אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
בקובץ הראשון ניתן לראות את ביצוע ההשוואה של אריה בוסק על 2 זני הפימה שעל הפרק.
בקובץ השני, בהמשך לטבלת ההשוואות שערך אריה בוסק מוצגת ההשוואה שערך השנה איתן סלע (גד"ש עציון).תוצאות המאששות את הממצאים הקודמים (עם יתרון קל ל 70 V)
במסגרת המחקר נבדקו תוצאות הפעלת 5 מחליקים לאחר חריש בעומק 90 ס"מ ושבירת רגבים על ידי דיסק משדדה
מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. המבחנים התקיימו בחמישה מקומות: רעים ושובל, המתאפיינים בפלחה חרבה ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר להם שטחי פלחה עם ירקות במחזור הגידולים כמו גם ריבוי גשמים; וחוות עדן, בעמק המזרחי, עם השקיית עזר. באגמון החולה בוצעה תצפית לבדיקת השפעת ריסוס נגד מחלת החילדון על הזנים שהיו במבחן. לאור משטר הגשמים במהלך השנה חולקו המבחנים לשני אזורים גיאוגרפים: לדרום, שבו היו גשמים מעטים, על סף בצורת; ולמרכז הארץ ולצפונה, שם ירדו גשמים בכמות הגבוהה מהממוצע והתפרסו לאורך כל תקופת מילוי הגרגרים
האספסת הינה גידול מספוא רב שנתי, המגודל על פני שטח של כ- 15,000 דונם בישראל. מספר מיני עשבים רחבי עלים ודגניים גורמים לבעיות קשות במהלך הגידול, עד כדי שיבוש השחת והפיכתה לשחת סוג ב', או לפסילתה. חלק מהעשבים רחבי העלים נחשבים לקשי הדברה והעיקריים הם: קייצת מסולסלת (Conyza bonariensis), פרתניון אפיל (Parthenium hysterophorus) ושלשי רגלני (Thrianthema portulacastrun). התכשירים המורשים להדברת רחבי עלים הם דאקטל (chlorthal dimethyl), דיביקן (2.4-DB), רגלון (diquate) וקרב (propyzamide). התכשירים המורשים הנ"ל אינם יעילים בהדברת עשבים קשי הדברה אלה.
הטיפול המקובל כיום מתבצע בין קצירי שחמיצי החורף, באמצעות קוטלי ומונעי הצצת עשבים, במטרה למנוע את הצצת עשבי קיץ קשי ההדברה הנ"ל ונוספים. קוטל העשבים ירוסס על אספסת מבוססת ומעמיקת שורש, מעונת הגידול השניה ואילך, היכולה להתאושש לאחר שנפגעת (הצהבת הנוף ועיכוב בגידול) מריסוס תכשירים אלו.
בניסויים שנערכו בשנים האחרונות הצלחנו לאתר שני תכשירים היכולים להדביר את העשבים הבעייתיים הנ"ל באופן חלקי והם: סנקור (Metribuzin) ודיאורקס (Diuron) בתוספת שטח 0.1% DX. על מנת לשפר הדברת עשבים אלו בחנו השנה בנוסף לתכשירים הנ"ל, שלושה תכשירים חדשים: היט (Saflufencil), סטרייק (Flumioxazin) ואמינופירליד (Aminopyralid)
בעבודתנו זו פיתחנו עקומת צריכה של חנקן בחיטה באמצעות מצלמה. השיטה לקביעת תכולת החנקן בעלווה באמצעות מצלמה דיגיטלית וניתוח התמונה לקביעת עצמת הצבע הירוק של העלים – greenness)) וממנה לחשב את רמת החנקן בצמח. השיטה נבחנה במעבדתנו מזה כמה שנים והוכחה כיעילה בגזר, וחסה (Shlevin et al. 2018) ובניסויים הקדמיים בחיטה ובתירס.
הבסיס לקביעת אחוז החנקן בעלי החיטה נובע ממבנה המולקולה של הכלורופיל. במרכז המולקולה נמצא אטום המגנזיום ומסביבו ארבעה אטומים של חנקן. לפיכך יש קורלציה ישירה בין ריכוז החנקן בעלה לבין ריכוז הכלורופיל המבוטא בצבע הירוק. (Evans 1989)
נושאי המחקר: מעקב אחר רגישות אוכלוסיות השדה של הזחל הורוד לתכשירי ההדברה, רגישות ההליותיס לתכשירי הדברה חדשים, הדינאמיקה של תת המינים של כנימת עש הטבק. מתוך כנס דיווחי מחקרים בכותנה 5.2.2020
להמשיך לקרוא מימשק הדברה למניעת עמידות במזיקי הכותנה עונת 2019
