הסיבה שאנחנו נמצאים בחקלאות העכשווית והאפשרות להתקדם לחקלאות אחרת

חלקם הגדול של אדמות המדינה מעובדות ע"י הקיבוצים, אם ע"י גידול מטעים, גידולי שדה, מרעה ובריכות דגים. בעשרות השנים האחרונות לא חזינו במהפכות גדולות אצל מרבית הקיבוצים, ולא בכדי. (לא גידולי תכסית, לא בריאות הקרקע ועלייה בכמות החומר האורגני, לא עקבות קבועים, לא מינימום עיבוד, לא עיבוד ערוגה בלבד, והתלמים בסירות לעיצוב כתפי הערוגה ללא מתלמים שאינם מדייקים. לא עיבוד בשורות צרות, לא מעבר לגידול 8 מ' או 7.50 מ' בכלי העיבוד הקלים והזריעה, ולא..ולא..). והסיבה מאוד פשוטה: בקיבוץ הכל ניתן ובהישג יד (אמנם לא בחינם), אך ללא השוואה עם החיים הפרטיים בעיר. בקיבוץ – דירה יש, חינוך לילדים מובטח, מקומות עבודה למי שאינו עצלן קיימים בשפע, תרבות וקיום חגים, חיים בטבע, אין כפייה בנושאי עבודה, המגורים ברוב הקיבוצים צמודי קרקע, חופש מוחלט לילדים להתנהל בתחומי הקיבוץ, ועוד ועוד