אומדן העמידות לחלדונות העלה, הקנה והצהוב בזני חיטה חדשים – דוח מחקר לשנת 2020

    מחבר:
  • עמיר שרון
  • יעקב מניסטרסקי
  • חנן סלע
  • סמדר עזרתי
  • איתן מלאת
  • משה רונן

27 זני חיטה וכן זן חיטפון וזן ש"ש נזרעו בחלקות משתלה (כל קו בשורה) בשלוש חזרות בנובמבר 2019. כל חלקה כללה 4 שורות, מהן 3 של הקווים הנבחנים ואחת של המפיץ בהתאם למפת הניסוי. המפיצים היו Falchetto (לחילדון צהוב וחילדון קנה), T-4 (לחילדון עלה) ו"גדרה" (לחילדון צהוב). הניסוי הוקף בשתי שורות של הזן "לבנוני" הידוע ברגישותו לכל שלוש המחלות שנבחנו. ההדבקה נעשתה באמצעות איבוק המפיץ בתערובת נבגים וטלק ו/או בליטוף המפיץ בעלים נגועים. בסה"כ השדה הודבק בחילדון צהוב בארבעה מועדים שונים ובחילדון עלה וקנה בחמישה מועדים עד להופעה אחידה ומשמעותית של סימני המחלה על גבי הקווים המפיצים (טבלה 1 המצורפת בגוף הכתבה). אומדן חומרת המחלות התבצע פעמיים לכל מחלה בהפרש של שבועיים. התוצאה הגבוהה מבין השתיים נרשמה בדו"ח

להמשיך לקרוא אומדן העמידות לחלדונות העלה, הקנה והצהוב בזני חיטה חדשים – דוח מחקר לשנת 2020

ביטחון מזון לאומי בישראל

    מחבר:
  • לירון אמדור
  • עמית בן-צור

מזון הוא מוצר בסיסי שלאספקתו או להיעדרו השפעה מרחיקת לכת על חיי אדם. ביטחון מזון מוגדר כמצב שבו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות סבירה – פיזית וכלכלית – לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים ומאפשר חיים פעילים ובריאים. לביטחון מזון יש היבטים נרחבים הקשורים בהרגלי תזונה, מניעת אובדן מזון, שיפור ממשקים וטכנולוגיה חקלאית וקידום החקלאות המקומית

להמשיך לקרוא ביטחון מזון לאומי בישראל

מבחן זני חיטה למספוא עמק יזרעאל, עונת 2019 – 2020

    מחבר:
  • אור רם
  • יואב גולן
  • איציק אברבנל
  • יורם שטיינברג
  • רוחי רביבוביץ
  • שגיא מרק
  • נייגל פולארד

מבחן זני חיטה לתחמיץ באזור עמק יזרעאל מתקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים, וכולל 8 זנים וקווים. מטרת מבחן זה הייתה להשוות בין זני חיטה קיימים ובין קווים חדשים, במטרה לשפר את יבולי החיטה המיועדת למספוא. המבחן נערך בשטחי גד"ש חורש יזרעאל, הסמוכים לקיבוץ יזרעאל. בעת הקציר לא הייתה רביצה של הזנים. הקו עצ.1 היה הבכיר ביותר. חיטפון 1010 היה בעל קמה גבוהה במובהק משאר הזנים והקווים. לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים בין הזנים והקווים ביבול הטרי וביבול החומר היבש, מלבד הקו עצ.1, שהיה נמוך במובהק משאר הזנים והקווים, מלבד מהזן גליל

להמשיך לקרוא מבחן זני חיטה למספוא עמק יזרעאל, עונת 2019 – 2020

בחינה וטיפוח של זני דגן חדשים למספוא חורפי בישראל

    מחבר:
  • רואי בן-דוד
  • יואב גולן
  • כאמל נאשף

בישראל מגדלים מידי שנה כמיליון דונם תבואות חורף (50% משטחי הגד"ש), רובם המכריע בתנאי בעל. החיטה מהווה את הגידול החורפי העיקרי להזנת מעלי גרה בארץ. בתנאי שוק כאלה חייבת לעלות לבחינה מחודשת שאלת כדאיות גידול תבואות חורף בישראל עבור משק הבקר והחלב באופן שיקטין את השימוש בגרעינים מיובאים במנה. טיפוח ושילוב זני דגן עתירי גרעינים למספוא עשויים לחסוך למגדלים ולמשק הלאומי הוצאות ולהפחית את התלות הגבוהה ביבוא גרגרים. לאחרונה במחקר השוואתי שכלל ניסוי שדה רב שנתי בתנאי ישראל הודגם הפוטנציאל של חיטפון ושיבולת שועל כחלופות אפשריות של חיטה למספוא דגן חורפי. יעדו הכללי של מחקר זה הוא בחינת כושר הייצור למספוא של מינים אלו והתאמתם לתנאי הגידול בישראל. להשגת יעד המחקר נקבעו המטרות הבאות: (א) בחינת האדפטציה של זני אינטרודוקציה של שיבולת שועל וחיטפון בשתי סביבות (סביבה ים תיכונית וסביבה חצי-יובשנית). בהקשר זה יבחן: כושר הייצור (יבול ביומסה) והאיכות של גידולי המספוא (הרכב כימי, איכות הזנה ונעכלות). (ב) פיתוח תשתית גנטית לטיפוח והשבחה של חיטפון מותאם לתנאי ישראל. הזנים שימצאו כמצטיינים ישמשו כבסיס לטיפוח עתידי לזני דגן למספוא בישראל. השגת המטרות של מחקר זה תאפשר לברור מיני דגן חדשים המותאמים לגידול למספוא בסביבות הנבחנות ולזהות חומר גנטי בעל יבול גבוה למספוא, איכות הזנה טובה ונעכלות. גיוון סל הגידולים של המספוא החורפי יאפשר הרחבת מחזור הגידולים, התמודדות טובה יותר עם תנאי האקלים המשתנים, וכפועל יוצא עשויה לשפר את הגמישות והיציבות של אספקת מספוא גס למשק הבקר והחלב

להמשיך לקרוא בחינה וטיפוח של זני דגן חדשים למספוא חורפי בישראל

צוות כותנה

חרקים מוצצים –

  • מעט חלקות עם נגיעות בכנימות עלה
  • טיפולים בריסוס במידת הצורך
  • בנגיעות נמוכה ו/או בכפתורים אפשר להגמיע קונפידור ודומיו
    להקפיד על יישום נכון!!
  • התחלת תעופה והתבססות של כנימת עש הטבק וציקדות

להמשיך לקרוא צוות כותנה

על שטחים חקלאים מגוון ביולוגי ומה שביניהם

    מחבר:
  • ד"ר גיא רותם

Land sparing:

  • דרושה הפרדה בין שימושי הקרקע השונים
  • אין לצפות לשמירה על מגוון ביולוגי בתוך שטחים חקלאים אינטנסיביים

    לגישה זו שורשים בגישות הקלסיות של שמירת הטבע. גישה זו המחייבת שטחים נרחבים נפרדים, מקובלת יותר בארה"ב

להמשיך לקרוא על שטחים חקלאים מגוון ביולוגי ומה שביניהם