במטרה לבחון שיטה להתמודדות עם עשבים בגידול חיטה בממשק אי פליחה, בחנו בשני אתרים שיטה הנהוגה במקומות אחרים בעולם של ריסוס מונעי הצצה טרם זריעת החיטה והצנעתם באמצעות המזרעה.
להמשיך לקרוא הצנעת מונעי הצצה לקראת גידול חיטה באמצעות מזרעת אי פליחה
במטרה לבחון שיטה להתמודדות עם עשבים בגידול חיטה בממשק אי פליחה, בחנו בשני אתרים שיטה הנהוגה במקומות אחרים בעולם של ריסוס מונעי הצצה טרם זריעת החיטה והצנעתם באמצעות המזרעה.
להמשיך לקרוא הצנעת מונעי הצצה לקראת גידול חיטה באמצעות מזרעת אי פליחה
מדי שנה מגדלים בארץ כמיליון דונם חיטה למספוא וגרעינים. מצב זה גורם לבעיות במחזור הזרעים של גידולי הפלחה.
פתרון אפשרי לבעיה הוא גוון מחזור זרעים בעזרת צמחי מספוא חדשים כמו שלמון יפואי וקינואה שיכולים להוות אלטרנטיבה לחיטה לתחמיץ ושחת.
במטרה לבחון שיטה להתמודדות עם עשבים בגידול חיטה בממשק אי פליחה בחנו בשני אתרים שיטה הנהוגה במקומות אחרים בעולם של ריסוס מונעי הצצה טרם זריעת החיטה והצנעתם באמצעות המזרעה במהלך הזריעה , הניסויים בוצעו ברוחמה (עם מזרעת טריפל דיסק) ובבית קמה (עם מזרעת ג'ון דיר דיסק בודד) במהלכם רוססו מספר תכשירים לפני זריעת החיטה ולאחר הריסוס נזרעו החלקות באמצעות מזרעות אי פליחה , מבחינת בטיחות לחיטה בניסוי שנזרע באמצעות מזרעת הטריפל דיסק (רוחמה) לא נצפו הבדלים ויזואלים או אחרים בהצצה, במהלך הגידול וביבול הגרעינים ואיכותם בין הטיפולים השונים להיקש , לעומת זאת בניסוי שנזרע באמצעות מזרעת ג'ון דיר דיסק בודד (בית קמה) רוב הטיפולים פגעו ויזואלית ומספרית בהצצה (היבול לא נקצר ניסוי זה ) . בשני הניסויים לא הייתה הצצה מספקת של עשבים כך שלא הצלחנו ללמוד דבר לגבי יעילות הטיפולים והשיטה.
להמשיך לקרוא דוח סיכום ניסוי לשיפור ממשק הגידול תחת ממשק אי פליחה
בחלקת תלתן מסחרית של קיבוץ שדה יואב נמצא שיבוש רב בחרדל. הוחלט לבצע ניסוי להדברת החרדל בשני מועדים. התלתן מזן תבור נזרע ב- 20/12/22 על כרב חיטה לשחת, והציץ ב- 2/1/23.
ב- 25/1/23 כאשר התלתן היה בגיל 3 עלים אמיתיים, והחרדל היה בגיל 4-5 עלים אמיתיים ובגובה 8 ס"מ בוצע ריסוס הניסוי המוקדם בקוטלי העשבים. במועד זה היו 8 טיפולים. ב- 14/2/23 בוצע הריסוס המאוחר כאשר התלתן בגיל 6 עלים אמיתיים ובגובה 10 ס"מ והחרדל בגובה 18 ס"מ. במועד זה היו 6 טיפולים. שני הניסויים היו ב-4 חזרות בלוקים באקראי. גודל חלקה: רוחב 2.5 מטר לאורך 10 מטר.
הטיפול הנפוץ בדרום להדברת רחבי עלים בתלתן הוא התכשיר BENTAZONE (בזגראן ודומיו) במינון 150-200 סמ"ק/ד' או BENTAZONEבשילוב IMAZAMOX (פולסאר אולטרה במינון 100 סמ"ק/ד'). בשנים האחרונות היו הרבה כישלונות בהדברת החרדל בתלתן. לכן הוחלט לבצע ניסויי שדה בשני התכשירים ובשני מועדים. כל הטיפולים בניסוי היו בטוחים לגידול התלתן. תוצאות הניסויים מראות כי במועד הריסוס המוקדם ההדברה הייתה מצוינת לעומת הדברה לקויה במועד הריסוס המאוחר. הטיפולים שהצטיינו במועד המוקדם: בזגראן 300 סמ"ק/ד' ובזגראן 300 סמ"ק/ד' + אקופרט 45 סמ"ק/ד'. הטיפולים שהצטיינו במועד המאוחר: בזגראן 300 סמ"ק/ד' + אקופרט 45 ובזגראן 150 סמ"ק/ד' + אקופרט 45. אולם הם היו פחות יעילים בהשוואה לטיפולים במועד המוקדם. בשני המועדים הטיפול פנתר (IMAZAMOX) 30 סמ"ק/ד' היה גרוע בהדברת החרדל, בדיעבד התברר כי ישנם צמחי חרדל שפיתחו עמידות לתכשירי IMAZAMOX. לא נערכה שקילת יבול שחת.
להמשיך לקרוא מבחן קוטלי עשבים להדברת חרדל בתלתן בשני מועדים – שדה יואב 2023
בחלקת קינואה בקיבוץ רעים בוצע ניסוי לבחינת פיטוטוקסיות של מספר קוטלי עשבים מונעי הצצה.
קינואה מזן 1008 נזרעה ב- 3/1/23 בקרקע חצי רטובה במחזור הפלחה לאחר גידול חיטה לשחת ב- 8/1/23 בוצע ריסוס הניסוי בקוטלי עשבים מונעי הצצה, למחרת ירדו 5 מ"מ גשם שהצניעו את התכשירים לקרקע. הניסוי כלל 6 תכשירים ובקורת, הניסוי נערך בבלוקים באקראי ב-4 חזרות. גודל חלקה 2 מטר רוחב לאורך 10 מטר. העשב הדומיננטי שנבט בחלקה היה עשנן. טיפול פולסווינג 8 סמ"ק/ד' הצטיין בהדברתו המוחלטת, שאר הטיפולים הדבירו חלקית את העשנן. טיפולי דואל גולד 50, פלקס 35 ופולסווינג 8 היו ברמת בטיחות טובה למדי לקינואה ולא נבדלו סטטיסטית מהבקורת. הטיפול צלנג' 50 פגע קשה בקינואה. הניסוי לא נקצר ליבול גרעינים.
להמשיך לקרוא מבחן קוטלי עשבים מונעי הצצה בקינואה לגרעינים – רעים 2023