אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
בן-חילף טף (Eragrostis Tef, להלן: טף) הוא צמח חד שנתי ממשפחת הדגניים שמקורו מאתיופיה, המשמש לייצור גרגרים ומספוא איכותיים. הטף בעל מסלול פוטוסינטטי C4, מותאם לתנאי קרינה חזקה, לניצול יעיל של מים ולגידול במגוון תנאי עקה כולל מליחות וחום
בחינה של הדברת עשבים קשי הדברה (קייצת) נבחנה באביב 2020, בשטח אספסת של גד"ש מסילות, באזור שיפעה בעמק בית שאן. המבחן הוא עבודת המשך לניסויים שהתבצעו לפני שנה ולמספר עבודות וניסוים שהתבצעו משנת 2004, ומטרתו בחינה של מספר תכשירים להדברה ומניעת הצצה, של עשבים קשי הדברה באספסת מבוססת
מבחן זני חיטה לתחמיץ באזור עמק יזרעאל מתקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים, וכולל 8 זנים וקווים. מטרת מבחן זה הייתה להשוות בין זני חיטה קיימים ובין קווים חדשים, במטרה לשפר את יבולי החיטה המיועדת למספוא. המבחן נערך בשטחי גד"ש חורש יזרעאל, הסמוכים לקיבוץ יזרעאל. בעת הקציר לא הייתה רביצה של הזנים. הקו עצ.1 היה הבכיר ביותר. חיטפון 1010 היה בעל קמה גבוהה במובהק משאר הזנים והקווים. לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים בין הזנים והקווים ביבול הטרי וביבול החומר היבש, מלבד הקו עצ.1, שהיה נמוך במובהק משאר הזנים והקווים, מלבד מהזן גליל
להמשיך לקרוא מבחן זני חיטה למספוא עמק יזרעאל, עונת 2019 – 2020
בישראל מגדלים מידי שנה כמיליון דונם תבואות חורף (50% משטחי הגד"ש), רובם המכריע בתנאי בעל. החיטה מהווה את הגידול החורפי העיקרי להזנת מעלי גרה בארץ. בתנאי שוק כאלה חייבת לעלות לבחינה מחודשת שאלת כדאיות גידול תבואות חורף בישראל עבור משק הבקר והחלב באופן שיקטין את השימוש בגרעינים מיובאים במנה. טיפוח ושילוב זני דגן עתירי גרעינים למספוא עשויים לחסוך למגדלים ולמשק הלאומי הוצאות ולהפחית את התלות הגבוהה ביבוא גרגרים. לאחרונה במחקר השוואתי שכלל ניסוי שדה רב שנתי בתנאי ישראל הודגם הפוטנציאל של חיטפון ושיבולת שועל כחלופות אפשריות של חיטה למספוא דגן חורפי. יעדו הכללי של מחקר זה הוא בחינת כושר הייצור למספוא של מינים אלו והתאמתם לתנאי הגידול בישראל. להשגת יעד המחקר נקבעו המטרות הבאות: (א) בחינת האדפטציה של זני אינטרודוקציה של שיבולת שועל וחיטפון בשתי סביבות (סביבה ים תיכונית וסביבה חצי-יובשנית). בהקשר זה יבחן: כושר הייצור (יבול ביומסה) והאיכות של גידולי המספוא (הרכב כימי, איכות הזנה ונעכלות). (ב) פיתוח תשתית גנטית לטיפוח והשבחה של חיטפון מותאם לתנאי ישראל. הזנים שימצאו כמצטיינים ישמשו כבסיס לטיפוח עתידי לזני דגן למספוא בישראל. השגת המטרות של מחקר זה תאפשר לברור מיני דגן חדשים המותאמים לגידול למספוא בסביבות הנבחנות ולזהות חומר גנטי בעל יבול גבוה למספוא, איכות הזנה טובה ונעכלות. גיוון סל הגידולים של המספוא החורפי יאפשר הרחבת מחזור הגידולים, התמודדות טובה יותר עם תנאי האקלים המשתנים, וכפועל יוצא עשויה לשפר את הגמישות והיציבות של אספקת מספוא גס למשק הבקר והחלב
להמשיך לקרוא בחינה וטיפוח של זני דגן חדשים למספוא חורפי בישראל
המחקר החדשני הועבר כבר ליישום בחוות בקר בטקסס ולמספר רפתות ניסיוניות בישראל.
כמה שבועות לפני פסח, במועד שנקבע על ידי משרד החקלאות והרבנות הראשית, עוברות כלל רפתות החלב בישראל לתזונה שונה עבור הפרות החולבות בתפריט כשר לפסח שנמשך עד לסיום החג, במטרה לייצר חלב כשר לפסח ללא חיטה ודגנים, שאינם כשרים לפסח. התפריט הכשר לפרות מתבסס בעיקר על קטניות ותירס כחלופה למיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה. הבעיה היא הרגישות של הפרות, הסובלות בהחלפת התזונה.
חוקרי מו"פ צפון ומכון המחקר מיגל בהובלת ד"ר אביב אשר, ד"ר ליאור רובינוביץ' וד"ר מולי גלילי ממִנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) אומרים, כי קיבת הפרות רגישה לשינויים בהרכב המזון וכי הזנתן לאורך כל השנה בצמח הקינואה במקום בדגן, עשויה למנוע את הסטרס למערכת העיכול של הפרות הנובע משינויים חדים בתזונה ומקשים על תפקוד מערכת העיכול וכרוך בכאבים. בנוסף לכך, לאחר סיום הפסח צריכות הפרות שוב לעבור את השינוי במזון ולחזור למנה המשמשת אותן בשאר ימות השנה ולסבול בשנית. לכן, הזנה בקינואה תשמור על רצף תזונתי לאורך כל השנה, כולל בתקופת חג הפסח, היות והחלב אותו מייצרות הפרות שיוזנו בקינואה יהיה כשר לפסח, למעשה כל השנה ובנוסף, הזנה רציפה זו תטיב ותשפר את רווחת חייה של הפרה החולבת
