שלמון יפואי תורבת בשנים האחרונות במינהל המחקר החקלאי כצמח מספוא. במסגרת זו, נערכו מבחני הזנה בפרות וכבשים לחלב שהראו כי תחמיץ שלמון יפואי יכול להוות תחליף לתחמיץ חיטה בהזנה של פרות חלב וכבשים.
במטרה לקדם את השלמון היפואי כצמח מספוא, נאספו ורובו מספר רב של אוכלוסיות בר של השלמון היפואי כמעט מכל אזורי הגידול שלו בארץ. בנוסף, בצענו ניסיונות שדה כדי לפתח פרוטוקול גידול לשלמון היפואי כצמח מספוא.
בחלק מפתוח זה בחנו בעבודה זו את השפעת האומד על ביצועי שלמון יפואי למספוא. לשם כך, בצענו שני ניסיונות שדה בחוות עכו בכל אחד נבחנו שלשה טיפולים: טיפול 1- 16 ס"מ בין השורות, טיפול 2- שורות צמודות וטיפול 3- 32 ס"מ בין השורות. לאומד הצפוף היה יתרון בקצב כיסוי השטח שעשוי להוות יתרון בתחילת הגידול כפי שבא לידי ביטוי בהתבססות מהירה של הצמחים בשדה, יתרון שעשוי לתרום בתחרות נגד עשבים.
לעומת זאת, קצב הצימוח היה טוב יותר באומדים הדלילים. בשנה הראשונה, התקבל יבול גבוה יותר באומדים הדלילים, בעוד שבשנה השנייה לא נמצאו הבדלים ביבול בין כל האומדים.
האומד לא השפיע על האיכות התזונתית למעלי גרה. קציר מאוחר יותר הביא לעלייה ביבול אך הפחית במעט את איכות הצמחים למספוא. כיון שמועד הפריחה של שלמון יפואי נמצא מחוץ לעונת הגשמים בישראל ניתן יהיה יותר לקבוע את המועד האופטימלי של הקציר.