אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
האפשרות להשפיע על יבול חיטה לגרעינים ולמספוא במהלך העונה מוגבלת והדישון החנקני הינו אמצעי מרכזי לכך. חלק מהעבודות המתפרסמות בעולם מציעות לרכז את הדישון החנקני בתקופה של יצירת הסעיפים בצמח ופחות כדשן יסוד סביב הזריעה. כמעט מדי שנה במהלך העונה מתעוררת השאלה האם ומתי יש להגיב בדישון ראש חנקני, ובאיזו כמות, על רקע שוני בכמות הגשמים ובתהליכי הספיחה\שטיפה של הדשן בקרקעות שונות. כיום קיימת המלצה על בדיקה צמחית רק בשלב מוקדם של 4-3 עלים
להמשיך לקרוא השפעת דישון חנקני על יבול חיטה – עונת 2020/2019
מבחן זני חיטה לגרגרים באזור רמות הגליל התחתון נערך זו השנה השלישית. מטרת המבחן הייתה להשוות בין זני חיטה לבדיקת התאמתם לתנאי הגידול הייחודיים באזור. המבחן כלל 7 זנים מסחריים של חיטת הלחם. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים.
לזנים גדרה ועומר היה יבול גבוה במובהק מהזן נירית. המשקל הנפחי היה גבוה בכל הזנים. אחוז החלבון היה תקין בזנים גדרה, נירית וגדיש, ונמוך בזנים כיתאין, נגב, עומר ועמית. אחוז הגלוטן הרטוב היה תקין במרבית הזנים, אך נמוך במעט בזנים כיתאין, נגב ועומר, ונמוך מהרצוי בזן עמית
מחבר נוסף למאמר: ושמואל גלילי
קינואה, (Chenopodium quinoa Willd) צמח חד שנתי ממשפחת הירבוזיים (Amaranthaceae) שבשנים האחרונות זכה לתשומת לב רבה ברחבי העולם בזכות היתרונות התזונתיים והבריאותיים שלו. גם בישראל בוחנים בשנים האחרונות את הפוטנציאל החקלאי של גידול קינואה כצמח דו תכליתי לזרעים ולמספוא. אחת הבעיות היכולות להוות צוואר בקבוק לגידול הקינואה בארץ הוא אחוז הנביטה נמוך של הזרעים מייצור מקומי שלא מאפשר קבלת עומד רצוי בשדה. מצב זה יכול לנבוע מכך שייצור הזרעים המתבצע בעונה אופטימלית לקבלת יבול גבוה אינו מתאים לייצור של זרעים לחקלאים. בעבודה זו בחנו את ההשפעה של מועדי זריעה של צמחי האם על אחוז הנביטה של זרעי קינואה. לשם כך, בדקנו את אחוז הנביטה של זרעי קינואה שנוצרו על צמחי האם שנזרעו ב- 8 מועדי זריעה מנובמבר 2018 ועד אוקטובר 2019. התוצאות הראו שלמועד הזריעה של צמחי האם ישנה השפעה על אחוז הנביטה של הזרעים. צמחי אם שנזרעו בין יולי לאוקטובר יצרו זרעים חיוניים יותר מאשר צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. זרעים שנוצרו על צמחי אם שנזרעו בינואר לא נבטו כלל. מצב זה יכול לנבוע מהטמפרטורות חמות ששוררות בזמן מילוי הגרגרים של צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. עוד הראנו שמשך הזמן מזריעה עד להבשלה מלאה בזריעות יולי-אוקטובר עמד על כ- 100 ימים, והיה קצר יותר מאשר בצמחים שנזרעו בנובמבר 2018 או בינואר 2019 שעמד על 173 ו- 155 ימים, בהתאמה. אנחנו מניחים שניתן יהיה לגדל קינואה לזרעים באזורים דרומיים כמו הערבה הדרומית, למרות שמועד הקציר של זריעות יולי-אוקטובר נמצא בתוך עונת הגשמים ויש חשש לקבלת נביטה של הזרעים בעודם על הצמח
להמשיך לקרוא השפעת מועד זריעת צמחי האם על נביטה של זרעי קינואה
בשטחי גד"ש רבים בצפון הנגב ושפלת החוף קיימת תופעה של כתמים של חול המאופיינים ביבול נמוך מאוד. כתמים אלו מופיעים בצורה לא סדירה בשטחים נרחבים הנאמדים באלפי דונמים. מופע הגידול בכתמים הוא של צמחים מנונסים, כלורוטיים מאוד ולעיתים קרובות גובהם כלל אינו מאפשר קציר. ההנחה הרווחת היא שמחסור אקוטי בחנקן הוא הגורם הישיר לפגיעה ביבול. ההשערה שלנו, שכתמי החול בעלי מאפיינים כימיים ופיזיקליים שונים הגורמים לאבדן מהיר של החנקן לאחר היישום.
