אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
האפשרות להשפיע על יבול חיטה לגרעינים ולמספוא במהלך העונה מוגבלת והדישון החנקני הינו אמצעי מרכזי לכך. חלק מהעבודות המתפרסמות בעולם מציעות לרכז את הדישון החנקני בתקופה של יצירת הסעיפים בצמח ופחות כדשן יסוד סביב הזריעה. כמעט מדי שנה במהלך העונה מתעוררת השאלה האם ומתי יש להגיב בדישון ראש חנקני, ובאיזו כמות, על רקע שוני בכמות הגשמים ובתהליכי הספיחה\שטיפה של הדשן בקרקעות שונות. כיום קיימת המלצה על בדיקה צמחית רק בשלב מוקדם של 4-3 עלים
להמשיך לקרוא השפעת דישון חנקני על יבול חיטה – עונת 2020/2019
מפת יבול אותה ניתן להפיק כיום מקומביינים וקטפות כותנה מאפשרת להבין טוב יותר את השונות ביבול ולעיתים הצלבת מפת היבול עם נתונים אחרים מייצרת תובנות המסייעות לשיפור ממשק הגידול. בגידול אבטיח לפיצוח לא קיימת שיטה ליצירת מפת יבול. ניסוי חלוצי זה נועד לבחון את האפשרות לייצור מפת יבול לשדה אבטיח על ידי פיתוח אלגוריתם שיפיק מפה כזו מצילומי רחפן. בשלבים מוקדמים יותר מיפינו כך את השיבוש בעשבייה.. לאחר סידרת צילומים במהלך העונה סימנו לקראת האסיף ריבועים בשדה שאופיינו בשונות במספר האבטיחים ובגודלם. לאחר צילום השטח ספרנו ושקלנו את האבטיחים בכל ריבוע. נתונים אלה שימשו לכיול אלגוריתם שחישב יבול ליחידת שטח על ידי אומדן המשקל לכל אבטיח בנפרד. נמצא מתאם גבוה מאוד בין היבול בשטח לבין אומדן היבול של האלגוריתם שפותח. מתאם זה שימש ליצירת מפת יבול לכל השטח (המיפוי מבוסס על מיקום ומשקל של כ 360,000 אבטיחים שהיו בשדה) . נמצא קשר ראשוני בין עוצמת השיבוש בעשבייה לבין היבול. נראה שניתן להגיע למיפוי היבול בשדה אבטיח אך יש צורך לחזור על הבדיקה כדי לאמת את דיוק האומדנים של האלגוריתמים במקרים אחרים להמשיך לקרוא איתור בעיות בגידול והכנת מפת יבול באבטיח לפיצוח בחישה מרחוק – 2019
מבחן זני חיטה לגרגרים באזור רמות הגליל התחתון נערך זו השנה השלישית. מטרת המבחן הייתה להשוות בין זני חיטה לבדיקת התאמתם לתנאי הגידול הייחודיים באזור. המבחן כלל 7 זנים מסחריים של חיטת הלחם. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים.
לזנים גדרה ועומר היה יבול גבוה במובהק מהזן נירית. המשקל הנפחי היה גבוה בכל הזנים. אחוז החלבון היה תקין בזנים גדרה, נירית וגדיש, ונמוך בזנים כיתאין, נגב, עומר ועמית. אחוז הגלוטן הרטוב היה תקין במרבית הזנים, אך נמוך במעט בזנים כיתאין, נגב ועומר, ונמוך מהרצוי בזן עמית
מבחן זני החיטה באזור עמק יזרעאל מתקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים, וכולל 14 זנים וקווים. מטרת מבחן זה הייתה להשוות בין זני חיטה קיימים ובין קווים חדשים, במטרה לשפר את יבולי החיטה ואת איכותה. המבחן נערך בשטחי גד"ש חורש יזרעאל, ליד קיבוץ יזרעאל. הזנים והקווים נקצרו בקומביין לניסויים, ונבדקו למדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים. לא ניכרה רביצה של מרבית הזנים, מלבד מספר זנים שרבצו במידה קלה עד בינונית. זנים וקווים רבים הניבו יבולים טובים, וממוצע היבול במבחן היה גבוה מאוד. הקו אג. 78 הניב את היבול הגבוה במבחן, במובהק משאר הזנים והקווים. הקווים במ. 4 ו- יז. 19 הניבו את היבול הנמוך ביותר במבחן, במובהק משאר הזנים והקווים. בכל הזנים המשקל הנפחי ומשקל האלף היו תקינים וגבוהים. אחוז החלבון היה תקין בכל הזנים והקווים, מלבד הקו אג. 78, שהיה עם ערכי חלבון נמוכים מהרצוי. במרבית הזנים אחוז הגלוטן היה תקין ולפי ערכי מכשיר ה- IDK, כל הזנים והקווים היו בעלי איכות גלוטן טובה או טובה מאוד
להמשיך לקרוא מבחן זני חיטה לגרגרים עמק יזרעאל, עונת 2020-2019
בישראל מגדלים מעל 100,000 דונם אבטיח מללי לגרעינים. לעיתים נתקף הגידול במחלות קרקע הגורמות להתמוטטות השיחים ותמותת הצמחים בטרם עת הבשלת הפירות ואף לפני כן. בשדות כאלה פחיתת היבול יכולה להגיע גם ל 50%.
