חוקרי מו"פ צפון פיתחו זן קינואה משובח וכשר לפסח כסופר פוד החוסך סבל תזונתי לפרות החלב בפסח ורווחי לחקלאי

המחקר החדשני הועבר כבר ליישום בחוות בקר בטקסס ולמספר רפתות ניסיוניות בישראל.

כמה שבועות לפני פסח, במועד שנקבע על ידי משרד החקלאות והרבנות הראשית, עוברות כלל רפתות החלב בישראל לתזונה שונה עבור הפרות החולבות בתפריט כשר לפסח שנמשך עד לסיום החג, במטרה לייצר חלב כשר לפסח ללא חיטה ודגנים, שאינם כשרים לפסח. התפריט הכשר לפרות מתבסס בעיקר על קטניות ותירס כחלופה למיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה. הבעיה היא הרגישות של הפרות, הסובלות בהחלפת התזונה.

חוקרי מו"פ צפון ומכון המחקר מיגל בהובלת ד"ר אביב אשר, ד"ר ליאור רובינוביץ' וד"ר מולי גלילי ממִנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) אומרים, כי קיבת הפרות רגישה לשינויים בהרכב המזון וכי הזנתן לאורך כל השנה בצמח הקינואה במקום בדגן, עשויה למנוע את הסטרס למערכת העיכול של הפרות הנובע משינויים חדים בתזונה ומקשים על תפקוד מערכת העיכול וכרוך בכאבים. בנוסף לכך, לאחר סיום הפסח צריכות הפרות שוב לעבור את השינוי במזון ולחזור למנה המשמשת אותן בשאר ימות השנה ולסבול בשנית. לכן, הזנה בקינואה תשמור על רצף תזונתי לאורך כל השנה, כולל בתקופת חג הפסח, היות והחלב אותו מייצרות הפרות שיוזנו בקינואה יהיה כשר לפסח, למעשה כל השנה ובנוסף, הזנה רציפה זו תטיב ותשפר את רווחת חייה של הפרה החולבת

להמשיך לקרוא חוקרי מו"פ צפון פיתחו זן קינואה משובח וכשר לפסח כסופר פוד החוסך סבל תזונתי לפרות החלב בפסח ורווחי לחקלאי

מחלות ומזיקים עיקריים בתקופת האביב בחיטה ושעורה

    מחבר:
  • יפתח גלעדי
  • אור רם
  • תמר אלון
  • ינון שחם
  • עוזי נפתליהו

חיטה

מחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות שכיחות הן מחלות חילדון הקנה, פחמון פורח, חיסלון, ספטוריית הגלומות ומחלת הפסים הבקטריאלית

להמשיך לקרוא מחלות ומזיקים עיקריים בתקופת האביב בחיטה ושעורה

מחלות אביב בחיטה

    מחבר:
  • יפתח גלעדי
  • אור רם
  • ינון שחם
  • תמר אלון
  • עוזי נפתליהו

חיטה
מחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות שכיחות הן מחלות חילדון הקנה, פחמון פורח, חיסלון, ספטוריית הגלומות ומחלת הפסים הבקטריאלית.

להמשיך לקרוא מחלות אביב בחיטה

און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף

    מחבר:
  • רואי בן דוד
  • מני בן חור
  • צבי ויינברג
  • אלי ארגמן
  • הלל מלכה
  • אפרת הדס
  • יאירה חן
  • כאמל נאשף
  • אור רם
  • אשר אייזנקוט

פיזור פסולות אורגניות הוא אמצעי עתיק ומוכר לטיוב הקרקע. תוספת זו בזיבול בשדות היא בעלת חשיבות מרכזית הן בהיבט הקרקע (תוספת חומר אורגני ומניעת סחף) והן בהזנה המינראלית של גידול הפלחה כתוספת לדישון חנקני וזרחני הניתנים ביישום כימי. מכיוון שגידול המספוא לתחמיץ אינו ל"מאכל טרי" יישום הרפש בשטחי פלחה המיועדים לדגן למספוא משמש פתרון קצה אידיאלי לבעיית זבל הרפתות

להמשיך לקרוא און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף

סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2019

    מחבר:
  • איציק אברבנאל
  • אור רם
  • יואב גולן
  • שמעון פרגמניק
  • יפתח גלעדי
  • עוזי נפתליהו
  • עידן ריצקר
  • יורם שטיינברג
  • און רבינוביץ
  • טיטו נתנזון

מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. המבחנים התקיימו בחמישה מקומות: רעים ושובל, המתאפיינים בפלחה חרבה ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר להם שטחי פלחה עם ירקות במחזור הגידולים כמו גם ריבוי גשמים; וחוות עדן, בעמק המזרחי, עם השקיית עזר. באגמון החולה בוצעה תצפית לבדיקת השפעת ריסוס נגד מחלת החילדון על הזנים שהיו במבחן. לאור משטר הגשמים במהלך השנה חולקו המבחנים לשני אזורים גיאוגרפים: לדרום, שבו היו גשמים מעטים, על סף בצורת; ולמרכז הארץ ולצפונה, שם ירדו גשמים בכמות הגבוהה מהממוצע והתפרסו לאורך כל תקופת מילוי הגרגרים

להמשיך לקרוא סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2019

ניטור תכולת החנקן בחיטה בשלבי הגידול השונים באמצעות מצלמה דיגיטלית בהשוואה לבדיקות מעבדה, במטרה לזהות את תצרוכת החנקן של הגידול

    מחבר:
  • שלמה שריג
  • אלי שלוין
  • ארקדי זילברמן
  • מרדכי דודאי
  • שלמה נזר
  • יפתח בן אשר
  • עידן ריצקר

בעבודתנו זו פיתחנו עקומת צריכה של חנקן בחיטה באמצעות מצלמה. השיטה לקביעת תכולת החנקן בעלווה באמצעות מצלמה דיגיטלית וניתוח  התמונה לקביעת עצמת הצבע הירוק של העלים – greenness)) וממנה לחשב את רמת החנקן בצמח. השיטה  נבחנה במעבדתנו מזה כמה שנים והוכחה כיעילה  בגזר, וחסה (Shlevin et al. 2018) ובניסויים הקדמיים בחיטה ובתירס.

הבסיס לקביעת אחוז החנקן בעלי החיטה נובע ממבנה המולקולה של הכלורופיל. במרכז המולקולה נמצא אטום המגנזיום ומסביבו ארבעה אטומים של חנקן. לפיכך יש קורלציה ישירה בין ריכוז החנקן בעלה לבין ריכוז הכלורופיל המבוטא בצבע הירוק. (Evans 1989)

להמשיך לקרוא ניטור תכולת החנקן בחיטה בשלבי הגידול השונים באמצעות מצלמה דיגיטלית בהשוואה לבדיקות מעבדה, במטרה לזהות את תצרוכת החנקן של הגידול