פיתוח מתודולוגיה למיפוי גובה הצמח וקצב צימוח בשדות כותנה בקנה מידה אזורי/ארצי תוך שימוש בטכנולוגיות מידע וחישה מרחוק

    מחבר:
  • יפית כהן
  • איתן גולדשטיין
  • ניצן גרף
  • אריה בוסק

במסגרת מחקר שמומן על-ידי מועצת הכותנה, פותח יישומון (אפליקציה) לאיסוף נתוני גובה מחקלאים. היישומון מופיע הן את העקום של מדידות בפועל של החקלאי והן את העקומים המומלצים של מועצת הכותנה לפי הזן שנבחר ואסטרטגיית ההשקיה (השקיה רגילה או גרעונית).

באמצעות היישומון וקבצים משלימים מחקלאים נוספים הצלחנו לאסוף קרוב ל-600 נתוני גובה מעשרות חלקות ברחבי הארץ. נבנה מודל אמפירי המקשר בין נתוני הגובה שנאספו ובין מדד צימוח NDVI מדימותי לוויין Sentinel2 עם מתאם גבוה (r2=0.82) ושגיאת תקן של 11 ס"מ. כמו כן, הנתונים המחושבים עוקבים בצורה טובה אחר הנתונים המדודים גם ברמה של חלקות בודדות ולא רק ברמת הממוצע. המודל סובל מרוויה אך הרוויה היא בטווח גבהים בסוף תקופת המעקב אחר גובה כך שהחיסרון הזה לעניות דעתנו הוא זניח. 

למודל שני יתרונות משמעותיים: תדירות גבוהה יותר בזמן ושונות מרחבית. כלומר, מצד אחד הוא מספק נתונים בתדירות של חמישה ימים ונמצא כי יחסית למדידות הידניות הוא בתדירות גבוהה יותר ומן העבר השני הוא מספק שונות של הגבהים בכל השדה בהשוואה למדידת צמחים בודדים בנקודה אחת בשדה שהיא בד"כ קרוב לשוליים. בגלל שגיאת התקן ובגלל שהדימותים סובלים מעננות ורעש, לא ניתן במצב הנוכחי לספק בצורה אמינה קצב צימוח

להמשך קריאה פיתוח מתודולוגיה למיפוי גובה הצמח וקצב צימוח בשדות כותנה בקנה מידה אזורי/ארצי תוך שימוש בטכנולוגיות מידע וחישה מרחוק

חוקרי מו"פ צפון פיתחו זן קינואה משובח וכשר לפסח כסופר פוד החוסך סבל תזונתי לפרות החלב בפסח ורווחי לחקלאי

המחקר החדשני הועבר כבר ליישום בחוות בקר בטקסס ולמספר רפתות ניסיוניות בישראל.

כמה שבועות לפני פסח, במועד שנקבע על ידי משרד החקלאות והרבנות הראשית, עוברות כלל רפתות החלב בישראל לתזונה שונה עבור הפרות החולבות בתפריט כשר לפסח שנמשך עד לסיום החג, במטרה לייצר חלב כשר לפסח ללא חיטה ודגנים, שאינם כשרים לפסח. התפריט הכשר לפרות מתבסס בעיקר על קטניות ותירס כחלופה למיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה. הבעיה היא הרגישות של הפרות, הסובלות בהחלפת התזונה.

חוקרי מו"פ צפון ומכון המחקר מיגל בהובלת ד"ר אביב אשר, ד"ר ליאור רובינוביץ' וד"ר מולי גלילי ממִנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) אומרים, כי קיבת הפרות רגישה לשינויים בהרכב המזון וכי הזנתן לאורך כל השנה בצמח הקינואה במקום בדגן, עשויה למנוע את הסטרס למערכת העיכול של הפרות הנובע משינויים חדים בתזונה ומקשים על תפקוד מערכת העיכול וכרוך בכאבים. בנוסף לכך, לאחר סיום הפסח צריכות הפרות שוב לעבור את השינוי במזון ולחזור למנה המשמשת אותן בשאר ימות השנה ולסבול בשנית. לכן, הזנה בקינואה תשמור על רצף תזונתי לאורך כל השנה, כולל בתקופת חג הפסח, היות והחלב אותו מייצרות הפרות שיוזנו בקינואה יהיה כשר לפסח, למעשה כל השנה ובנוסף, הזנה רציפה זו תטיב ותשפר את רווחת חייה של הפרה החולבת

להמשך קריאה חוקרי מו"פ צפון פיתחו זן קינואה משובח וכשר לפסח כסופר פוד החוסך סבל תזונתי לפרות החלב בפסח ורווחי לחקלאי

השוואת זני כותנה

    מחבר:
  • אריה בוסק
  • איתן סלע

בקובץ הראשון ניתן לראות את ביצוע ההשוואה של אריה בוסק על  2 זני הפימה שעל הפרק.

