פורסם ב

מבחן זני חימצה בתנאי בעל בית קמה, 2020

    מחבר:
  • אור רם
  • עוזי נפתליהו
  • עידן ריצקר
  • לב ליטבינוב

מבחן זני חימצה בתנאי בעל בנגב נערך השנה בשטחי גד"ש שקמה, ליד קיבוץ בית קמה, במסגרת מבחני הזנים הנערכים במקומות שונים ברחבי הארץ. מבחן הזנים נעשה במטרה לבחון זנים חדשים של חימצה, בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להגדיל את כמות היבול ולשפר את איכותו. המבחן כלל 6 זנים, ביניהם זן מסחרי ותיק ששימש כביקורת. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול חימצה. הזן עידית הניב את היבול הכללי הרב ביותר, במובהק מהזנים פלג, יניר ו-220. הזן 220 הניב את היבול סוג ב' הרב ביותר, במובהק משאר הזנים.  מרבית הזנים לא נבדלו ביניהם בכמות היבול סוג א', מלבד הזן עידית, שהיה הרב ביותר, ונבדל מהזנים פלג ו-220. הזן 220 הניב את היבול סוג א' הנמוך ביותר, במובהק משאר הזנים

להמשיך לקרוא מבחן זני חימצה בתנאי בעל בית קמה, 2020

פורסם ב

סיכום מבחני זנים בחימצה בתנאי שלחין – עונת 2020

    מחבר:
  • אור רם
  • עוזי נפתליהו
  • עידן ריצקר
  • נועם עמיר
  • איסי אורן
  • יהונתן הראל
  • רמון בראון

מבחני הזנים בחימצה נערכים כמדי שנה במסגרת מבחני הזנים הארציים, בכמה אזורי גידול שונים בארץ. מטרת מבחן הזנים היא לבחון זנים חדשים של חימצה, בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להעלות את היבול ואת איכותו. תשומת לב רבה ניתנת למציאת זני חימצה עתירי יבול, העמידים למחלות העלים אסקוכיטה וכשותית, ולמחלת הקרקע פוזריום. בשנה זו נערכו שני מבחנים בתנאי שלחין; מבחן אחד במושבי הנגב, והמבחן האחר בשעלבים, שם ידוע כי הקרקע בחלקת הניסוי מאולחת בפוזריום. המבחן כלל 12 זנים, שמהם 2 זנים מסחריים ותיקים שגודלו כביקורת. המבחן בשעלבים לא נקצר והמבחן במושבי הנגב נקצר בקומביין לניסויים, והזנים נבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול. הזנים שגילו רגישות למחלת הפוזריום הם זהבית, פלג, יניר ו- BD-1; בעוד ששאר הזנים הראו עמידות טובה מאוד, מלבד הזן BD-29. הזנים BD-29 ו- Hz-164 בעלי נטייה גבוהה יותר לרביצה, ואילו הזנים בר ונריה אינם רובצים כלל. מרבית הזנים לא נבדלו ביניהם בכמות היבול הכללי, ביבול סוג א' וביבול סוג ב'. הזנים זהבית, BD-1 ו- Hz-310 הניבו יבול כללי בכמות  גבוהה במובהק מהזנים נריה ו- BD-29. הזן BD-1 הניב את כמות יבול סוג ב' הגבוהה ביותר במובהק לעומת שאר הזנים, והזן Hz-310 הניב  כמות יבול סוג א' גבוהה במובהק מהזנים בר, נריה ו- BD-29. משקלי האלף היו גבוהים

