להלן עדכון על מחלות עלים בגידולי שדה
און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף
- רואי בן דוד
- מני בן חור
- צבי ויינברג
- אלי ארגמן
- הלל מלכה
- אפרת הדס
- יאירה חן
- כאמל נאשף
- אור רם
- אשר אייזנקוט
מחבר:
פיזור פסולות אורגניות הוא אמצעי עתיק ומוכר לטיוב הקרקע. תוספת זו בזיבול בשדות היא בעלת חשיבות מרכזית הן בהיבט הקרקע (תוספת חומר אורגני ומניעת סחף) והן בהזנה המינראלית של גידול הפלחה כתוספת לדישון חנקני וזרחני הניתנים ביישום כימי. מכיוון שגידול המספוא לתחמיץ אינו ל"מאכל טרי" יישום הרפש בשטחי פלחה המיועדים לדגן למספוא משמש פתרון קצה אידיאלי לבעיית זבל הרפתות
להמשיך לקרוא און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף
רשימת תכשירי הדברה במיון לפי חומר פעיל
- נטע מור
- יעקב גוטליב
מחבר:
הרשימה שלהלן נועדה להקל על ציבור המשתמשים ולרכז עבורם את התכשירים במיון לפי החומר הפעיל
סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2019
- איציק אברבנאל
- אור רם
- יואב גולן
- שמעון פרגמניק
- יפתח גלעדי
- עוזי נפתליהו
- עידן ריצקר
- יורם שטיינברג
- און רבינוביץ
- טיטו נתנזון
מחבר:
מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. המבחנים התקיימו בחמישה מקומות: רעים ושובל, המתאפיינים בפלחה חרבה ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר להם שטחי פלחה עם ירקות במחזור הגידולים כמו גם ריבוי גשמים; וחוות עדן, בעמק המזרחי, עם השקיית עזר. באגמון החולה בוצעה תצפית לבדיקת השפעת ריסוס נגד מחלת החילדון על הזנים שהיו במבחן. לאור משטר הגשמים במהלך השנה חולקו המבחנים לשני אזורים גיאוגרפים: לדרום, שבו היו גשמים מעטים, על סף בצורת; ולמרכז הארץ ולצפונה, שם ירדו גשמים בכמות הגבוהה מהממוצע והתפרסו לאורך כל תקופת מילוי הגרגרים
הדברת עשבים באספסת רב קצירית
- גיא אכדרי
- יפתח גלעדי
- און רבינוביץ
- חנן אייזנברג
מחבר:
האספסת הינה גידול מספוא רב שנתי, המגודל על פני שטח של כ- 15,000 דונם בישראל. מספר מיני עשבים רחבי עלים ודגניים גורמים לבעיות קשות במהלך הגידול, עד כדי שיבוש השחת והפיכתה לשחת סוג ב', או לפסילתה. חלק מהעשבים רחבי העלים נחשבים לקשי הדברה והעיקריים הם: קייצת מסולסלת (Conyza bonariensis), פרתניון אפיל (Parthenium hysterophorus) ושלשי רגלני (Thrianthema portulacastrun). התכשירים המורשים להדברת רחבי עלים הם דאקטל (chlorthal dimethyl), דיביקן (2.4-DB), רגלון (diquate) וקרב (propyzamide). התכשירים המורשים הנ"ל אינם יעילים בהדברת עשבים קשי הדברה אלה.
הטיפול המקובל כיום מתבצע בין קצירי שחמיצי החורף, באמצעות קוטלי ומונעי הצצת עשבים, במטרה למנוע את הצצת עשבי קיץ קשי ההדברה הנ"ל ונוספים. קוטל העשבים ירוסס על אספסת מבוססת ומעמיקת שורש, מעונת הגידול השניה ואילך, היכולה להתאושש לאחר שנפגעת (הצהבת הנוף ועיכוב בגידול) מריסוס תכשירים אלו.
בניסויים שנערכו בשנים האחרונות הצלחנו לאתר שני תכשירים היכולים להדביר את העשבים הבעייתיים הנ"ל באופן חלקי והם: סנקור (Metribuzin) ודיאורקס (Diuron) בתוספת שטח 0.1% DX. על מנת לשפר הדברת עשבים אלו בחנו השנה בנוסף לתכשירים הנ"ל, שלושה תכשירים חדשים: היט (Saflufencil), סטרייק (Flumioxazin) ואמינופירליד (Aminopyralid)
ניטור תכולת החנקן בחיטה בשלבי הגידול השונים באמצעות מצלמה דיגיטלית בהשוואה לבדיקות מעבדה, במטרה לזהות את תצרוכת החנקן של הגידול
- שלמה שריג
- אלי שלוין
- ארקדי זילברמן
- מרדכי דודאי
- שלמה נזר
- יפתח בן אשר
- עידן ריצקר
מחבר:
בעבודתנו זו פיתחנו עקומת צריכה של חנקן בחיטה באמצעות מצלמה. השיטה לקביעת תכולת החנקן בעלווה באמצעות מצלמה דיגיטלית וניתוח התמונה לקביעת עצמת הצבע הירוק של העלים – greenness)) וממנה לחשב את רמת החנקן בצמח. השיטה נבחנה במעבדתנו מזה כמה שנים והוכחה כיעילה בגזר, וחסה (Shlevin et al. 2018) ובניסויים הקדמיים בחיטה ובתירס.
הבסיס לקביעת אחוז החנקן בעלי החיטה נובע ממבנה המולקולה של הכלורופיל. במרכז המולקולה נמצא אטום המגנזיום ומסביבו ארבעה אטומים של חנקן. לפיכך יש קורלציה ישירה בין ריכוז החנקן בעלה לבין ריכוז הכלורופיל המבוטא בצבע הירוק. (Evans 1989)