על מנת לבחון השערה זו, דגמנו קרקע משני אתרים (סמוך דורות ולפידות) בהן ניתן היה לאבחן "כתמי חול" בצורה חזותית. נדגמה קרקע מהכתמים וקרקע הסמוכה אליהם בהם הגידול נראה תקין. בניסוי בחנו תגובה של חיטה בעציצים לדישון באוראה, את שטף החנקן לעומק פרופיל הקרקע ואת אבדן החנקן בהתנדפות.
בכתמי החול שיעור החול גבוה מ-80% ותכולת הגיר מעט נמוכה יותר. התוצאות מאששות את השערת המחקר כי חנקן הוא הגורם לעיכוב בהתפתחות החיטה כאשר בכתמי החול הצמחים היו בעלי ריכוז חנקן נמוך משמעותית. ממעקב אחר תנועת החנקן נמצא שריכוז האמוניום היה גבוה בשבוע הראשון אחרי יישום אוראה וצנח לערכים זניחים אחרי שבועיים. שטף החנקות מתחת לשכבת הקרקע העליונה (30 ס"מ) היה בשיא 10 ימים אחרי היישום ודעך לערכים זניחים אחרי 21 יום. למעשה, רוב החנקן נשטף כשבועיים אחרי יישום האוראה. שיעור החנקן שאבד בהתנדפות היה נמוך מאוד (פחות מ-2%) ואינו מסביר את הפגיעה בפוריות בכתמי החול. תוצאות המחקר מצביעות על טרנספורמציה מהירה מאוד של אוראה לאמוניום ולחנקה בפרק זמן של כשבוע. אנו מעריכים שבכתמי החול החנקה נשטפת במהירות מתחת לבית השורשים ולכן הגידול לא מספיק לנצל את הדשן. אנו ממליצים לבחון שימוש במעקבי ניטריפיקציה או בדשן בשחרור מבוקר לצמצם את שטיפת החנקות
27 זני חיטה וכן זן חיטפון וזן ש"ש נזרעו בחלקות משתלה (כל קו בשורה) בשלוש חזרות בנובמבר 2019. כל חלקה כללה 4 שורות, מהן 3 של הקווים הנבחנים ואחת של המפיץ בהתאם למפת הניסוי. המפיצים היו Falchetto (לחילדון צהוב וחילדון קנה), T-4 (לחילדון עלה) ו"גדרה" (לחילדון צהוב). הניסוי הוקף בשתי שורות של הזן "לבנוני" הידוע ברגישותו לכל שלוש המחלות שנבחנו. ההדבקה נעשתה באמצעות איבוק המפיץ בתערובת נבגים וטלק ו/או בליטוף המפיץ בעלים נגועים. בסה"כ השדה הודבק בחילדון צהוב בארבעה מועדים שונים ובחילדון עלה וקנה בחמישה מועדים עד להופעה אחידה ומשמעותית של סימני המחלה על גבי הקווים המפיצים (טבלה 1 המצורפת בגוף הכתבה). אומדן חומרת המחלות התבצע פעמיים לכל מחלה בהפרש של שבועיים. התוצאה הגבוהה מבין השתיים נרשמה בדו"ח
להמשיך לקרוא אומדן העמידות לחלדונות העלה, הקנה והצהוב בזני חיטה חדשים – דוח מחקר לשנת 2020
מבחן זני חיטה לתחמיץ באזור עמק יזרעאל מתקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים, וכולל 8 זנים וקווים. מטרת מבחן זה הייתה להשוות בין זני חיטה קיימים ובין קווים חדשים, במטרה לשפר את יבולי החיטה המיועדת למספוא. המבחן נערך בשטחי גד"ש חורש יזרעאל, הסמוכים לקיבוץ יזרעאל. בעת הקציר לא הייתה רביצה של הזנים. הקו עצ.1 היה הבכיר ביותר. חיטפון 1010 היה בעל קמה גבוהה במובהק משאר הזנים והקווים. לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים בין הזנים והקווים ביבול הטרי וביבול החומר היבש, מלבד הקו עצ.1, שהיה נמוך במובהק משאר הזנים והקווים, מלבד מהזן גליל
להמשיך לקרוא מבחן זני חיטה למספוא עמק יזרעאל, עונת 2019 – 2020
