אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
זה לא סוד שהקטפת הגלילית של ג'ון דיר, שולטת בקטיף הכותנה במדינת ישראל, אך אליה וקוץ בה. הגלילית נבנתה במקור לשורות צרות, של "30 או 152.4 ס"מ למפשק אופני הטרקטור. זה אומר 76.2 ס"מ משורה לשורה, לכל רוחב השדה. זה מתאים לאזור דרום-מזרח ארה"ב (לואיזיאנה, מיסיסיפי, ארקנסו, אלבמה, טנסי וכו') שממוצע היבול שם, נע בין 350 ק"ג ל-450 ק"ג לדונם. ברור איפוא, שביבולים כאלה, התוף יכול לשאת את העומס הצמחי, והיבול שעובר בו, כאשר אצבעות קטיף פועלות רק מצידו האחד
בחוברת "יבולי שיא" מחודש ספטמבר 2020, התפרסם ראיון חג עם פרופ' אלי פיינרמן, ראש מנהל המחקר החקלאי במכון וולקני. לדבריו: "בכל רגע נתון, נערכים כ 600-700 מחקרים, שעוסקים בנושאים רבים בתחום החקלאות: המזון, הסביבה ואגרו-טכנולוגיה". לפני שאתייחס לחיישנים (רחפנים דווקא כן, ראה בהמשך), לוויינים, רובוטים, עריכה גנומית, ביאונפורמטיקה, בינה מלאכותית וכולי, יש לי צורך לטעון
גידולי השדה בנויים על 6 רכיבים עיקריים:
1) אקלים 2) קרקע 3) דשן 4)מים 5) מזיקים 6) עשבים.
אקלים: כיום אינו בשליטתנו, וכל מגדל מתנהג בהתאם לאקלים הספציפי, המוכר באזורו.
קרקע: באופן עקרוני, ניתן לשנותה, אך רק ע"י העשרתה באחוז החומר האורגני מעל כ-3%, על מנת לקבל פריכות, אי ריגביות, חיסכון ב-N.P.K, קליטה מוגברת של מים והתאיידות מופחתת. (ככל שנפחית בעיבודים נתרום יותר למצבנו הכלכלי). ברכיב הראשון, אנו תלויים תלות מוחלטת (כיום) ובשני, הקרקע, יש באפשרותנו להגיע לשיפור רב, הכולל את בריאות הקרקע, מחזור זרעים ואחוז חומר אורגני (תכסית סתווית). בארבעת הרכיבים הנוספים, ההחלטות והאינפורמציה, זמינות לכל.
דישון: ניתן לפי בדיקות קרקע, מצב הצמח וידע מקומי.
מים: יינתנו בעיתוי המתאים, לפי פוטנציומטר, מצב הצמח ומזג האוויר.
מזיקים: לפי המלכודות והתוצאות של הפקח.
עשבים: לעתים אנו מזלזלים בעיתוי, שהוא קריטי לכל המרכיבים הנ"ל והוא חשוב לא פחות לעיתוי ולשמירה על שטח נקי. ככל ששטחי המזרע של גידולי שדה, יהיו פזורים על חלקות קטנות ובשטחים שאינם אלפי, או מאות דונמים כגושים אחידים, שטחי השוליים יגַדלו סביבם עשרות מונים עשבי בר, יותר מאשר הגושים הגדולים
חלקם הגדול של אדמות המדינה מעובדות ע"י הקיבוצים, אם ע"י גידול מטעים, גידולי שדה, מרעה ובריכות דגים. בעשרות השנים האחרונות לא חזינו במהפכות גדולות אצל מרבית הקיבוצים, ולא בכדי. (לא גידולי תכסית, לא בריאות הקרקע ועלייה בכמות החומר האורגני, לא עקבות קבועים, לא מינימום עיבוד, לא עיבוד ערוגה בלבד, והתלמים בסירות לעיצוב כתפי הערוגה ללא מתלמים שאינם מדייקים. לא עיבוד בשורות צרות, לא מעבר לגידול 8 מ' או 7.50 מ' בכלי העיבוד הקלים והזריעה, ולא..ולא..). והסיבה מאוד פשוטה: בקיבוץ הכל ניתן ובהישג יד (אמנם לא בחינם), אך ללא השוואה עם החיים הפרטיים בעיר. בקיבוץ – דירה יש, חינוך לילדים מובטח, מקומות עבודה למי שאינו עצלן קיימים בשפע, תרבות וקיום חגים, חיים בטבע, אין כפייה בנושאי עבודה, המגורים ברוב הקיבוצים צמודי קרקע, חופש מוחלט לילדים להתנהל בתחומי הקיבוץ, ועוד ועוד
להמשיך לקרוא הסיבה שאנחנו נמצאים בחקלאות העכשווית והאפשרות להתקדם לחקלאות אחרת
לשם הגשמת החלום דרושים, לטעמי, שני תנאים: מים וחשמל. ושניהם נמצאים תחת הפנס. במה דברים אמורים? שטחי הנגב והערבה מהווים כיום, להערכתי, בין פי 2 עד פי 3 משטחי העיבוד החקלאי, כולל המטעים בישראל. (כאשר יש לצפות שהמרחב האורבני ימשיך לקושש ולנגוס עוד ועוד מהשטחים החקלאיים במרכז).
מים, שהם סם החיים לאדם, למטע, לגידולי השדה ולבהמה, נמצאים בכמות מספקת במדינת ישראל, מגב ההר ומערבה לכיוון הים, זורמים נחלים רבים, בתוספת מי ביוב מטוהרים מהאזור האורבני שלאורך חופי ישראל ונוספים עליהם מי הגשמים הנצברים במרחב האורבני שלאורך חופי ישראל, ומי הנחלים שנשפכים לערבה
מוזיאון זה נמצא בכתובת 000 Westfield Ave, Waterloo, IA 507015. יש בו מספר ענקי של מוצגים שיעניינו בוגרים רבים. לילדים, יש שם אפשרויות להפעיל כלים שונים ולהיות מצולמים ומוסרטים בפעילויות שונות
