אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
חברת ג"ג של החברה לפיתוח הגליל, העוסקת בגידולי שדה ועיבודים חקלאיים, מדווחת על ירידה של 40% ביבול החיטה בעמק החולה, בשל ההצפות, עקב הגשמים הרבים בעונת החורף, שחיסלו חלק מהגידולים החקלאיים. עופר גרשוביץ, מנכ"ל ג"ג אומר, כי בגליל זורעים בדרך כלל 30 אלף דונם חיטה והיבול השנתי עומד על 1 טונה חומר יבש לדונם, אך השנה עקב ההצפות בחורף, חוסלו חלק משדות החיטה והיבול עומד על 600 ק"ג לדונם בלבד
להמשך קריאה קציר חיטה רגע לפני החג, חברת ג"ג: ירידה של 40% ביבול החיטה עקב ההצפות בשדות בעונת החורף
חיטה
מחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות שכיחות הן מחלות חילדון הקנה, פחמון פורח, חיסלון, ספטוריית הגלומות ומחלת הפסים הבקטריאלית
חיטה
מחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות שכיחות הן מחלות חילדון הקנה, פחמון פורח, חיסלון, ספטוריית הגלומות ומחלת הפסים הבקטריאלית.
מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. המבחנים התקיימו בחמישה מקומות: רעים ושובל, המתאפיינים בפלחה חרבה ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר להם שטחי פלחה עם ירקות במחזור הגידולים כמו גם ריבוי גשמים; וחוות עדן, בעמק המזרחי, עם השקיית עזר. באגמון החולה בוצעה תצפית לבדיקת השפעת ריסוס נגד מחלת החילדון על הזנים שהיו במבחן. לאור משטר הגשמים במהלך השנה חולקו המבחנים לשני אזורים גיאוגרפים: לדרום, שבו היו גשמים מעטים, על סף בצורת; ולמרכז הארץ ולצפונה, שם ירדו גשמים בכמות הגבוהה מהממוצע והתפרסו לאורך כל תקופת מילוי הגרגרים
בעבודתנו זו פיתחנו עקומת צריכה של חנקן בחיטה באמצעות מצלמה. השיטה לקביעת תכולת החנקן בעלווה באמצעות מצלמה דיגיטלית וניתוח התמונה לקביעת עצמת הצבע הירוק של העלים – greenness)) וממנה לחשב את רמת החנקן בצמח. השיטה נבחנה במעבדתנו מזה כמה שנים והוכחה כיעילה בגזר, וחסה (Shlevin et al. 2018) ובניסויים הקדמיים בחיטה ובתירס.
הבסיס לקביעת אחוז החנקן בעלי החיטה נובע ממבנה המולקולה של הכלורופיל. במרכז המולקולה נמצא אטום המגנזיום ומסביבו ארבעה אטומים של חנקן. לפיכך יש קורלציה ישירה בין ריכוז החנקן בעלה לבין ריכוז הכלורופיל המבוטא בצבע הירוק. (Evans 1989)
להלן מצגת אודות השינויים השנתיים בהרכב הכימי של המזון הגס בישראל, מתוך כנס סיכום עונת מספוא קייצי ובוטנים 2019 שהתקיים בגרנות
