אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
תופעת ההתמוטטות המוקדמת במללי נגרמת ככל הנראה משילוב של מספר פטריות קרקע בתמונה רואים צמחים בודדים שמתו מוקדם משאר השדה, התופעה נפוצה בהמון שדות, בחלקם ברמה גבוהה מאוד ובחלקם פחות, הפטריות המעורבות נפוצות ברוב קרקעות הנגב ולכן הפוטנציאל להתפרצות גדול
רקע:
• המטרה בהדברת עשבים להגיע להצצה עם שדה נקי מעשבים ומונעי הצצה מופעלים.
• במקרים רבים מופיעה המלצה ליישם מונעי ההצצה לאחר הזריעה, דהיינו "קדם הצצה".
• בעוד שבגידול כמו חימצה ההמלצה מתאימה, בזריעות אבטיח וחמניות בתחילת מרץ, ועוד
יותר בזריעות תירס וכותנה מאמצע מרץ ואילך, עשויים לצוץ קשיים
חימצה בעל
• חלקות שנזרעו בדצמבר נמצאות בהצצה
• יתכן ויהיו פגיעות של הרבצידים שיופעלו בגשם הקרוב על נבטים
צעירים
• לרוב אלו פגיעות חולפות שלא גורמות לנזק ניכר
בישראל נזרעים בשנה בין 30-100 אלף דונם חמצה, מרביתם בשלחין. באביב עם תום עונת הגשמים ומעבר לשלב הרפרודוקטיבי, הגידול מסתמך על המים השאריתיים בקרקע. השקית החמצה בתקופה זאת מסייע להארכת התקופה הרפרודוקטיבית, מעלה את מספר התרמילים לצמח ולכן מעלה את יבול הגרגרים. על מנת לדייק בתזמון ההשקיה, חקלאים מסתמכים כיום על מדידת פוטנציאל המים בעלה באמצעות תא לחץ, שיטה הדורשת זמן רב, מיומנות ומוגבלת למספר צמחים בכל יום
להמשיך לקרוא שימוש במידע ספקטרלי להערכת פוטנציאל מים, מדד שטח עלווה ויבול בחמצה
תירס מספוא לתחמיץ הינו גידול שכיח בשדות הארץ ומשמש לרוב כגידול שני בממשק דו-גידול לאחר קציר החיטה למספוא. התירס הינו צמח המושפע מאורך היום, וככל שהוא נזרע מאוחר יותר – כך תפגע יכולת ייצור הביומסה. קרי – יפגע יבול החומר היבש לעומת זריעות מוקדמות
להמשיך לקרוא תצפית בחינת זני תירס מספוא בזריעה מאוחרת, הזורע – 2020
הסוג חִמְצָה (Cicer) כולל כ- 43 מיני בר, שמהם 8 חד-שנתיים, והשאר שיחים, בני-שיח או עשבוניים רב-שנתיים, והוא משתייך לתת-המשפחה הפרפרניים (Papilionacea) שבמשפחת הקטניות (Fabaceae) בסוג חמצה נכללת גם החמצה התרבותית (arietinum Cicer) שהיא גידול עתיק יומין בעולם ובארץ. חמצת התרבות בויתה בדרום מזרח טורקיה, ומקורה במין הבר חמצה מרושתת. יש הסוברים שהחמצה נזכרת בתלמוד הירושלמי ובתנ"ך בשם 'חמיץ'
