חיטה

במחקר זה נאספו זני חיטה מסורתיים שמקורם מישראל, שהופקדו בעבר באוספים עולמיים, והושבו לשימור בארץ. המחקר כולל אפיון אוסף של זני חיטה מסורתיים מבחינה אגרונומית, גנטית וגנומית. מטרות המחקר: (א) השבה לארץ של זנים מסורתיים שגודלו בארץ ובניית אוסף רחב ומגוון. (ב) אפיון פנוטיפי ומורפולוגי של הזנים. (ג) אפיון גנומי מולקולרי של האוסף באמצעות טכנולוגיית Genotype by sequencing (GBS). (ד) בחינה אגרונומית של אוסף גרעיני מייצג בתנאי שדה כולל רכיבי יבול ומדדי איכות. (ה) איתור קווים בעלי פוטנציאל טיפוחי להכלאות עם זני עלית. (ו) קביעת אסטרטגיה לשימור המגוון הגנטי של לדורות הבאים. נאסף ונבנה אוסף של 912 קווי The Israeli Palestinian wheat landraces collection (IPLR) (כפול ממה שהתחייבנו לו בהצעת המחקר) והוא זמין כעת בבנק הגנים הישראלי לכלל קהילת חוקרי ומומחי החיטה בארץ ובעולם

להמשיך לקרוא השבה שימור ואפיון של מגוון גנטי "אבוד": זני חיטה עתיקים משדות הפלחה המסורתיים בארץ ישראל להשבחת זני חיטה מודרניים

הסכום כולל שלושה פרקים קצרים: א – השפעה מרבית של פוריות הקרקע והדישון על היבול – מדידות בפועל. ב – ניסויי 2020 השפעת כמויות הדשן ומועד הדישון על היבול. ג – הכוונת הדישון במהלך העונה לפי בדיקות צמחיות

להמשיך לקרוא סכום מורחב לניסוי דישון חיטה 2020

למגדלי החיטה בישראל כלים מעטים עליהם ניתן להסתמך במכלול השיקולים  בהחלטה האם יש צורך בדישון ראש בחיטה. עיתוי יישום דישון הראש הינו קריטי, מכיוון שרצוי שיבוצע עוד לפני שהגידול יראה סימני מחסור, כיוון שאז ברור שכבר צפויה פגיעה בפוטנציאל היבול. ההחלטה לקראת דישון ראש מורכבת ממדדים ומשתנים רבים. שיטת "פסי היחוס" מבוססת על הביטוי בשטח של כלל הגורמים הביוטים והאביוטים בשדה – לתוצאה ויזואלית ברורה או מעקב בעזרת חישה (מקרוב או מרחוק)

להמשיך לקרוא "פסי ייחוס" כתמיכה בהחלטה על דישון ראש בחיטה סיכום לעונת 2020 – 2019