להמשיך לקרוא סיכום מבחני זנים בחימצה בתנאי שלחין – עונת 2020

פורסם ב

הנחיות לגידול כותנה, לקראת שילוך וקטיף, אוגוסט 2020

    מחבר:
  • עופר גורן

הכנת השטח לשילוך* ולקטיף מוצלחים
אחוזי חנטה מוקדמים וגבוהים, עומס הלקטים גדול ו עלווה חיונית הנקייה מפגעי סוף העונה , הם הגורמים לאחידות רבה בשדה מבחינת סיום הגידול ומוכנותו לשילוך. במקרה שלא החל צימוח וגטטיבי חדש בשדה, ניתן לצפות לשילוך קל ומהיר. במקרים של עודפי מים בקרקע או רמות חנקן גבוהות בסיום העונה, המלווים בעלווה רעננה וצעירה, יש להיערך לשילוך בהתאם ולתכנן הוספת חומרים לחומר המשלך על פי מצב השדה. שאיפת המגדל לשילוך יעיל וחסכוני חייבת להיות מלווה בהכנת שדה מתאימה בסיום הדישוןו בתום ההשקיה. * שילוך – הסרת העלים מהצמחים, "שלכת"

להמשיך לקרוא הנחיות לגידול כותנה, לקראת שילוך וקטיף, אוגוסט 2020

פורסם ב

השפעת מועד זריעת צמחי האם על נביטה של זרעי קינואה

    מחבר:
  • אהרון בללו
  • מרים דקלו קרן
  • וופא אבו עקלין
  • גלינה סידן
  • רחל סוקולסקיה
  • ליאור רובינוביץ
  • אביב אשר
  • אבישי לונדנדר
  • אורית עמיר שגב
  • אנה פרבר

מחבר נוסף למאמר: ושמואל גלילי

קינואה, (Chenopodium quinoa Willd) צמח חד שנתי ממשפחת הירבוזיים (Amaranthaceae) שבשנים האחרונות זכה לתשומת לב רבה ברחבי העולם בזכות היתרונות התזונתיים והבריאותיים שלו. גם בישראל בוחנים בשנים האחרונות את הפוטנציאל החקלאי של גידול קינואה כצמח דו תכליתי לזרעים ולמספוא. אחת הבעיות היכולות להוות צוואר בקבוק לגידול הקינואה בארץ הוא אחוז הנביטה נמוך של הזרעים מייצור מקומי שלא מאפשר קבלת עומד רצוי בשדה. מצב זה יכול לנבוע מכך שייצור הזרעים המתבצע בעונה אופטימלית לקבלת יבול גבוה אינו מתאים לייצור של זרעים לחקלאים. בעבודה זו בחנו את ההשפעה של מועדי זריעה של צמחי האם על אחוז הנביטה של זרעי קינואה. לשם כך, בדקנו את אחוז הנביטה של זרעי קינואה שנוצרו על  צמחי האם שנזרעו ב- 8 מועדי זריעה מנובמבר 2018 ועד אוקטובר 2019. התוצאות הראו שלמועד הזריעה של צמחי האם ישנה השפעה על אחוז הנביטה של הזרעים. צמחי אם שנזרעו בין יולי לאוקטובר יצרו זרעים חיוניים יותר מאשר צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. זרעים שנוצרו על צמחי אם שנזרעו בינואר לא נבטו כלל. מצב זה יכול לנבוע מהטמפרטורות חמות ששוררות בזמן מילוי הגרגרים של צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. עוד הראנו שמשך הזמן מזריעה עד להבשלה מלאה בזריעות יולי-אוקטובר עמד על כ- 100 ימים, והיה קצר יותר מאשר בצמחים שנזרעו בנובמבר 2018 או בינואר 2019 שעמד על 173 ו- 155 ימים, בהתאמה. אנחנו מניחים שניתן יהיה לגדל קינואה לזרעים באזורים דרומיים כמו הערבה הדרומית, למרות שמועד הקציר של זריעות יולי-אוקטובר נמצא בתוך עונת הגשמים ויש חשש לקבלת נביטה של הזרעים בעודם על הצמח

