אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
חברת ג"ג של החברה לפיתוח הגליל, העוסקת בגידולי שדה ועיבודים חקלאיים, מדווחת על ירידה של 40% ביבול החיטה בעמק החולה, בשל ההצפות, עקב הגשמים הרבים בעונת החורף, שחיסלו חלק מהגידולים החקלאיים. עופר גרשוביץ, מנכ"ל ג"ג אומר, כי בגליל זורעים בדרך כלל 30 אלף דונם חיטה והיבול השנתי עומד על 1 טונה חומר יבש לדונם, אך השנה עקב ההצפות בחורף, חוסלו חלק משדות החיטה והיבול עומד על 600 ק"ג לדונם בלבד
להמשיך לקרוא קציר חיטה רגע לפני החג, חברת ג"ג: ירידה של 40% ביבול החיטה עקב ההצפות בשדות בעונת החורף
המחקר החדשני הועבר כבר ליישום בחוות בקר בטקסס ולמספר רפתות ניסיוניות בישראל.
כמה שבועות לפני פסח, במועד שנקבע על ידי משרד החקלאות והרבנות הראשית, עוברות כלל רפתות החלב בישראל לתזונה שונה עבור הפרות החולבות בתפריט כשר לפסח שנמשך עד לסיום החג, במטרה לייצר חלב כשר לפסח ללא חיטה ודגנים, שאינם כשרים לפסח. התפריט הכשר לפרות מתבסס בעיקר על קטניות ותירס כחלופה למיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה. הבעיה היא הרגישות של הפרות, הסובלות בהחלפת התזונה.
חוקרי מו"פ צפון ומכון המחקר מיגל בהובלת ד"ר אביב אשר, ד"ר ליאור רובינוביץ' וד"ר מולי גלילי ממִנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) אומרים, כי קיבת הפרות רגישה לשינויים בהרכב המזון וכי הזנתן לאורך כל השנה בצמח הקינואה במקום בדגן, עשויה למנוע את הסטרס למערכת העיכול של הפרות הנובע משינויים חדים בתזונה ומקשים על תפקוד מערכת העיכול וכרוך בכאבים. בנוסף לכך, לאחר סיום הפסח צריכות הפרות שוב לעבור את השינוי במזון ולחזור למנה המשמשת אותן בשאר ימות השנה ולסבול בשנית. לכן, הזנה בקינואה תשמור על רצף תזונתי לאורך כל השנה, כולל בתקופת חג הפסח, היות והחלב אותו מייצרות הפרות שיוזנו בקינואה יהיה כשר לפסח, למעשה כל השנה ובנוסף, הזנה רציפה זו תטיב ותשפר את רווחת חייה של הפרה החולבת
חיטה
מחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות שכיחות הן מחלות חילדון הקנה, פחמון פורח, חיסלון, ספטוריית הגלומות ומחלת הפסים הבקטריאלית
להמשיך לקרוא מחלות ומזיקים עיקריים בתקופת האביב בחיטה ושעורה
חיטה
מחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות שכיחות הן מחלות חילדון הקנה, פחמון פורח, חיסלון, ספטוריית הגלומות ומחלת הפסים הבקטריאלית.
פיזור פסולות אורגניות הוא אמצעי עתיק ומוכר לטיוב הקרקע. תוספת זו בזיבול בשדות היא בעלת חשיבות מרכזית הן בהיבט הקרקע (תוספת חומר אורגני ומניעת סחף) והן בהזנה המינראלית של גידול הפלחה כתוספת לדישון חנקני וזרחני הניתנים ביישום כימי. מכיוון שגידול המספוא לתחמיץ אינו ל"מאכל טרי" יישום הרפש בשטחי פלחה המיועדים לדגן למספוא משמש פתרון קצה אידיאלי לבעיית זבל הרפתות
להמשיך לקרוא און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף
מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. המבחנים התקיימו בחמישה מקומות: רעים ושובל, המתאפיינים בפלחה חרבה ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר להם שטחי פלחה עם ירקות במחזור הגידולים כמו גם ריבוי גשמים; וחוות עדן, בעמק המזרחי, עם השקיית עזר. באגמון החולה בוצעה תצפית לבדיקת השפעת ריסוס נגד מחלת החילדון על הזנים שהיו במבחן. לאור משטר הגשמים במהלך השנה חולקו המבחנים לשני אזורים גיאוגרפים: לדרום, שבו היו גשמים מעטים, על סף בצורת; ולמרכז הארץ ולצפונה, שם ירדו גשמים בכמות הגבוהה מהממוצע והתפרסו לאורך כל תקופת מילוי הגרגרים
