרבר

מחבר נוסף למאמר: ושמואל גלילי

קינואה, (Chenopodium quinoa Willd) צמח חד שנתי ממשפחת הירבוזיים (Amaranthaceae) שבשנים האחרונות זכה לתשומת לב רבה ברחבי העולם בזכות היתרונות התזונתיים והבריאותיים שלו. גם בישראל בוחנים בשנים האחרונות את הפוטנציאל החקלאי של גידול קינואה כצמח דו תכליתי לזרעים ולמספוא. אחת הבעיות היכולות להוות צוואר בקבוק לגידול הקינואה בארץ הוא אחוז הנביטה נמוך של הזרעים מייצור מקומי שלא מאפשר קבלת עומד רצוי בשדה. מצב זה יכול לנבוע מכך שייצור הזרעים המתבצע בעונה אופטימלית לקבלת יבול גבוה אינו מתאים לייצור של זרעים לחקלאים. בעבודה זו בחנו את ההשפעה של מועדי זריעה של צמחי האם על אחוז הנביטה של זרעי קינואה. לשם כך, בדקנו את אחוז הנביטה של זרעי קינואה שנוצרו על  צמחי האם שנזרעו ב- 8 מועדי זריעה מנובמבר 2018 ועד אוקטובר 2019. התוצאות הראו שלמועד הזריעה של צמחי האם ישנה השפעה על אחוז הנביטה של הזרעים. צמחי אם שנזרעו בין יולי לאוקטובר יצרו זרעים חיוניים יותר מאשר צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. זרעים שנוצרו על צמחי אם שנזרעו בינואר לא נבטו כלל. מצב זה יכול לנבוע מהטמפרטורות חמות ששוררות בזמן מילוי הגרגרים של צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. עוד הראנו שמשך הזמן מזריעה עד להבשלה מלאה בזריעות יולי-אוקטובר עמד על כ- 100 ימים, והיה קצר יותר מאשר בצמחים שנזרעו בנובמבר 2018 או בינואר 2019 שעמד על 173 ו- 155 ימים, בהתאמה. אנחנו מניחים שניתן יהיה לגדל קינואה לזרעים באזורים דרומיים כמו הערבה הדרומית, למרות שמועד הקציר של זריעות יולי-אוקטובר נמצא בתוך עונת הגשמים ויש חשש לקבלת נביטה של הזרעים בעודם על הצמח

להמשיך לקרוא השפעת מועד זריעת צמחי האם על נביטה של זרעי קינואה