מטרת העבודה הייתה בחינת השפעת ריסוסי עלווה בדשני חנקן על יבול ואיכות חיטה בהשוואה לדרכי הדישון המקובלות בישראל
מבוא
בזמן גידול חיטה בעולם בכלל ובישראל בפרט יש מצבים שהחיטה נכנסת לעקה באספקת החנקן עקב התייבשות הקרקע, ו/או המלחת הקרקע, המקטינות את יכולת קליטת החנקן מתמיסת הקרקע, או לאחר אירועים של אוורור לקוי של הקרקע, בהם פעילות מערכת השורשים מוגבלת מפאת מחסור בחמצן. עבודות רבות בוצעו ומאמרים רבים פורסמו בנושא זה, ביניהם ניתן לציין את עבודת הגמר של עובד משרד החקלאות לשעבר אלחנן שמואל בשנת 1956 בפקולטה לחקלאות (1), ומאמר סוקר גדול (Gooding and Davis, 1992) (2) בו סוכמו יותר מ- 100 עבודות שנעשו כדי לבחון את השפעת ריסוסי עלווה באוריאה על יבול ואיכות תבואות בכלל וחיטה בפרט.
יישום חנקן בדרך זאת לצמח עשוי להפחית את דליפת החנקות למי תהום בהשוואה ליישום דרך הקרקע, בשלב מאוחר של הגידול, כאשר המבלע של חנקן בגרעינים גדול. יישום בדרך זאת עשוי להבטיח טוב יותר את הספקת החנקן לגרעינים המתפתחים לאחר ההפריה. לכן נראה גם ביישומים מאוחרים תרומה ליבול ובמיוחד לתכולת החלבון. קליטת אוריאה דרך העלווה תלויה במידת ההתנדפות של החומר לאטמוספירה במידה והפך לאמוניה, בשטיפתו לקרקע או בפגיעתו בעלווה בגלל צריבות.
בבחינת יעילות הקליטה על ידי העלווה בלבד נמצא תחום ערכים גדול בין 30%-70%. כדי להבחין בין הקליטה דרך הקרקע וקליטה דרך העלווה בחלק מהעבודות השתמשו באיזוטופ 15N. נוכחותו לאחר היישום נבדקה בעלים, כמו גם בגרעינים. ברוב המקרים יישום בדרך זאת לא פגע ביבול ואיכותו. ובמספר גדול של עבודות שצוטטו מכל העולם היישום תרם ליבול וגם לאיכותו. למרות זאת, יש לציין שהתגובה לריסוסי העלווה אינה אחידה, היא תלויה מאוד בעיתוי היישום, מצב הצמח בעת היישום, גיל הצמח, תכולת החנקן בקרקע ועוד. חוסר ההדירות בתוצאות גרם לכך שתוספת החנקן לחיטה מבוסס בעיקרו על ההנחה שקליטתו צריכה להיות דרך מערכת השורשים.
על פי המלצות מערכת ההדרכה בישראל, תרומת הקליטה של חנקן על ידי העלווה לאחר יישום תמיסת אוריאה או אוראן (מכיל אוריאה ואמון חנקתי ביחס 1:1) זניחה, ועל כן דישון ראש נוזלי יש להצמיד כמו גם דשן מוצק לגשם או השקיה לצורך הצנעתו לקרקע והפיכתו לזמין לקליטה על ידי מערכת השורשים. למרות זאת, בשנים האחרונות נעשו מספר עבודות ותצפיות (לא פורסמו, מבוסס על ידע אישי) שבאו לבחון את ההשפעה של ריסוסי עלווה בתמיסת אוריאה (נפתליהו וריצקר, בונפיל וחובריו). בעבודות אלו היה קשה להבדיל בין האפקט הקרקעי של הדשן לאפקט בתגובה לקליטה דרך העלווה ועל כן יש צורך לבחון שוב את השפעת ריסוסי עלווה בדשני חנקן על היבול ואיכות בחיטה בתנאים של "עקת חנקן" קיימת או צפויה בתנאי הגידול המקומיים.