חיטה

בעונת תש"ף (2019-2020) זו השנה ה-46 ברציפות והשנה ה-27 מאז הכנסת ממשק אי פליחה, המשכנו לבחון את גידול החיטה בממשקים שונים בניסוי ארוך הטווח שבחלקות קבועות בגילת. בעונה זו טיפול הזרחן חזר לשתי רמות בדומה לרמות ההיסטוריות שניתנו טרום ביצוע המחקר של השבת פוריות. בחלקה שגדלה בעל, גם בעונה זו השפעות הממשק הראו יתרון לגידול אחת לשנתיים ולמתן דישון משולב (חנקן וזרחן). קיים יתרון מובהק לשיטת הגידול במחזור גידולים עם כרב נע, בתוך כרב לממשק העיבוד נמצאה השפעה מובהקת על יצור יבול הגרגרים הנותנת יתרון לאי פליחה

להמשיך לקרוא חלקות קבועות ככלי מחקרי עבור שיפור ממשק הגידול בפלחה

במחקר זה נאספו זני חיטה מסורתיים שמקורם מישראל, שהופקדו בעבר באוספים עולמיים, והושבו לשימור בארץ. המחקר כולל אפיון אוסף של זני חיטה מסורתיים מבחינה אגרונומית, גנטית וגנומית. מטרות המחקר: (א) השבה לארץ של זנים מסורתיים שגודלו בארץ ובניית אוסף רחב ומגוון. (ב) אפיון פנוטיפי ומורפולוגי של הזנים. (ג) אפיון גנומי מולקולרי של האוסף באמצעות טכנולוגיית Genotype by sequencing (GBS). (ד) בחינה אגרונומית של אוסף גרעיני מייצג בתנאי שדה כולל רכיבי יבול ומדדי איכות. (ה) איתור קווים בעלי פוטנציאל טיפוחי להכלאות עם זני עלית. (ו) קביעת אסטרטגיה לשימור המגוון הגנטי של לדורות הבאים. נאסף ונבנה אוסף של 912 קווי The Israeli Palestinian wheat landraces collection (IPLR) (כפול ממה שהתחייבנו לו בהצעת המחקר) והוא זמין כעת בבנק הגנים הישראלי לכלל קהילת חוקרי ומומחי החיטה בארץ ובעולם

להמשיך לקרוא השבה שימור ואפיון של מגוון גנטי "אבוד": זני חיטה עתיקים משדות הפלחה המסורתיים בארץ ישראל להשבחת זני חיטה מודרניים

הסכום כולל שלושה פרקים קצרים: א – השפעה מרבית של פוריות הקרקע והדישון על היבול – מדידות בפועל. ב – ניסויי 2020 השפעת כמויות הדשן ומועד הדישון על היבול. ג – הכוונת הדישון במהלך העונה לפי בדיקות צמחיות

להמשיך לקרוא סכום מורחב לניסוי דישון חיטה 2020

למגדלי החיטה בישראל כלים מעטים עליהם ניתן להסתמך במכלול השיקולים  בהחלטה האם יש צורך בדישון ראש בחיטה. עיתוי יישום דישון הראש הינו קריטי, מכיוון שרצוי שיבוצע עוד לפני שהגידול יראה סימני מחסור, כיוון שאז ברור שכבר צפויה פגיעה בפוטנציאל היבול. ההחלטה לקראת דישון ראש מורכבת ממדדים ומשתנים רבים. שיטת "פסי היחוס" מבוססת על הביטוי בשטח של כלל הגורמים הביוטים והאביוטים בשדה – לתוצאה ויזואלית ברורה או מעקב בעזרת חישה (מקרוב או מרחוק)

להמשיך לקרוא "פסי ייחוס" כתמיכה בהחלטה על דישון ראש בחיטה סיכום לעונת 2020 – 2019

מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. השנה המבחנים התקיימו בחמישה אתרים: רעים ובית קמה, המתאפיינים במחזור בעל ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר מתאפיינים בגידול בעל, במחזור שלחין וכן בריבוי גשמים; וחוות עדן בעמק המזרחי שהגידול בה נעשה עם השקיית עזר

להמשיך לקרוא סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2020 – 2019

האפשרות להשפיע על יבול חיטה לגרעינים ולמספוא במהלך העונה מוגבלת והדישון החנקני הינו אמצעי מרכזי לכך. חלק מהעבודות המתפרסמות בעולם מציעות לרכז את הדישון החנקני בתקופה של יצירת הסעיפים בצמח ופחות כדשן יסוד סביב הזריעה. כמעט מדי שנה במהלך העונה מתעוררת השאלה האם ומתי יש להגיב בדישון ראש חנקני, ובאיזו כמות, על רקע שוני בכמות הגשמים ובתהליכי הספיחה\שטיפה של הדשן בקרקעות שונות. כיום קיימת המלצה על בדיקה צמחית רק בשלב מוקדם של 4-3 עלים

להמשיך לקרוא השפעת דישון חנקני על יבול חיטה – עונת 2020/2019