להמשיך לקרוא השפעת מועד זריעת צמחי האם על נביטה של זרעי קינואה

פורסם ב

דו"ח מזיקים מיום 10 לאוגוסט 2020

    מחבר:
  • מיכל אקסלרוד

מוצצים – רואים תמותה של ציקדות כתוצאה מפטריה אנטמופתוגנית והריסוסים נגד כע"ט.
כע"ט – רוב החלקות לאחר טיפול אחד, חלקות שקיבלו טיפול מוקדם קיבלו טיפול נוסף. נראה כי הריסוסים היו יעילים ולרוב לא ניצפת התחדשות. במידה והנגיעות חוזרת יש להתייעץ עם מדריכי ההדברה.
הליותיס – יש מעט חלקות בהן אפשר למצוא את המזיק. טיפולים בהתאם בשילוב עם חומרים כנגד מזיקים אחרים שנמצאים בשדה במידת הצורך.
ז.ורוד – עלייה מתונה בנגיעות, ברוב אזורי הגידול. חלקות בודדות עם ביצים וזחלים בהלקטים – טיפולים בהתאם.
זיפית – עלייה בזיפית בעיקר בחלקות שאין טיפולים נגד זחל ורוד

להמשיך לקרוא דו"ח מזיקים מיום 10 לאוגוסט 2020

פורסם ב

סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

    מחבר:
  • עידן ריצקר
  • גלי כרמי
  • שחר ברעם
  • רן אראל

בשטחי גד"ש רבים בצפון הנגב ושפלת החוף קיימת תופעה של כתמים של חול המאופיינים ביבול נמוך מאוד. כתמים אלו מופיעים בצורה לא סדירה בשטחים נרחבים הנאמדים באלפי דונמים. מופע הגידול בכתמים הוא של צמחים מנונסים, כלורוטיים מאוד ולעיתים קרובות גובהם כלל אינו מאפשר קציר. ההנחה הרווחת היא שמחסור אקוטי בחנקן הוא הגורם הישיר לפגיעה ביבול. ההשערה שלנו, שכתמי החול בעלי מאפיינים כימיים ופיזיקליים שונים הגורמים לאבדן מהיר של החנקן לאחר היישום.

על מנת לבחון השערה זו, דגמנו קרקע משני אתרים (סמוך דורות ולפידות) בהן ניתן היה לאבחן "כתמי חול" בצורה חזותית. נדגמה קרקע מהכתמים וקרקע הסמוכה אליהם בהם הגידול נראה תקין. בניסוי בחנו תגובה של חיטה בעציצים לדישון באוראה, את שטף החנקן לעומק פרופיל הקרקע ואת אבדן החנקן בהתנדפות.

 בכתמי החול שיעור החול גבוה מ-80% ותכולת הגיר מעט נמוכה יותר. התוצאות מאששות את השערת המחקר כי חנקן הוא הגורם לעיכוב בהתפתחות החיטה כאשר בכתמי החול הצמחים היו בעלי ריכוז חנקן נמוך משמעותית. ממעקב אחר תנועת החנקן נמצא שריכוז האמוניום היה גבוה בשבוע הראשון אחרי יישום אוראה וצנח לערכים זניחים אחרי שבועיים. שטף החנקות מתחת לשכבת הקרקע העליונה (30 ס"מ) היה בשיא 10 ימים  אחרי היישום ודעך לערכים זניחים אחרי 21 יום. למעשה, רוב החנקן נשטף כשבועיים אחרי יישום האוראה. שיעור החנקן שאבד בהתנדפות היה נמוך מאוד (פחות מ-2%) ואינו מסביר את הפגיעה בפוריות בכתמי החול. תוצאות המחקר מצביעות על טרנספורמציה מהירה מאוד של אוראה לאמוניום ולחנקה בפרק זמן של כשבוע. אנו מעריכים שבכתמי החול החנקה נשטפת במהירות מתחת לבית השורשים ולכן הגידול לא מספיק לנצל את הדשן. אנו ממליצים לבחון שימוש במעקבי ניטריפיקציה או בדשן בשחרור מבוקר לצמצם את שטיפת החנקות

להמשיך לקרוא סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון