אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
מדי שנה מתעוררת השאלה האם ומתי יש להגיב בדישון ראש חנקני בשלבי הגידול השונים. אמצעי הבקרה שעומד לרשותנו כיום זו בדיקת ריכוז הניטרט בצמח בשלב פנולוגי של 3 – 4 עלים במצוי מימי. לגבי שלבי גידול מתקדמים יותר, כלומר במרבית עונת הגידול, אין בידינו כלי בקרה כמותיים. קיימות המלצות של Univ. of California המגדירות מהו מחסור הזנה בחיטה בכל שלבי הגידול להמשיך לקרוא חיטה, דישון חנקני ובקרת הדישון 2022
מבחן זני הקינואה נזרע בשלושה אתרים: נירים בדרום, חוות עדן שבעמק המזרחי ואגמון החולה בעמק החולה. המבחן שנזרע בחוות עדן לא עבר את שלבי הנביטה, ולכן לא נכלל בתוצאות. במסגרת מבחני הזנים נבדקו 8 קווים וזנים. המבחן התבצע בשטחים הנמצאים במחזור פלחה מעורב עם שלחין, כאשר הגידולים שקדמו לקינואה היו דגן, חיטה או שעורה. הזנים נבדקו מבחינת יבול הגרעינים בחלוקה לאחוז א"א, לאחוז סוג א' ולאחוז סוג ב' להמשיך לקרוא סיכום מבחן ארצי זני קינואה לגרעינים, 2022
בעקבות מזג האוויר ועצירת הגשמים, אנו מזהים אפשרות לקיומה של בצורת כמעט בכל חלקי הארץ. כידוע לכם, גידול החיטה/שעורה בבעל (לרבות השקיית עזר) הינו הגידול היחיד שניתן לבטח בו ביטוח הכנסה. באופן כללי קיימים שני סוגים של ביטוח הכנסה – אישי ואזורי. להמשיך לקרוא הסבר לגבי ביטוח הכנסה בחיטה
מדי שנה מתעוררת השאלה האם ומתי יש להגיב בדישון ראש חנקני בשלבי הגידול השונים. אמצעי הבקרה שעומד לרשותנו כיום זו בדיקת ריכוז הניטרט בצמח בשלב פנולוגי של 3 – 4 עלים במצוי מימי להמשיך לקרוא חיטה, דישון חנקני ובקרת הדישון 2022
מבוא ותיאור הבעיה: ענף הצאן מונה כ400 אלף ראש (כבשים ועיזים) המספוא הגס שרוב ייצורו מבוסס על דגני חורף הנו מרכיב עיקרי במנת הצאן (שיעור של 35%-70%) ומטרתו לספק במנה סיב צמחי בכדי לשמור על תקינות פעולת הכרס ובריאות הכבשה/העז. יותר מ40% מענף הצאן נמצא בנגב מתחת לקו הבצורת גידול דגן חורפי למספוא דרומית ל"קו הבצורת" מחייב התאמה של הגידול לתנאי ייובש (>200 מ"מ) להמשיך לקרוא יצרנות מספוא גס בתנאי יובש קשים בנגב: בחינה השוואתית של זנים מסורתיים של שעורה וחיטה