מחלות הקרקע הנפוצות אשר הוגדרו בשורשי אבטיח מללי בנגב בעונת 2019:
מקרופמינה (Macrophomina phaseolina) – נפוצה בקרוב ל 100% מהחלקות בנגב (בתפוצה נרחבת בכל ישראל).
מונוספורסקוס cannonballus) Monosporoascus) – התגלה\הוגדר לראשונה בנגב רק בעונה זו. יתכן שפחות נפוץ, אבל גורם לנזק גדול לצמחים וליבול.
השערת המחקר הייתה שבעזרת הידע הנצבר מעבודות המחקר הרבות, שנעשו בעבר, בהתמודדות עם מחלות קרקע בגידולי אבטיח סידלס ומלונים, נוכל למצוא פתרון מסוים לבעיה דומה בגידול המללי.
בעבודה זו בחרנו ליישם חומר להדברת מחלות תוך כדי ממשקי הגידול המקובלים. לצורך כך המחקר בוצע ב-3 גד"שים שונים (במחזור הגידולים ובקרקעות) ובהם בוצעו יושם קוטל המחלות. 2 חלקות בכל גד"ש, בכל תצפית כ-30 דונם מטופל.
גם בעונה זו היו חלקי חלקות בנגב שהתמוטטו באופן מובהק ממחלות קרקע (נבדק ואושר במעבדה), אולם במערך התצפיות שלנו לא קיבלנו תגובה חיובית מובהקת לטיפול באף אחת מהחלקות. חלק מכישלון המחקר נבע מביצוע לא מספיק איכותי של המגדלים השותפים.
תוצאות המחקר לא הביאו תוצאות חיוביות, אולם הכרחי להמשיך למצות את השיטות בהתמודדות עם מחלות קרקע בגידול זה. כנראה כדי להצליח במחקר כזה יש צורך בניסוי מסודר, על קרקע שבוודאות גבוהה מאולחת במחלות, אז ניתן יהיה לבצע מספר טיפולים בניסוי קטן ועם חזרות
מבחן זני חימצה בתנאי בעל בנגב נערך השנה בשטחי גד"ש שקמה, ליד קיבוץ בית קמה, במסגרת מבחני הזנים הנערכים במקומות שונים ברחבי הארץ. מבחן הזנים נעשה במטרה לבחון זנים חדשים של חימצה, בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להגדיל את כמות היבול ולשפר את איכותו. המבחן כלל 6 זנים, ביניהם זן מסחרי ותיק ששימש כביקורת. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול חימצה. הזן עידית הניב את היבול הכללי הרב ביותר, במובהק מהזנים פלג, יניר ו-220. הזן 220 הניב את היבול סוג ב' הרב ביותר, במובהק משאר הזנים. מרבית הזנים לא נבדלו ביניהם בכמות היבול סוג א', מלבד הזן עידית, שהיה הרב ביותר, ונבדל מהזנים פלג ו-220. הזן 220 הניב את היבול סוג א' הנמוך ביותר, במובהק משאר הזנים
