אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
שרשרת הערך של מוצרי טקסטיל מבוססי כותנה כוללת 4 שלבים מרכזיים, פעילות הענפית בישראל ממוקדת בתחילת שרשרת הערך- ייצור חומר הגלם. בעולם פועלות כ-200 מטוויות בעלות התמחות בסיב הארוך (הרחבה בהמשך לגבי היקפי הצריכה של המטוויות לפי מדינות). שלב ייצור חומר הגלם מורכב ממספר תתי פעילויות – יורחב בהמשך
להמשיך לקרוא גיבוש אסטרטגיה לענף הכותנה ולמועצת הכותנה – תמונת מצב
מפת יבול אותה ניתן להפיק כיום מקומביינים וקטפות כותנה מאפשרת להבין טוב יותר את השונות ביבול ולעיתים הצלבת מפת היבול עם נתונים אחרים מייצרת תובנות המסייעות לשיפור ממשק הגידול. בגידול אבטיח לפיצוח לא קיימת שיטה ליצירת מפת יבול. ניסוי חלוצי זה נועד לבחון את האפשרות לייצור מפת יבול לשדה אבטיח על ידי פיתוח אלגוריתם שיפיק מפה כזו מצילומי רחפן. בשלבים מוקדמים יותר מיפינו כך את השיבוש בעשבייה.. לאחר סידרת צילומים במהלך העונה סימנו לקראת האסיף ריבועים בשדה שאופיינו בשונות במספר האבטיחים ובגודלם. לאחר צילום השטח ספרנו ושקלנו את האבטיחים בכל ריבוע. נתונים אלה שימשו לכיול אלגוריתם שחישב יבול ליחידת שטח על ידי אומדן המשקל לכל אבטיח בנפרד. נמצא מתאם גבוה מאוד בין היבול בשטח לבין אומדן היבול של האלגוריתם שפותח. מתאם זה שימש ליצירת מפת יבול לכל השטח (המיפוי מבוסס על מיקום ומשקל של כ 360,000 אבטיחים שהיו בשדה) . נמצא קשר ראשוני בין עוצמת השיבוש בעשבייה לבין היבול. נראה שניתן להגיע למיפוי היבול בשדה אבטיח אך יש צורך לחזור על הבדיקה כדי לאמת את דיוק האומדנים של האלגוריתמים במקרים אחרים להמשיך לקרוא איתור בעיות בגידול והכנת מפת יבול באבטיח לפיצוח בחישה מרחוק – 2019
בישראל מגדלים מעל 100,000 דונם אבטיח מללי לגרעינים. לעיתים נתקף הגידול במחלות קרקע הגורמות להתמוטטות השיחים ותמותת הצמחים בטרם עת הבשלת הפירות ואף לפני כן. בשדות כאלה פחיתת היבול יכולה להגיע גם ל 50%.
מחלות הקרקע הנפוצות אשר הוגדרו בשורשי אבטיח מללי בנגב בעונת 2019:
מקרופמינה (Macrophomina phaseolina) – נפוצה בקרוב ל 100% מהחלקות בנגב (בתפוצה נרחבת בכל ישראל).
מונוספורסקוס cannonballus) Monosporoascus) – התגלה\הוגדר לראשונה בנגב רק בעונה זו. יתכן שפחות נפוץ, אבל גורם לנזק גדול לצמחים וליבול.
השערת המחקר הייתה שבעזרת הידע הנצבר מעבודות המחקר הרבות, שנעשו בעבר, בהתמודדות עם מחלות קרקע בגידולי אבטיח סידלס ומלונים, נוכל למצוא פתרון מסוים לבעיה דומה בגידול המללי.
בעבודה זו בחרנו ליישם חומר להדברת מחלות תוך כדי ממשקי הגידול המקובלים. לצורך כך המחקר בוצע ב-3 גד"שים שונים (במחזור הגידולים ובקרקעות) ובהם בוצעו יושם קוטל המחלות. 2 חלקות בכל גד"ש, בכל תצפית כ-30 דונם מטופל.
גם בעונה זו היו חלקי חלקות בנגב שהתמוטטו באופן מובהק ממחלות קרקע (נבדק ואושר במעבדה), אולם במערך התצפיות שלנו לא קיבלנו תגובה חיובית מובהקת לטיפול באף אחת מהחלקות. חלק מכישלון המחקר נבע מביצוע לא מספיק איכותי של המגדלים השותפים.
