גידולי השדה בנויים על 6 רכיבים עיקריים:
1) אקלים 2) קרקע 3) דשן 4)מים 5) מזיקים 6) עשבים.
אקלים: כיום אינו בשליטתנו, וכל מגדל מתנהג בהתאם לאקלים הספציפי, המוכר באזורו.
קרקע: באופן עקרוני, ניתן לשנותה, אך רק ע"י העשרתה באחוז החומר האורגני מעל כ-3%, על מנת לקבל פריכות, אי ריגביות, חיסכון ב-N.P.K, קליטה מוגברת של מים והתאיידות מופחתת. (ככל שנפחית בעיבודים נתרום יותר למצבנו הכלכלי). ברכיב הראשון, אנו תלויים תלות מוחלטת (כיום) ובשני, הקרקע, יש באפשרותנו להגיע לשיפור רב, הכולל את בריאות הקרקע, מחזור זרעים ואחוז חומר אורגני (תכסית סתווית). בארבעת הרכיבים הנוספים, ההחלטות והאינפורמציה, זמינות לכל.
דישון: ניתן לפי בדיקות קרקע, מצב הצמח וידע מקומי.
מים: יינתנו בעיתוי המתאים, לפי פוטנציומטר, מצב הצמח ומזג האוויר.
מזיקים: לפי המלכודות והתוצאות של הפקח.
עשבים: לעתים אנו מזלזלים בעיתוי, שהוא קריטי לכל המרכיבים הנ"ל והוא חשוב לא פחות לעיתוי ולשמירה על שטח נקי. ככל ששטחי המזרע של גידולי שדה, יהיו פזורים על חלקות קטנות ובשטחים שאינם אלפי, או מאות דונמים כגושים אחידים, שטחי השוליים יגַדלו סביבם עשרות מונים עשבי בר, יותר מאשר הגושים הגדולים
אקלים: כיום אינו בשליטתנו, וכל מגדל מתנהג בהתאם לאקלים הספציפי, המוכר באזורו.
קרקע: באופן עקרוני, ניתן לשנותה, אך רק ע"י העשרתה באחוז החומר האורגני מעל כ-3%, על מנת לקבל פריכות, אי ריגביות, חיסכון ב-N.P.K, קליטה מוגברת של מים והתאיידות מופחתת. (ככל שנפחית בעיבודים נתרום יותר למצבנו הכלכלי). ברכיב הראשון, אנו תלויים תלות מוחלטת (כיום) ובשני, הקרקע, יש באפשרותנו להגיע לשיפור רב, הכולל את בריאות הקרקע, מחזור זרעים ואחוז חומר אורגני (תכסית סתווית). בארבעת הרכיבים הנוספים, ההחלטות והאינפורמציה, זמינות לכל.
דישון: ניתן לפי בדיקות קרקע, מצב הצמח וידע מקומי.
מים: יינתנו בעיתוי המתאים, לפי פוטנציומטר, מצב הצמח ומזג האוויר.
מזיקים: לפי המלכודות והתוצאות של הפקח.
עשבים: לעתים אנו מזלזלים בעיתוי, שהוא קריטי לכל המרכיבים הנ"ל והוא חשוב לא פחות לעיתוי ולשמירה על שטח נקי. ככל ששטחי המזרע של גידולי שדה, יהיו פזורים על חלקות קטנות ובשטחים שאינם אלפי, או מאות דונמים כגושים אחידים, שטחי השוליים יגַדלו סביבם עשרות מונים עשבי בר, יותר מאשר הגושים הגדולים.
השוליים: שטוצרים, מחלקים, עמודי חשמל, פיגורות השקיה, צדי דרכים, נחלים ותעלות ניקוז וצדיהן, שאינם מטופלים כיאות, מסוגלים להשאיר נזק לשטחים המעובדים למשך שנים רבות. זה יקרה ע"י הפצת זרעיהם וזה בניגוד למרכיבי הדישון, המים והמזיקים, שאותם אפשר לתקן באותה עונה. אף את הקרקע ניתן לתקן, לאחר שנתיים-שלוש, ע"י גידולי כיסוי חורפיים, המונבטים לפני גשמי החורף (סוף אוקטובר תחילת נובמבר). הגידולים המומלצים הם: שיפון, שעורה, חיטה ובקיה. נראה לי שהעשבים, הם הילד הרע של החקלאות, מפני שאם אינך מתייחס אליהם בעיתוי הנכון, הם בוגדים בך בעתיד וביתר שאת. (קיימים עשבי בר שתוחלת החיים של הזרעים שהם מפיצים, נשארים עימנו עד להזדמנות של נביטה מעל פני הקרקע). כל ריסוס נגד עשבים, קלטור למינהו, חרישה, דיסוק, עישוב וכיסוח – שאינם מבוצעים בעיתוי הנכון, כלומר לפני יצירת הזרעים, גורם לבנק הזרעים הרעים שבקרקעותינו, להתעצם.
