אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
מבחן זני חימצה בתנאי בעל בנגב נערך השנה בשטחי גד"ש שקמה, ליד קיבוץ בית קמה, במסגרת מבחני הזנים הנערכים במקומות שונים ברחבי הארץ. מבחן הזנים נעשה במטרה לבחון זנים חדשים של חימצה, בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להגדיל את כמות היבול ולשפר את איכותו. המבחן כלל 6 זנים, ביניהם זן מסחרי ותיק ששימש כביקורת
בעונת הגידול 2020 הוצבו שלושה מבחני זנים בחמניות, כולם בהשקיה ובמחזור שלחין. מטרת המבחן היא להשוות בין זני חמניות קיימים וחדשים, במטרה לשפר את יבול החמניות ואת איכות הזרעונים. במבחן נבדקו 4 זנים, שמהם 3 זני מכלוא חדשים, וכן הזן הוותיק ד.י. 3 כביקורת. חלק מהזנים החדשים גילו סבילות לצמח הטפיל עלקת החמנית ולקוטלי העשבים ממשפחת האימידזולינונים (קדרה ודומיו, הקוטלים עלקת) במבחן נמצא כי הצצת הזן עמק 6 הייתה הטובה ביותר, ושל הזן IMI 2 הגרועה ביותר. הזן עמק 6 הוא הגבוה ביותר, והזנים ד.י. 3 ו- IMI 2 הם הנמוכים ביותר להמשיך לקרוא סיכום מבחני זנים בחמניות – עונת 2020
שרשרת הערך של מוצרי טקסטיל מבוססי כותנה כוללת 4 שלבים מרכזיים, פעילות הענפית בישראל ממוקדת בתחילת שרשרת הערך- ייצור חומר הגלם. בעולם פועלות כ-200 מטוויות בעלות התמחות בסיב הארוך (הרחבה בהמשך לגבי היקפי הצריכה של המטוויות לפי מדינות). שלב ייצור חומר הגלם מורכב ממספר תתי פעילויות – יורחב בהמשך
להמשיך לקרוא גיבוש אסטרטגיה לענף הכותנה ולמועצת הכותנה – תמונת מצב
מפת יבול אותה ניתן להפיק כיום מקומביינים וקטפות כותנה מאפשרת להבין טוב יותר את השונות ביבול ולעיתים הצלבת מפת היבול עם נתונים אחרים מייצרת תובנות המסייעות לשיפור ממשק הגידול. בגידול אבטיח לפיצוח לא קיימת שיטה ליצירת מפת יבול. ניסוי חלוצי זה נועד לבחון את האפשרות לייצור מפת יבול לשדה אבטיח על ידי פיתוח אלגוריתם שיפיק מפה כזו מצילומי רחפן. בשלבים מוקדמים יותר מיפינו כך את השיבוש בעשבייה.. לאחר סידרת צילומים במהלך העונה סימנו לקראת האסיף ריבועים בשדה שאופיינו בשונות במספר האבטיחים ובגודלם. לאחר צילום השטח ספרנו ושקלנו את האבטיחים בכל ריבוע. נתונים אלה שימשו לכיול אלגוריתם שחישב יבול ליחידת שטח על ידי אומדן המשקל לכל אבטיח בנפרד. נמצא מתאם גבוה מאוד בין היבול בשטח לבין אומדן היבול של האלגוריתם שפותח. מתאם זה שימש ליצירת מפת יבול לכל השטח (המיפוי מבוסס על מיקום ומשקל של כ 360,000 אבטיחים שהיו בשדה) . נמצא קשר ראשוני בין עוצמת השיבוש בעשבייה לבין היבול. נראה שניתן להגיע למיפוי היבול בשדה אבטיח אך יש צורך לחזור על הבדיקה כדי לאמת את דיוק האומדנים של האלגוריתמים במקרים אחרים להמשיך לקרוא איתור בעיות בגידול והכנת מפת יבול באבטיח לפיצוח בחישה מרחוק – 2019
בישראל מגדלים מעל 100,000 דונם אבטיח מללי לגרעינים. לעיתים נתקף הגידול במחלות קרקע הגורמות להתמוטטות השיחים ותמותת הצמחים בטרם עת הבשלת הפירות ואף לפני כן. בשדות כאלה פחיתת היבול יכולה להגיע גם ל 50%.
מחלות הקרקע הנפוצות אשר הוגדרו בשורשי אבטיח מללי בנגב בעונת 2019:
מקרופמינה (Macrophomina phaseolina) – נפוצה בקרוב ל 100% מהחלקות בנגב (בתפוצה נרחבת בכל ישראל).
מונוספורסקוס cannonballus) Monosporoascus) – התגלה\הוגדר לראשונה בנגב רק בעונה זו. יתכן שפחות נפוץ, אבל גורם לנזק גדול לצמחים וליבול.
השערת המחקר הייתה שבעזרת הידע הנצבר מעבודות המחקר הרבות, שנעשו בעבר, בהתמודדות עם מחלות קרקע בגידולי אבטיח סידלס ומלונים, נוכל למצוא פתרון מסוים לבעיה דומה בגידול המללי.
בעבודה זו בחרנו ליישם חומר להדברת מחלות תוך כדי ממשקי הגידול המקובלים. לצורך כך המחקר בוצע ב-3 גד"שים שונים (במחזור הגידולים ובקרקעות) ובהם בוצעו יושם קוטל המחלות. 2 חלקות בכל גד"ש, בכל תצפית כ-30 דונם מטופל.
גם בעונה זו היו חלקי חלקות בנגב שהתמוטטו באופן מובהק ממחלות קרקע (נבדק ואושר במעבדה), אולם במערך התצפיות שלנו לא קיבלנו תגובה חיובית מובהקת לטיפול באף אחת מהחלקות. חלק מכישלון המחקר נבע מביצוע לא מספיק איכותי של המגדלים השותפים.
תוצאות המחקר לא הביאו תוצאות חיוביות, אולם הכרחי להמשיך למצות את השיטות בהתמודדות עם מחלות קרקע בגידול זה. כנראה כדי להצליח במחקר כזה יש צורך בניסוי מסודר, על קרקע שבוודאות גבוהה מאולחת במחלות, אז ניתן יהיה לבצע מספר טיפולים בניסוי קטן ועם חזרות
מבחן זני חימצה בתנאי בעל בנגב נערך השנה בשטחי גד"ש שקמה, ליד קיבוץ בית קמה, במסגרת מבחני הזנים הנערכים במקומות שונים ברחבי הארץ. מבחן הזנים נעשה במטרה לבחון זנים חדשים של חימצה, בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להגדיל את כמות היבול ולשפר את איכותו. המבחן כלל 6 זנים, ביניהם זן מסחרי ותיק ששימש כביקורת. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול חימצה. הזן עידית הניב את היבול הכללי הרב ביותר, במובהק מהזנים פלג, יניר ו-220. הזן 220 הניב את היבול סוג ב' הרב ביותר, במובהק משאר הזנים. מרבית הזנים לא נבדלו ביניהם בכמות היבול סוג א', מלבד הזן עידית, שהיה הרב ביותר, ונבדל מהזנים פלג ו-220. הזן 220 הניב את היבול סוג א' הנמוך ביותר, במובהק משאר הזנים
