אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
פורמולציה אופטימלית מהי? מאפשרת חשיפה ביולוגית מקסימלית של החומר הפעיל למטרה, מתאימה לסוג הגידול עליו יש להגן, לא מזיקה למשתמש ולסביבה מבחינה אקולוגית, מתאימה לאקלים באזור השימוש ומתאימה לאופן השימוש : ריסוס, השקיה, פיזור, ציפוי זרעים… להמשיך לקרוא פורמלציות (תכשירים) מחומר פעיל למוצר
דיווחים מהשטח: חיטה – לשים לב לעש הקמה, מי שלא עשה עיטוי זרעים כבר יש כנימות עלה בשטחים. בשעורה כבר יש נגיעות בקימחון להמשיך לקרוא סיכום כנס הגנת הצומח משקי הדרום
הרביזיה תבחן את השימוש ב-34 חומרים, הנמצאים בלמעלה מ-180 תכשירי הדברה – כחלק מפעילות משרד החקלאות ופיתוח הכפר והוועדה הבין משרדית לרישום תכשירי הדברה, בימים אלו מתחיל המשרד בביצוע הערכה מחודשת לכ-16% מכלל תכשירי
ההדברה המאושרים לשימוש כיום בישראל. להמשיך לקרוא רביזיה נוספת בחומרי הדברה: משרד החקלאות יבצע הערכה מחודשת לכ-16% מכלל תכשירי ההדברה הנמצאים בשימוש
בישראל נזרעים בשנה 150-50 אלף דונם חימצה, מרבית השטח הוא שלחין. שימוש בהשקיית עזר בתקופה זאת מסייע להארכת התקופה הרפרודוקטיבית, מעלה את מספר התרמילים לצמח ומשקל הזרע הממוצע וכתוצאה מכך את יבול הגרגרים. על מנת לדייק בתזמון ההשקיה, חקלאים מסתמכים כיום על מדידת פוטנציאל המים בעלה באמצעות תא לחץ, שיטה זו מדוייקת אך דורשת ציוד, זמן, מיומנות, מוגבלת למספר צמחים בכל יום ואינה מכסה את השדה כולו. להמשיך לקרוא פיתוח כלי חישה חינמי נגיש לחקלאי להערכת מדד שטח עלה, קצב צימוח ופוטנציאל מים בצמחי חמצה בשדות מסחריים
בעקבות מזג האוויר ועצירת הגשמים, אנו מזהים אפשרות לקיומה של בצורת כמעט בכל חלקי הארץ. כידוע לכם, גידול החיטה/שעורה בבעל (לרבות השקיית עזר) הינו הגידול היחיד שניתן לבטח בו ביטוח הכנסה. באופן כללי קיימים שני סוגים של ביטוח הכנסה – אישי ואזורי. להמשיך לקרוא הסבר לגבי ביטוח הכנסה בחיטה
הפתוגן Magnaporthiopsis maydis גורם לנזק חמור בשדות תירס בשלבים מאוחרים לגידול. המחלה המוכרת בשם נבילה המאוחרת נפוצה כיום במרבית אזורי גידול התירס בארץ. במקרים קשים עלולה המחלה לפגוע ב- 100% מהצמחים. הפתוגן שורד בקרקע ובזרעים ומקיים אורך חיים ללא תסמינים גלויים בצמחי תירס עמידים למחלה ובפונדקאים משניים דוגמת זיפן ירוק, אבטיח וכותנה להמשיך לקרוא הדברה משולבת ביולוגית-כימית למניעת מחלת הנבילה המאוחרת בתירס
