במסגרת סדרת הראיונות בה אנחנו מכירים מקרוב את החקלאי הישראלי אשר משמש כלא פחות מההווה והעתיד של מדינת ישראל פגשנו את אבישי ברט, אשר מחזיק ברפרטואר מרשים של ניסיון מגיל צעיר, ביחד עם היצע נרחב של גידולים שונים כמרכז ענף ברמת מגשימים
ספר לנו על עצמך
אני בן 36, נשוי פלוס ארבעה. במקור אני מרעננה (החיבור לדרום הגולן הגיע אח"כ) בשנתיים האחרונות אני מרכז את ענף גידולי השדה והשקדים ברמת מגשימים (מושב שיתופי).
איך הגעת לתחום החקלאות?
ההגעה שלי לדרום הגולן נעשתה כשלמדתי בישיבת הגולן לאחר השירות הצבאי. הלכתי ללמוד חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות, המשכתי לתואר שני במכון וייצמן ואז הגעתי לגד"ש של רמת מגשימים בתור עובד השקייה ומפעיל. למדתי את התחום, ומשנת 2019 אני מרכז את הענף אשר כולל אותי + 6 עובדים אשר יודעים להשקות, להפעיל כלים ובעצם לעשות את כל מה שנדרש מאיתנו. יש לנו מעל ל–2,500 דונם גידולי שדה, ביחד עם 550 דונם שקדים. כל אלו הם חלק מהמערכת החקלאית הגדולה של רמת מגשימים. בסל הגידולים שלנו ניתן למצוא בחורף חיטה, בצל, בצל לזרעים וקינואה. בקיץ אנחנו מגדלים: אבטיח, שעועית, תירס, כרוב וגזר.
יש לנו גם מטע שקדים במשולש הגבולות ליד מיצר המתפרש על כ 400 דונם, ועוד כ 150 דונם ליד רמת מגשימים – אנו מתגאים בעובדה כי מדובר במטע השקדים המסחרי הכי גבוה בארץ.
מהם התחומים בהם אתה עוסק במהלך עבודתך?
כולנו מתעסקים בהשקייה, עיבודי יסוד, עיבודי שורה, ריסוס ודישון. במקביל אנחנו מחפשים כל הזמן גידולים חדשים: ב-2020 הכנסנו שלושה גידולים חדשים למשק שלנו – כרוב, גזר וקינואה. כבר השנה הגדלנו את ההיקפים של הכרוב והגזר שהצליחו במיוחד, ועם הקינואה אנחנו ממשיכים לבחון את הנושא כדי להגיע להישגים גם שם. בכל מקרה, אנו עובדים כל הזמן על הגידולים החדשים ועל מציאת דרכים להשביח את הקיים.
אנחנו לא מתרכזים רק בעבודה – אנו עוסקים הרבה בפיתוח מקצועי של העובדים ודואגים לתת להם את הכלים המתאימים כדי שהם יוכלו לעשות את העבודה שלהם בצורה הכי טובה, יעילה ובטוחה. והכי חשוב, האווירה המשפחתית והחיובית בקרב הצוות שבזכותו אני מגיע כל יום לעבודה בשמחה.
הסיבה לכך היא בגלל שמבחינתנו, אחד המפתחות להצלחה זה הפיתוח של ההון האנושי, ואין ספק שהוא יותר חשוב מלקנות ציוד חדש – קודם יש להשקיע בכוח האדם, וזהו המוטו שלנו.
איך נראה יום העבודה שלך?
בעונה שמתחילה עוד רגע אני יוצא בחמש וחצי אחרי התפילה, עושה סיבוב בשטחי הגידול, נותן הנחיות ו/או מטפל בעצמי במערכות ההשקיה, מקבל החלטות מקצועיות לגבי ריסוסים, דישונים, כמויות ויעדי ההשקייה, נפגש בשטח עם מדריכים מקצועיים, מבצע הזמנות של חומרים, קובע עם קבלנים, עושה פגישות או ישיבות עם קונים פוטנציאלים של סחורות מטפל בכלים והכל בעבודת צוות – אני לא עושה שום דבר לבד.
ביום כזה, לכל אחד יש את האינפוטים שלו, ובתור המרכז עליי לדאוג שהכל יתפקד, ושכולם ידעו מה הם צריכים לעשות.
במהלך העונה יום העבודה אף פעם לא נגמר – בד"כ אנו ננסה להגיע הביתה בחמש אחר הצהריים כדי להיות קצת עם הילדים, אבל אנחנו זמינים גם באמצע הלילה. אם יש תקלה או אם צריך להעביר עמדה, אנחנו גרים קרוב ונצא לטפל בכל תקלה שיש.
כחצי שעה לפני כניסת השבת, אנו הולכים וסוגרים את כל המגופים כדי שבשבת עצמה יהיה שקט ולא יהיו תקלות במערכות ההשקייה. במוצאי שבת, אנו חוזרים ופותחים את המערכות כדי לחזור להשקות. אנו עושים זאת כי שבת היא מקור הברכה שלנו, ויום מנוחה בו אנו לא מתעסקים באף פן של העבודה.
מהו ענף החקלאות בשבילך?
ענף החקלאות בשבילי הוא שליחות לאומית. בתור חקלאי אני מרגיש שאני שליח של כל עם ישראל בעבודה הזאת שהיא לעבד את האדמה של כל עם ישראל. האדמה היא לא שלי ולא של המושב, היא של כל אחד מאיתנו. אנחנו מעבדים שטחים מהגדר של המושב עד גדר המערכת של סוריה בתור שליחים של העם, והמטרה שלנו היא לשמור ולעבד את אדמות המדינה ולייצר מזון עבור כלל האזרחים.
יש שיגידו שאנחנו נמצאים בתחתית שרשרת אספקת המזון, אבל עבורנו זה אחרת לגמרי – אנו מרגישים שליחות גדולה בתחום הזה ולמרות כל הקשיים לעולם לא נפסיק.
