חלקות קבועות ככלי מחקרי עבור שיפור ממשק הגידול בפלחה

    מחבר:
  • דוד בונפיל

בעונת תש"ף (2019-2020) זו השנה ה-46 ברציפות והשנה ה-27 מאז הכנסת ממשק אי פליחה, המשכנו לבחון את גידול החיטה בממשקים שונים בניסוי ארוך הטווח שבחלקות קבועות בגילת. בעונה זו טיפול הזרחן חזר לשתי רמות בדומה לרמות ההיסטוריות שניתנו טרום ביצוע המחקר של השבת פוריות. בחלקה שגדלה בעל, גם בעונה זו השפעות הממשק הראו יתרון לגידול אחת לשנתיים ולמתן דישון משולב (חנקן וזרחן). קיים יתרון מובהק לשיטת הגידול במחזור גידולים עם כרב נע, בתוך כרב לממשק העיבוד נמצאה השפעה מובהקת על יצור יבול הגרגרים הנותנת יתרון לאי פליחה

להמשיך לקרוא חלקות קבועות ככלי מחקרי עבור שיפור ממשק הגידול בפלחה

קינואה כמספוא לרפת החלב, גליל מערבי 2020 – 2019

    מחבר:
  • דודי שמש
  • ישי קציר
  • רמי בר זיו
  • זיו אטד
  • אריה אלברג

לאחר שממצאים ראשוניים הראו שלקינואה יש ערכי הזנה טובים כמספוא, ויכולת החמצה טובה, החלטנו לבחון את הקינואה כגידול לתחמיץ בממשק משקי. ההצצה בחלקה לא הייתה מספיק טובה ויתכן שהשפיעה על גובה היבול. היבול לתחמיץ היה 630 ק"ג/ד' חומר יבש, ולגרעינים 230 ק"ג/ד' לאחר ניקוי. החלקה נקצרה ב- 33.5% חומר יבש בקומביין עם שולחן לקציר תירס, ישירות למשאיות, ללא שום קושי מיוחד

להמשיך לקרוא קינואה כמספוא לרפת החלב, גליל מערבי 2020 – 2019

תצפית בחינת זני תירס מספוא בזריעה מאוחרת, הזורע – 2020

    מחבר:
  • יואב גולן
  • ערן גבאי
  • רני יפעה
  • אסף סולומן

תירס מספוא לתחמיץ הינו גידול שכיח בשדות הארץ ומשמש לרוב כגידול שני בממשק דו-גידול לאחר קציר החיטה למספוא. התירס הינו צמח המושפע מאורך היום, וככל שהוא נזרע מאוחר יותר – כך תפגע יכולת ייצור הביומסה. קרי – יפגע יבול החומר היבש לעומת זריעות מוקדמות

להמשיך לקרוא תצפית בחינת זני תירס מספוא בזריעה מאוחרת, הזורע – 2020

הנחיות לגידול חמצה 2020

    מחבר:
  • אור רם
  • דודי שמש
  • אשר אייזנקוט
  • רוחי רבינוביץ
  • עידן ריצקר
  • אבישי וזה
  • אסף אבנרי

הסוג חִמְצָה (Cicer) כולל כ- 43 מיני בר, שמהם 8 חד-שנתיים, והשאר שיחים, בני-שיח או עשבוניים רב-שנתיים, והוא משתייך לתת-המשפחה הפרפרניים (Papilionacea) שבמשפחת הקטניות (Fabaceae) בסוג חמצה נכללת גם החמצה התרבותית (arietinum Cicer) שהיא גידול עתיק יומין בעולם ובארץ. חמצת התרבות בויתה בדרום מזרח טורקיה, ומקורה במין הבר חמצה מרושתת. יש הסוברים שהחמצה נזכרת בתלמוד הירושלמי ובתנ"ך בשם 'חמיץ'

להמשיך לקרוא הנחיות לגידול חמצה 2020

בקשה למגדלים לזיהוי רשת באגוזי אדמה

    מחבר:
  • און רבינוביץ

למגדלי אגוזי אדמה שלום!

בתרמילים של אגוזי אדמה המגודלים באיזור הנגב המערבי ישנה תופעה על הקליפה הקרויה "רשת" בגלל מופע הכתמים הכהים בצורה של שתי וערב. התופעה הולכת ומתעצמת, ופוגעת קשה ביכולת לייצא את התרמילים הפגועים, במיוחד לאור העובדה שהיא מאוד בולטת על הרקע של התרמילים המאוד בהירים

להמשיך לקרוא בקשה למגדלים לזיהוי רשת באגוזי אדמה

השבה שימור ואפיון של מגוון גנטי "אבוד": זני חיטה עתיקים משדות הפלחה המסורתיים בארץ ישראל להשבחת זני חיטה מודרניים

    מחבר:
  • רואי בן דוד
  • אבי לוי
  • חנן סלע
  • דוד בונפיל
  • ביזי גולדברג
  • עינב מייזליש גתי
  • כאמל נאשף

במחקר זה נאספו זני חיטה מסורתיים שמקורם מישראל, שהופקדו בעבר באוספים עולמיים, והושבו לשימור בארץ. המחקר כולל אפיון אוסף של זני חיטה מסורתיים מבחינה אגרונומית, גנטית וגנומית. מטרות המחקר: (א) השבה לארץ של זנים מסורתיים שגודלו בארץ ובניית אוסף רחב ומגוון. (ב) אפיון פנוטיפי ומורפולוגי של הזנים. (ג) אפיון גנומי מולקולרי של האוסף באמצעות טכנולוגיית Genotype by sequencing (GBS). (ד) בחינה אגרונומית של אוסף גרעיני מייצג בתנאי שדה כולל רכיבי יבול ומדדי איכות. (ה) איתור קווים בעלי פוטנציאל טיפוחי להכלאות עם זני עלית. (ו) קביעת אסטרטגיה לשימור המגוון הגנטי של לדורות הבאים. נאסף ונבנה אוסף של 912 קווי The Israeli Palestinian wheat landraces collection (IPLR) (כפול ממה שהתחייבנו לו בהצעת המחקר) והוא זמין כעת בבנק הגנים הישראלי לכלל קהילת חוקרי ומומחי החיטה בארץ ובעולם

להמשיך לקרוא השבה שימור ואפיון של מגוון גנטי "אבוד": זני חיטה עתיקים משדות הפלחה המסורתיים בארץ ישראל להשבחת זני חיטה מודרניים