בקובץ השני, בהמשך לטבלת ההשוואות שערך אריה בוסק מוצגת ההשוואה שערך השנה איתן סלע (גד"ש עציון).תוצאות המאששות את הממצאים הקודמים (עם יתרון קל ל 70 V)

להמשך קריאה השוואת זני כותנה

סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2019

    מחבר:
  • איציק אברבנאל
  • אור רם
  • יואב גולן
  • שמעון פרגמניק
  • יפתח גלעדי
  • עוזי נפתליהו
  • עידן ריצקר
  • יורם שטיינברג
  • און רבינוביץ
  • טיטו נתנזון

מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. המבחנים התקיימו בחמישה מקומות: רעים ושובל, המתאפיינים בפלחה חרבה ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר להם שטחי פלחה עם ירקות במחזור הגידולים כמו גם ריבוי גשמים; וחוות עדן, בעמק המזרחי, עם השקיית עזר. באגמון החולה בוצעה תצפית לבדיקת השפעת ריסוס נגד מחלת החילדון על הזנים שהיו במבחן. לאור משטר הגשמים במהלך השנה חולקו המבחנים לשני אזורים גיאוגרפים: לדרום, שבו היו גשמים מעטים, על סף בצורת; ולמרכז הארץ ולצפונה, שם ירדו גשמים בכמות הגבוהה מהממוצע והתפרסו לאורך כל תקופת מילוי הגרגרים

להמשך קריאה סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2019

הדברת עשבים באספסת רב קצירית

    מחבר:
  • גיא אכדרי
  • יפתח גלעדי
  • און רבינוביץ
  • חנן אייזנברג

האספסת הינה גידול מספוא רב שנתי, המגודל על פני שטח של כ- 15,000 דונם בישראל. מספר מיני עשבים רחבי עלים ודגניים גורמים לבעיות קשות במהלך הגידול, עד כדי שיבוש השחת והפיכתה לשחת סוג ב', או לפסילתה. חלק מהעשבים רחבי העלים נחשבים לקשי הדברה והעיקריים הם: קייצת מסולסלת (Conyza bonariensis), פרתניון אפיל (Parthenium hysterophorus) ושלשי רגלני (Thrianthema portulacastrun). התכשירים המורשים להדברת רחבי עלים הם דאקטל (chlorthal dimethyl), דיביקן (2.4-DB), רגלון (diquate) וקרב (propyzamide). התכשירים המורשים הנ"ל אינם יעילים בהדברת עשבים קשי הדברה אלה.

הטיפול המקובל כיום מתבצע בין קצירי שחמיצי החורף, באמצעות קוטלי ומונעי הצצת עשבים, במטרה למנוע את הצצת עשבי קיץ קשי ההדברה הנ"ל ונוספים. קוטל העשבים ירוסס על אספסת מבוססת ומעמיקת שורש, מעונת הגידול השניה ואילך, היכולה להתאושש לאחר שנפגעת (הצהבת הנוף ועיכוב בגידול) מריסוס  תכשירים אלו.

בניסויים שנערכו בשנים האחרונות הצלחנו לאתר שני תכשירים היכולים להדביר את העשבים הבעייתיים הנ"ל באופן חלקי והם: סנקור (Metribuzin) ודיאורקס (Diuron) בתוספת שטח 0.1% DX. על מנת לשפר הדברת עשבים אלו בחנו השנה בנוסף לתכשירים הנ"ל, שלושה תכשירים חדשים: היט (Saflufencil), סטרייק (Flumioxazin) ואמינופירליד (Aminopyralid)

להמשך קריאה הדברת עשבים באספסת רב קצירית