עפ"י פירסומי החברה באינטרנט 3.22 – חברת ג'ון דיר, היא היצרנית הגדולה בעולם של וטרקטורים וציוד חקלאי וכמו חברות רבות אחרות, גם היא פועלת לפתח ציוד חקלאי אוטנומי, שיפעל ללא צורך בנהג אנושי
ביריד הטכנולוגי האחרון, שנערך בלאס וגאס, היא הציגה לראשונה את הטרקטור R8, אשר לדבריה "מאפשר לחקלאים לזרוע, לפזר חומרים ולאסוף את היבול, ללא מגע בגלגל ההגה". זו מהפכה טכנולוגית, שהולכת ומתפשטת על כולנו. היא מאפשרת דברים, החל מפתיחת התלם הראשון ופעולה במקביל לו, עם ונהיגה עצמית וחניה, כמו בחברות שונות כמו "טסלה".
לטרקטור אין מחלפים, הולכי רגל, תנועת כלי רכב, או בנינים גבוהים, שיסתירו את אותות ה-GPS ולכן לטרקטור אוטונומי, יש פחות דברים להתחשב בהם. בארצות הברית, כמו בארצות אחרות, השדות של החקלאי אינם צמודים זה לזה, אלא שבמקרים רבים, הם מרוחקים מאוד האחד מן השני. החקלאי צריך לחרוש לקלטר, לזרוע, לרסס ולקצור עשרות אלפי דונמים, בשטחים שמרוחקים קילומטרים רבים זה מזה. אבל בעזרת הטרקטור האוטונומי, הוא יכול לחרוש שדה אחד ובאותו זמן, לעבד שדה אחר, עם טרקטור אחר.
הטרקטור האוטונומי, מצויד בשישה זוגות של מצלמות, אשר יותר מעין אנושית, מספקות לו שדה ראיה של 360 מעלות. כאשר נתונים אלה מסוננים ומעובדים דרך אלגורתמים ממוחשבים, הוא יכול "לדעת" איפה הוא נמצא ואם פתאום, הוא יגלה בדרכו משהו לא מוכר, והוא ייעצר.
לפעמים אפילו שינויים אקלימיים, יכולים להכפיל, או לשלש את התצרוכת בכוח אדם, או את איכות היבול. אפילו טמפרטורה ולחות בפרק זמן מסוים, יכולים לגרום לשינוי ברווח של אלפי דולרים, לכל אקר. ג'ון דיר מודה, שתמיד היו בחקלאות טכנולוגיות מתקדמות וכמה מן הישנות, עדין עוזרות להניב את ה"פירות הטובים" של הטכנולוגיות החדישות. למשל, בעזרת טלפון חכם, יכול החקלאי להורות לטרקטור, שמשקלו 12 טון, לחרוש במשך 20 שעות, ביום או בלילה ובאותו הזמן, לבלות עם משפחתו.
החברה עדיין לא הכריזה מה יהיה מחירו של הטרקטור, אך אפשר לנחש, שזה יהיה בסביבות ה- 500,000 דולר.
כאן אפשר לראות סירטון, עם פרטים אודות הטרקטור:
