החקלאי הישראלי ידוע באהבתו למקצוע ולשטחיו, אבל בראיון הזה, נתקלנו בחקלאי אשר מרגיש תחושה ממש אבהית בעניין – הכירו את עדי, חקלאי בעל וותק של עשרות שנים החל מגרעין הנח"ל
ספר קצת על עצמך
שמי עדי, חבר קיבוץ עלומים משנת 1979 ובוגר גרעין נחל. בן 63 ואבא וסבא גאה, וכיום זו כבר השנה החמישית שאני מנהל את גידולי השדה.
איך הגעת לתחום החקלאות?
מאז שאני נחלאי כבר הגעתי לקיבוץ, שם ציוותו אותי לעבוד בגד"ש. בתור נחלאים, עבדנו בעישוב של הגזר, היינו מעשבים ביד, ומאז אני בגד"ש. לאחר שהשתחררנו השתלבנו בענף. היו גם שנים בהן לא הייתי בגד"ש – היו לי תפקידים ציבוריים בעלומים, מזכיר קהילה, מרכז משק ושירתתי מספר שנים כמנכ"ל בתי אריזה בעלומים. למרות כל הרזומה, החלטתי בסוף לחזור לאהבה שלי -הגד"ש
איך נראה יום העבודה שלך?
צריך לנהל פה את הענף, שהוא בהחלט ענף גדול ומכובד. אנחנו מגדלים על גודל של כ-15 אלף דונם, אז יש פאלחה ויש תפוחי אדמה, גזר, בטטה, בצל, אבטיח מללי, ועוד כהנה וכהנה שבאים והולכים.
לנהל ענף כזה צריך קשרי חוץ, להיות בקשר עם הקבלנים שאתה עובד מולם, עם הסוחרים, עם איש השיווק שעובד איתך. ביחד, אנחנו יושבים, רואים מה המצב ומתכננים וכמובן בין העונות תכנונים, בכמה מגדלים בכמה דונמים, ואילו זנים, שוק מקומי.
היום משלב בו הרבה תחומים וצריך למנכ"ל את המקום וזו בעצם העבודה שלי מהבוקר עד הערב, כמובן גם לנהל ולעבוד עם המגדלים.
מהו ענף החקלאות בשבילך?
החקלאות היא האהבה הראשונה שלי בחיי הבוגרים, חוץ מאשתי היקרה והאהובה אבל בהחלט אהבתי ואוהב את החיים בשטח, את האתגרים שיש בזה, מי שמכיר את החקלאות וחי את החקלאות, מבין כמה החקלאות זה דבר מאתגר, ובאזור שלנו של צפון הנגב עוטף עזה, לראות את הגידולים על גדר גם בימים קשים.
אני בהחלט רואה שהמילה ציונות עדיין חיה ובועטת עם זה שאנשים לא מבינים את המושג הזה וחיים במקום אחר, אך מי שרוצה לראות ציונות לשמה מוזמן לבוא פה לעוטף וגם לצפון באזור רמת הגולן בערבה, ולהבין שכאן אצלנו, למרות הקשיים, למרות כל המכשולים שיש לנו מפעם לפעם, עדיין מגדלים, עדיין מתעקשים לגדל הכל ובכל פינה עד הגדר ממש.
לצערנו לפעמים אתה גם סובל מזה אבל אין ברירה, חקלאות זה לא ענף שיודעים כל הזמן מה קורה איתו, הרבה אי וודאות אתה יודע שאתה זורע, אתה יודע שאתה שותל אבל אתה לא יודע מה יקרה בעוד חצי שנה:
אם זה שריפות או אם זה מבצע שפתאום עוצר אותך באמצע ואתה לא יכול להגיע לשטח. דבר זה קרה גם בשומר החומות לדוגמא, זו הייתה הפעם ראשונה שבה לא יכולנו להגיע לשטחים במשך שבועיים, וכל חקלאי יודע שאם לא מגיעים לגידול במשך שבועיים ואתה לא יודע מה מצב ההשקייה שלך או מה מצב הדישון וכל הדברים מסביב, זו אי וודאות ענקית. לצערנו, היו נזקים גדולים מאוד בשומר החומות בשטחים שהיו סגורים בפנינו.
היום אנחנו נמצאים במאבקים כאלו ואחרים מול מס רכוש אך מעריכים שייפתר בקרוב.
זו בהחלט הייתה תקופה קשה, לראות מגדל, לשמוע אותו בטלפון מדבר עם האוגדה ומתחנן בפניהם להגיע לשטח כדי לטפל בגידולים ומסורב שיראו את המגדל הזה יבינו מה היא ציונות!
