הצגת הבעיה: טחינה ושומשום נצרכים כמזונות בריאות, והביקוש להם מתפתח עם העלייה במודעות הצרכנית להשפעות הבריאותיות של המזון והעלייה בדרישה למזון בריאות. טחינת שומשום מיוצרת מזרעי שומשום (Sesamum indicum L), שהיקף הייצור העולמי שלו עומד על 6.5 מיליון טון בשנה (2021). למרות חשיבותו הכלכלית והחקלאית הרבה, שומשום עדיין מגודל בשיטות מסורתיות במדינות מתפתחות, והמחקר החקלאי והמדעי בו מצומצם.
תהליך הפקת הטחינה הינו מסורתי וייחודי עבור כל יצרן, והמידע הקיים לגביו מועט ומתרכז בעיקר ביציבות חמצונית. ומדדים סנסוריים המגדירים איכויות טחינה. מטרת המחקר היא לבחון את השפעת הזן ותנאי הגידול על איכות טחינה, ולאפיין את הזנים ואת השפעת התנאים על האיכות הבריאותית. שיטות העבודה זני שומשום גודלו במרכז מחקר גילת ברמות חנקן, זרחן, ואשלגן שונים ובשתי מנות השקיה. הזרעים נקצרו ידנית והופקה טחינה שעברה אנליזה כימית מפורטת. התוצאות מראות כי לזן הייתה ההשפעה המשמעותית ביותר על תכולת מרכיבי האיכות. גם לזמינות מים תפקיד באיכות המוצר, ורמה נמוכה של השקיה הורידה את רמת חומצות השומן החופשיות ביחס לטיפול המשקי. מבחינת זמינות מינרלים, החנקן היה המינרל בעל ההשפעה הרבה ביותר, אשר השפיע על מדדי איכות חשובים. המסקנות הן כי לזן, לרמת ההשקיה ולזמינות ההזנה המינרלית השפעה משמעותית על איכות טחינה בשלבי הגידול.