ובכן, מה לעשות?
1. למדוד ע"י רכב, את אורכי השוליים והמחלקים בשטחים שהם פחות מ-40 עד 50 דונם. את התוצאה שתתקבל, לחלק לכל מספר הדונמים הקטנים שנצברו. התוצאה שתתקבל בסבירות גבוהה, היא שכל דונם נושק לשוליים של עשרות ואולי מאות מטר. בניגוד לשטחים הקטנים, היחס בגדולים יהיה שונה לטובה. ניתן לומר שתשומת הלב צריכה להינתן לקטנים, אף אם הכנסתם קטנה יותר (כיום, עם גידול ארטישוק בחלקות הקטנות, אל לנו להזניח אותם).
2. הפעולה היקרה ביותר היא אי-הפעולה. אם את כל הפעולות נעשה בעיתוי המתאים, נצא נשכרים.
3. כל הגידולים שיש עבורם חומרי טרום-נביטה, כדאי לרסס כ-20 ס"מ מצידי השורה, כלומר שהמרכז 40 ס"מ מעל השורה העתידית. קלטור נגד עשבים, זול מריסוס ולכן ייעשה בין השורות, כאשר עלינו לזכור שבאזור ההצללה, בין שתי שורות על ערוגה, יופיעו פחות עשבים מאשר ברווח שבין הערוגות. בכותנה: ניתן להשתמש בריסוס מחופה מכוון, עם שני מיכלים, ושתי משאבות. האחד עם חומר אגרסיבי תחת החיפוי, והאחר, עם חומר רך יותר, שמכוון לחלק התחתון של הצמח. (לא לשכוח: העישוב הידני הוא היקר ביותר מכל הפעולות המקובלות).
בקילטור בשורות הקיימות, נשתמש בשני סוגי קלטרות, עם כפות אווז ברוחב עבודה של כ-26-30 ס"מ (המכסחים בצורת L מיותרים, מפני שהם עובדים רק על כ-15 ס"מ, ובנוסף נתפסים עליהם שאריות של עשבים ואדמה לחה, שגורמים לעתים לחץ על שורת הגידול).
הקלטרת האחת, עם שש מקביליות צמודות על מרכז הערוגה, כאשר גלגלי העומק של המקביליות, נעים על מישור אחיד על פני הערוגה ולא בתלם. שתי כפות מכל צד של השורה, כאשר קצה הכף הקרוב לשורה יהיה כ-10 ס"מ ממנה. מאחורי אחת המקביליות, תהיה כף אווז נוספת, במרכז הערוגה בין שתי השורות.
הסיבה להצבת גלגל העומק על הערוגה, היא בגלל שגובה הערוגה אינו אחיד. זה גורם לכך שאביזרי הקילטור פועלים פתאום בצורה שטחית מדי ופתאום עמוק מדי.
הקלטרת השניה, תהיה בעלת 7 מקביליות ותקלטר בין השורות. היא תוכל לקלטר בין הערוגות גם בגידולים כגון בצל, שום וכדומה, ע"י ניתוק יחידות קילטור או הרמתן, של אלה המצויות על הערוגה.
וכאן רעיון לשיפור הקלטרת ולהקלה על הצבת הרגלים: פרופיל מרובע 60X60 מ"מ, שנושא את אביזרי קלטור השורה, ינוע בתוך מרובע .70x70x3.25 הוא יוכל לזוז שמאלה וימינה ויקובע ע"י שני ברגי הידוק. (מיותר לציין כמה זמן נחסוך בכיוון היחידות ובדיוק).
נ.ב. בריאות קרקע: רק בשנים האחרונות החלו להתייחס לבריאות הקרקע ולא רק למראה הצמח ובריאותו והנבתו. בריאות הקרקע משמעותה א) מעל 3% אחוז של חומר אורגני; ב) קרקע מפוררת (אין לערב את עקבות הטרקטור עם שטח הגידול שעל פני הערוגה). ג) פעילות נורמלית של מיקרואורגניזמים. ד) מחזור זרעים; ה) שאיפה לחזרה של שלשולי הקרקע.
עשבים: עיתוי עבור חפיפה של כפות האווז. היות ואיננו יכולים להתחייב על עיתוי אופטימלי, החפיפה בין כפות האווז בכלי הקלטור, חייבת להיות בין 40-50%.
חזירי בר: עוד רעיון למלחמה נגד חזירי הבר – פזרו זבל עופות ברוחב של כ-30 ס"מ ובגובה ז של כ-15 ס"מ סביב החלקה. (לקוח מעיתון חקלאי אמריקאי "דלתא פאן פרס"). לעניות דעתי, כדאי גם לתת מים כל מספר ימים על פס זבל העופות, כדי להעצים את הריח.
עמי קול
054-6618496
בפייסבוק חפשו >>> עמי קול