חקלאים כותבים

בחוברת "יבולי שיא" מחודש ספטמבר 2020, התפרסם ראיון חג עם פרופ' אלי פיינרמן, ראש מנהל המחקר החקלאי במכון וולקני. לדבריו: "בכל רגע נתון, נערכים כ 600-700 מחקרים, שעוסקים בנושאים רבים בתחום החקלאות: המזון, הסביבה ואגרו-טכנולוגיה". לפני שאתייחס לחיישנים (רחפנים דווקא כן, ראה בהמשך), לוויינים, רובוטים, עריכה גנומית, ביאונפורמטיקה, בינה מלאכותית וכולי, יש לי צורך לטעון

להמשיך לקרוא ארבעת הנדבכים העיקריים בגד"ש

חלקם הגדול של אדמות המדינה מעובדות ע"י הקיבוצים, אם ע"י גידול מטעים, גידולי שדה, מרעה ובריכות דגים. בעשרות השנים האחרונות לא חזינו במהפכות גדולות אצל מרבית הקיבוצים, ולא בכדי. (לא גידולי תכסית, לא בריאות הקרקע ועלייה בכמות החומר האורגני, לא עקבות קבועים, לא מינימום עיבוד, לא עיבוד ערוגה בלבד, והתלמים בסירות לעיצוב כתפי הערוגה ללא מתלמים שאינם מדייקים. לא עיבוד בשורות צרות, לא מעבר לגידול 8 מ' או 7.50 מ' בכלי העיבוד הקלים והזריעה, ולא..ולא..). והסיבה מאוד פשוטה: בקיבוץ הכל ניתן ובהישג יד (אמנם לא בחינם), אך ללא השוואה עם החיים הפרטיים בעיר. בקיבוץ – דירה יש, חינוך לילדים מובטח, מקומות עבודה למי שאינו עצלן קיימים בשפע, תרבות וקיום חגים, חיים בטבע, אין כפייה בנושאי עבודה, המגורים ברוב הקיבוצים צמודי קרקע, חופש מוחלט לילדים להתנהל בתחומי הקיבוץ, ועוד ועוד
להמשיך לקרוא הסיבה שאנחנו נמצאים בחקלאות העכשווית והאפשרות להתקדם לחקלאות אחרת

לשם הגשמת החלום דרושים, לטעמי, שני תנאים: מים וחשמל. ושניהם נמצאים תחת הפנס. במה דברים אמורים? שטחי הנגב והערבה מהווים כיום, להערכתי, בין פי 2 עד פי 3 משטחי העיבוד החקלאי, כולל המטעים בישראל. (כאשר יש לצפות שהמרחב האורבני ימשיך לקושש ולנגוס עוד ועוד מהשטחים החקלאיים במרכז).

מים, שהם סם החיים לאדם, למטע, לגידולי השדה ולבהמה, נמצאים בכמות מספקת במדינת ישראל, מגב ההר ומערבה לכיוון הים, זורמים נחלים רבים, בתוספת מי ביוב מטוהרים מהאזור האורבני שלאורך חופי ישראל ונוספים עליהם מי הגשמים הנצברים במרחב האורבני שלאורך חופי ישראל, ומי הנחלים שנשפכים לערבה

להמשיך לקרוא הגשמת חלומו של בן גוריון