חימצה בעל
• חלקות שנזרעו בדצמבר נמצאות בהצצה
• יתכן ויהיו פגיעות של הרבצידים שיופעלו בגשם הקרוב על נבטים
צעירים
• לרוב אלו פגיעות חולפות שלא גורמות לנזק ניכר
שימוש במידע ספקטרלי להערכת פוטנציאל מים, מדד שטח עלווה ויבול בחמצה
- רועי שדה
- אסף אבנרי
- רן לאטי
- דוד בונפיל
- איתי הרמן
מחבר:
בישראל נזרעים בשנה בין 30-100 אלף דונם חמצה, מרביתם בשלחין. באביב עם תום עונת הגשמים ומעבר לשלב הרפרודוקטיבי, הגידול מסתמך על המים השאריתיים בקרקע. השקית החמצה בתקופה זאת מסייע להארכת התקופה הרפרודוקטיבית, מעלה את מספר התרמילים לצמח ולכן מעלה את יבול הגרגרים. על מנת לדייק בתזמון ההשקיה, חקלאים מסתמכים כיום על מדידת פוטנציאל המים בעלה באמצעות תא לחץ, שיטה הדורשת זמן רב, מיומנות ומוגבלת למספר צמחים בכל יום
להמשיך לקרוא שימוש במידע ספקטרלי להערכת פוטנציאל מים, מדד שטח עלווה ויבול בחמצה
תצפית בחינת זני תירס מספוא בזריעה מאוחרת, הזורע – 2020
- יואב גולן
- ערן גבאי
- רני יפעה
- אסף סולומן
מחבר:
תירס מספוא לתחמיץ הינו גידול שכיח בשדות הארץ ומשמש לרוב כגידול שני בממשק דו-גידול לאחר קציר החיטה למספוא. התירס הינו צמח המושפע מאורך היום, וככל שהוא נזרע מאוחר יותר – כך תפגע יכולת ייצור הביומסה. קרי – יפגע יבול החומר היבש לעומת זריעות מוקדמות
להמשיך לקרוא תצפית בחינת זני תירס מספוא בזריעה מאוחרת, הזורע – 2020
הנחיות לגידול חמצה 2020
- אור רם
- דודי שמש
- אשר אייזנקוט
- רוחי רבינוביץ
- עידן ריצקר
- אבישי וזה
- אסף אבנרי
מחבר:
הסוג חִמְצָה (Cicer) כולל כ- 43 מיני בר, שמהם 8 חד-שנתיים, והשאר שיחים, בני-שיח או עשבוניים רב-שנתיים, והוא משתייך לתת-המשפחה הפרפרניים (Papilionacea) שבמשפחת הקטניות (Fabaceae) בסוג חמצה נכללת גם החמצה התרבותית (arietinum Cicer) שהיא גידול עתיק יומין בעולם ובארץ. חמצת התרבות בויתה בדרום מזרח טורקיה, ומקורה במין הבר חמצה מרושתת. יש הסוברים שהחמצה נזכרת בתלמוד הירושלמי ובתנ"ך בשם 'חמיץ'
בקשה למגדלים לזיהוי רשת באגוזי אדמה
- און רבינוביץ
מחבר:
למגדלי אגוזי אדמה שלום!
בתרמילים של אגוזי אדמה המגודלים באיזור הנגב המערבי ישנה תופעה על הקליפה הקרויה "רשת" בגלל מופע הכתמים הכהים בצורה של שתי וערב. התופעה הולכת ומתעצמת, ופוגעת קשה ביכולת לייצא את התרמילים הפגועים, במיוחד לאור העובדה שהיא מאוד בולטת על הרקע של התרמילים המאוד בהירים
מה ירוק מבחוץ ודלק מבפנים?
- מאיה מליניאק
- יורם גרשמן
מחבר:
מידי שנה מגדלים בישראל כ-40,000 דונם של אבטיחים מזן מללי למען תעשיית הפיצוחים המקומית (גרעיני אבטיח). בסיום הגידול נקטפים ומסודרים האבטיחים בשורות בשדה בעזרת מגוב ולאחר מכן מועלים בעזרת מסוע אל קומביין בו הם מרוסקים ומועברים למכונת הדייש. במכונה מופרדים הגרעינים מהציפה (האדום של האבטיח) ומקליפת האבטיח, נאספים ונשמרים במיכל בעוד הציפה והקליפות נזרקים חזרה לשדה