תוצאות המחקר לא הביאו תוצאות חיוביות, אולם הכרחי להמשיך למצות את השיטות בהתמודדות עם מחלות קרקע בגידול זה. כנראה כדי להצליח במחקר כזה יש צורך בניסוי מסודר, על קרקע שבוודאות גבוהה מאולחת במחלות, אז ניתן יהיה לבצע מספר טיפולים בניסוי קטן ועם חזרות
מבחן זני חימצה בתנאי בעל בנגב נערך השנה בשטחי גד"ש שקמה, ליד קיבוץ בית קמה, במסגרת מבחני הזנים הנערכים במקומות שונים ברחבי הארץ. מבחן הזנים נעשה במטרה לבחון זנים חדשים של חימצה, בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להגדיל את כמות היבול ולשפר את איכותו. המבחן כלל 6 זנים, ביניהם זן מסחרי ותיק ששימש כביקורת. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול חימצה. הזן עידית הניב את היבול הכללי הרב ביותר, במובהק מהזנים פלג, יניר ו-220. הזן 220 הניב את היבול סוג ב' הרב ביותר, במובהק משאר הזנים. מרבית הזנים לא נבדלו ביניהם בכמות היבול סוג א', מלבד הזן עידית, שהיה הרב ביותר, ונבדל מהזנים פלג ו-220. הזן 220 הניב את היבול סוג א' הנמוך ביותר, במובהק משאר הזנים
מבחני הזנים בחימצה נערכים כמדי שנה במסגרת מבחני הזנים הארציים, בכמה אזורי גידול שונים בארץ. מטרת מבחן הזנים היא לבחון זנים חדשים של חימצה, בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להעלות את היבול ואת איכותו. תשומת לב רבה ניתנת למציאת זני חימצה עתירי יבול, העמידים למחלות העלים אסקוכיטה וכשותית, ולמחלת הקרקע פוזריום. בשנה זו נערכו שני מבחנים בתנאי שלחין; מבחן אחד במושבי הנגב, והמבחן האחר בשעלבים, שם ידוע כי הקרקע בחלקת הניסוי מאולחת בפוזריום. המבחן כלל 12 זנים, שמהם 2 זנים מסחריים ותיקים שגודלו כביקורת. המבחן בשעלבים לא נקצר והמבחן במושבי הנגב נקצר בקומביין לניסויים, והזנים נבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול. הזנים שגילו רגישות למחלת הפוזריום הם זהבית, פלג, יניר ו- BD-1; בעוד ששאר הזנים הראו עמידות טובה מאוד, מלבד הזן BD-29. הזנים BD-29 ו- Hz-164 בעלי נטייה גבוהה יותר לרביצה, ואילו הזנים בר ונריה אינם רובצים כלל. מרבית הזנים לא נבדלו ביניהם בכמות היבול הכללי, ביבול סוג א' וביבול סוג ב'. הזנים זהבית, BD-1 ו- Hz-310 הניבו יבול כללי בכמות גבוהה במובהק מהזנים נריה ו- BD-29. הזן BD-1 הניב את כמות יבול סוג ב' הגבוהה ביותר במובהק לעומת שאר הזנים, והזן Hz-310 הניב כמות יבול סוג א' גבוהה במובהק מהזנים בר, נריה ו- BD-29. משקלי האלף היו גבוהים
להמשיך לקרוא סיכום מבחני זנים בחימצה בתנאי שלחין – עונת 2020
הכנת השטח לשילוך* ולקטיף מוצלחים
אחוזי חנטה מוקדמים וגבוהים, עומס הלקטים גדול ו עלווה חיונית הנקייה מפגעי סוף העונה , הם הגורמים לאחידות רבה בשדה מבחינת סיום הגידול ומוכנותו לשילוך. במקרה שלא החל צימוח וגטטיבי חדש בשדה, ניתן לצפות לשילוך קל ומהיר. במקרים של עודפי מים בקרקע או רמות חנקן גבוהות בסיום העונה, המלווים בעלווה רעננה וצעירה, יש להיערך לשילוך בהתאם ולתכנן הוספת חומרים לחומר המשלך על פי מצב השדה. שאיפת המגדל לשילוך יעיל וחסכוני חייבת להיות מלווה בהכנת שדה מתאימה בסיום הדישוןו בתום ההשקיה. * שילוך – הסרת העלים מהצמחים, "שלכת"
להמשיך לקרוא הנחיות לגידול כותנה, לקראת שילוך וקטיף, אוגוסט 2020
