אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
בשנים האחרונות נערכו ניסיונות לפיתוח צמח הקינואה כגידול פלחה חדש למאכל אדם ולמספוא, כאשר בעיקר נבחן השימוש כשחת/תחמיץ, גרגירים וכקש. עדיין, ישנה חשיבות גדולה לפיתוח שימושים נוספים לקינואה, על מנת להגדיל את היקפי הגידול ופוטנציאל הרווח של המגדלים
להמשיך לקרוא פיתוח קינואה ירוקה צעירה כגידול קיצי חדש בישראל לשימוש רב תכליתי
סורגום הוא דגן המשמש לייצור תחמיץ קיצי להאבסת בעלי חיים. בשנים האחרונות נגרם נזק קשה בחידוש הגידול במחזור השני בשל נגיעות גבוהה בנובר הקנה המנוקד – Chilo partellus, עד כדי סיכון רווחיות הגידול. אוכלוסיית מזיק זה מתבססת בשדה במהלך הגידול הראשון, ולאחר הקציר נותרים זחלים וגלמים בבסיס קני הצמחים, המגיחים מיד לאחר הקציר. במקביל, מתחדשת הטלה חדשה, וקודקודי הצימוח של הגידול נתקפים על ידי זחלים המתיישבים בהם ומונעים את התחדשות הצימוח
להמשיך לקרוא התמודדות עם נובר הקנה המנוקד בסורגום סתווי לאחר הקציר הראשון שדה אליהו 2020
מחבר נוסף למאמר: ושמואל גלילי
קינואה, (Chenopodium quinoa Willd) צמח חד שנתי ממשפחת הירבוזיים (Amaranthaceae) שבשנים האחרונות זכה לתשומת לב רבה ברחבי העולם בזכות היתרונות התזונתיים והבריאותיים שלו. גם בישראל בוחנים בשנים האחרונות את הפוטנציאל החקלאי של גידול קינואה כצמח דו תכליתי לזרעים ולמספוא. אחת הבעיות היכולות להוות צוואר בקבוק לגידול הקינואה בארץ הוא אחוז הנביטה נמוך של הזרעים מייצור מקומי שלא מאפשר קבלת עומד רצוי בשדה. מצב זה יכול לנבוע מכך שייצור הזרעים המתבצע בעונה אופטימלית לקבלת יבול גבוה אינו מתאים לייצור של זרעים לחקלאים. בעבודה זו בחנו את ההשפעה של מועדי זריעה של צמחי האם על אחוז הנביטה של זרעי קינואה. לשם כך, בדקנו את אחוז הנביטה של זרעי קינואה שנוצרו על צמחי האם שנזרעו ב- 8 מועדי זריעה מנובמבר 2018 ועד אוקטובר 2019. התוצאות הראו שלמועד הזריעה של צמחי האם ישנה השפעה על אחוז הנביטה של הזרעים. צמחי אם שנזרעו בין יולי לאוקטובר יצרו זרעים חיוניים יותר מאשר צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. זרעים שנוצרו על צמחי אם שנזרעו בינואר לא נבטו כלל. מצב זה יכול לנבוע מהטמפרטורות חמות ששוררות בזמן מילוי הגרגרים של צמחי אם שנזרעו בנובמבר 2018. עוד הראנו שמשך הזמן מזריעה עד להבשלה מלאה בזריעות יולי-אוקטובר עמד על כ- 100 ימים, והיה קצר יותר מאשר בצמחים שנזרעו בנובמבר 2018 או בינואר 2019 שעמד על 173 ו- 155 ימים, בהתאמה. אנחנו מניחים שניתן יהיה לגדל קינואה לזרעים באזורים דרומיים כמו הערבה הדרומית, למרות שמועד הקציר של זריעות יולי-אוקטובר נמצא בתוך עונת הגשמים ויש חשש לקבלת נביטה של הזרעים בעודם על הצמח
להמשיך לקרוא השפעת מועד זריעת צמחי האם על נביטה של זרעי קינואה
בהתחשב בכך שמכונת עשבים רעים דומה בממדיה לעגלת הגולף, היא מטלטלת את האלקטרודה על גבי הצמחייה. כשהעשב מתקרב אליה, ישנה שאיפה קטנה של עשן בכל מספר שניות, הנעשית באמצעות שימוש במתח מוגזם. מי שמבצע את המיפוי הוא רובוט המטפל בעשבים שוטים, שפותח על ידי Small Robotic Firm, חברה פרטית חדשה הפועלת ממחסן תחמושת מיושן קרוב לסליסבורי, בדרום מערב בריטניה
להמשיך לקרוא בעזרת בינה מלאכותית, הרובוטים החקלאיים נמצאים במגמת עלייה – מדע וטכנולוגיה
מבחני הזנים בחימצה נערכים כמידי שנה במסגרת מבחני הזנים הארציים במספר אזורי גידול שונים בארץ. מטרת מבחן הזנים היא לבחון זנים חדשים של חימצה בהשוואה לזנים הקיימים, כדי להעלות את היבול ואת איכותו. תשומת לב רבה ניתנת למציאת זני חימצה עתירי יבול, העמידים למחלות העלים אסכוחיטה וכשותית ולמחלת הקרקע פוזריום. המבחן כלל 9 זנים, מהם 2 זנים מסחריים ותיקים כביקורת, 3 זנים מסחריים חדשים העמידים לפוזריום, זנים 2 בשלב מסחור ותצפיות משקיות ו-2 זנים חדשים המסיימים 3 שנים במבחני הזנים. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו למדדים המקובלים בגידול. נצפו הבדלים בין הזנים בפרמטרים השונים, כאשר במדד היבול הזנים יניר, פלג, נריה ובר הצטיינו באתרי המבחן.
