כולנו יודעים שלחץ אוויר נכון בצמיגים, מאפשר לטרקטור לפעול ביעילות, אבל רק מפעילים בודדים באמת דואגים להתאים את הלחץ למשימת העבודה. הפעלת הטרקטור בלחץ אוויר לא נכון, גורמת לבלאי צמיגים, להידוק של הקרקע ולנזק בדפנות הצמיגים
מבוסס על חומרים שכתב מר אנדי קולינס, בעיתונות חו"ל, נובמבר 2019
ההפסד יכול להגיע ל- 20-40 אחוזים מהספק המופק מן המנוע, בגלל החלקת הצמיגים וההתנגדות המופרזת לגילגול. לפיכך, אם ניקח בחשבון את ההפסדים בממסרה ובציוד חיצוני, נמצא שלפעמים לטרקטור בעל 210 כ"ס, יקרה שיישארו בסך הכול 115 כ"ס, לצורך ההספק לגרירה.
כדאי להיזכר בכמה עובדות בסיסיות. שטח העיקבה, שהוא שטח המגע בין הצמיג לקרקע, תלוי, לכל צמיג שהוא, בלחץ האוויר שבו הוא מנופח וגם שלחץ הניפוח, זהה כמעט ללחץ הצמיג על הקרקע (ההפרש הקטן נובע ממבנה הצמיג).
לחץ גבוה מדי בצמיג גורם להקטנת שטח המגע עם הקרקע, להחלקה מוגברת לשקיעה יותר עמוקה ולהידוק קרקע מיותר. ההחלקה גורמת להפסד בספיקת השדה ולהפסד כספי, בגלל צריכה מיותרת של דלק וזמן עבודה.
לחץ אוויר נמוך, מגדיל את שטח המגע עם הקרקע, מפחית שקיעה והידוק ומגדיל את הספיקה. לפיכך אפשר לחשוב שכדאי לנפח ללחץ נמוך, אבל לחץ נמוך מדי, גורם נזק לדפנות הצמיג, כלומר שגם כאן נגרם הפסד כספי. בלחץ נמוך מדי, עלול גם החישוק להחליק בתוך הצמיג, דבר שיהרוס אותו תוך זמן קצר.
בנוסף לכל אלה, קיימת בעיה נוספת. הצמיגים צריכים לשאת משקל רב, מבלי לסבול נזק מכאני. לפיכך יש לפעול בלחץ הנמוך ביותר, שעדיין מאפשר לצמיג לשאת את המשקל, מבלי לעבור את המלצת היצרן שלו.
מכל אלה עולה המסקנה הבאה: יש לפעול בלחץ האופטימלי ולזכור שהעומס על הצמיג אינו קבוע, אלא משתנה. לדוגמה, העומס בחרישה שונה מאוד מן העומס בעבודת הובלה. למעשה ישנם שלושה גורמים, שבהם יש להתחשב במציאת הלחץ ושטח המגע הרצויים: מידות הצמיג, המשקל ולחץ האוויר. לכך יש להיעזר בלוחות, שמפרסמים יצרני הצמיגים, ושבהם ניתן כל המידע על סוג וגודל הצמיג, על המשקל שמותר לו לשאת ועל מהירות הנסיעה והלחץ המותרים לו. ניקח לדוגמה הוראות לצמיג מתוצרת "פיירסטון" מסידרה 7, שהנתונים שלו הם:
520/70R38 150 A8
520 מסמן את רוחב הצמיג במילימטרים. 70 הם היחס באחוזים בין גובה הדופן לרוחב הצמיג. האות R מראה שזהו צמיג רדיאלי. המספר 38, מסמן את קוטר החישוק באינטשים. המספר 150 הוא האינדקס של כושר הנשיאה והנתון A8 הוא אינדקס, שמצביע על מהירות מרבית מותרת של 40 קמ"ש.
מבט נוסף בטבלה, מגלה שבלחץ של 11.5 פס"י, יוכל הצמיג לשאת עד 3150 ק"ג, במהירות של 10 קמ"ש. העלאת הלחץ ל- 23 פס"י, תעלה כושר הנסיעה עד 4355 ק"ג, במהירות של 10 קמ"ש, אבל הגדלת המהירות עד 40 קמ"ש, תקטין את כושר הנשיאה ל- 3350 ק"ג בלבד.
בנוסף נאמר שמותר לפעול קצת מעל, או קצת מתחת ללחץ המומלץ, בתנאי שזה רק מעט ולזמן קצר בלבד. לעומת זאת לטווח ארוך, פעולה שלא בתחום המומלץ, תביא לתוצאות עגומות. יצרני הצמיגים מסבירים שצמיג שיופעל בלחץ של 10% פחות מן המומלץ, יסבול ירידה של 15% במשך "החיים" שלו.
ומה בעניין לחץ גדול מדי? הפגיעה הראשונה תהיה ירידה בכושר הגרירה, שנובעת מהחלקת יתר, עקב שטח המגע הקטן. גם הידוק הקרקע והשקיעה יגדלו, עם המאמץ להתגבר על ההתנגדות לגלילה.
לסיכום, נביא את הנתונים הבאים, שממחישים עד כמה חשוב הלחץ הנכון ומה גודל ההפסדים, שגורם לחץ לא מומלץ.
- לחץ נמוך ב-20% מן המומלץ, יביא לירידה של 26% אחוזים מכושר הביצוע.
- לחץ גבוה ב-20% מן המומלץ, יביא לירידה של 30% מכושר הביצוע.