הכרתי את ספי לפני שנים רבות, הוא ביחידת הבדיקות של המכון להנדסה ואני פעיל בארגון עובדי הפלחה
אנחנו משתפים פעולה בנושאי מיכון שונים. לאחר שנים נוצר ביננו קשר עמוק כשהתחברנו כצוות לקידום המיכון בענף המספוא והבקר. עבודתנו החלה כאשר הטיפול בשחת ותחמיץ נעשים בשיטות ובציוד מיושן, נדרשים לו עבודות ידים רבות וקשות וגם האיכות של התוצרת ברמה ירודה.
השחת נעשתה עדין בכלי קציר ואסיף מיושנים, הכבישה בחבילות קטנות.
התחמיץ, חלקו במגדלים או בורות, קצירה וקיצוץ במכסכות מיושנות.
המושבניק מכין את התחמיץ בעצמו וכל קיבוץ גם כן באופן עצמאי.
אנחנו פעלנו לקידום השיתוף בשני המגזרים, להתאמה של כלי קציר, כלי אסיף ושינוע בתחמיץ – מקצרות וקומביינים לירק ומכבשים לשחת ואחר כך למרכזי מזון
המעקבים והבדיקות, נעשו בשדות של הקיבוצים והמושבים בכל הארץ, כאשר ספי מנהיג ומוביל את העבודה. ספי מכין תכנית, מכין ציוד, הכל רשום ומסודר לקראת המשימה. עבודתנו שנעשתה בדרך כלל במרחקים מהמרכז, חייבה לרוב יציאה טרם אור וחזרה ואחר שקיעה. לספי כל אלו לא הפריעו. תמיד הקדים לצאת וחזרה בשעות חושך לא "הזיזו" לו. לעבודתנו נדרשנו לא פעם פעילות בשעות החשכה, לספי אין מעצורים, לא כאשר אין פנאי להפסקת אוכל בצהרים או לנהוג למרחקים לאחר יום עבודה מפרך. הוא ער ורענן. אפשר לסמוך עליו. כן אפשר כמובן לסמוך עליו בשיטות העבודה, בניתוח תוצאות, בבחירת ציוד וכלים ובשיקול דעת לכל נושא.
כיום כשאנו מבקרים בשטחי המשקים בארץ, קיבוצים, מושבים, מרכזי מזון, מפעלים אזוריים וקבלנים המפעילים ציוד לשחת ותחמיץ, ידו ומוחו של ספי בהם. כולם מכירים אותו ואני בטוח שגם מעריכים.
בעבודתנו המשותפת נוצרו ביננו קשרים חברותיים עמוקים וחזקים, ועם הפרישה לגמלאות הם נשמרו והתרחבו גם למשפחות שלנו, קשרים שנמשכים עד היום.
קשה לי לדבר על ספי בלשון עבר, איש יקר, צנוע ועניו, ישר דרך ואהוב. כולנו נזכור אותו.
ואני איבדתי חבר יקר ואהוב
יאיר צוק