אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
מידי שנה מגדלים בישראל כ-40,000 דונם של אבטיחים מזן מללי למען תעשיית הפיצוחים המקומית (גרעיני אבטיח). בסיום הגידול נקטפים ומסודרים האבטיחים בשורות בשדה בעזרת מגוב ולאחר מכן מועלים בעזרת מסוע אל קומביין בו הם מרוסקים ומועברים למכונת הדייש. במכונה מופרדים הגרעינים מהציפה (האדום של האבטיח) ומקליפת האבטיח, נאספים ונשמרים במיכל בעוד הציפה והקליפות נזרקים חזרה לשדה
מפת יבול אותה ניתן להפיק כיום מקומביינים וקטפות כותנה מאפשרת להבין טוב יותר את השונות ביבול ולעיתים הצלבת מפת היבול עם נתונים אחרים מייצרת תובנות המסייעות לשיפור ממשק הגידול. בגידול אבטיח לפיצוח לא קיימת שיטה ליצירת מפת יבול. ניסוי חלוצי זה נועד לבחון את האפשרות לייצור מפת יבול לשדה אבטיח על ידי פיתוח אלגוריתם שיפיק מפה כזו מצילומי רחפן. בשלבים מוקדמים יותר מיפינו כך את השיבוש בעשבייה.. לאחר סידרת צילומים במהלך העונה סימנו לקראת האסיף ריבועים בשדה שאופיינו בשונות במספר האבטיחים ובגודלם. לאחר צילום השטח ספרנו ושקלנו את האבטיחים בכל ריבוע. נתונים אלה שימשו לכיול אלגוריתם שחישב יבול ליחידת שטח על ידי אומדן המשקל לכל אבטיח בנפרד. נמצא מתאם גבוה מאוד בין היבול בשטח לבין אומדן היבול של האלגוריתם שפותח. מתאם זה שימש ליצירת מפת יבול לכל השטח (המיפוי מבוסס על מיקום ומשקל של כ 360,000 אבטיחים שהיו בשדה) . נמצא קשר ראשוני בין עוצמת השיבוש בעשבייה לבין היבול. נראה שניתן להגיע למיפוי היבול בשדה אבטיח אך יש צורך לחזור על הבדיקה כדי לאמת את דיוק האומדנים של האלגוריתמים במקרים אחרים להמשיך לקרוא איתור בעיות בגידול והכנת מפת יבול באבטיח לפיצוח בחישה מרחוק – 2019
הכנת השטח לשילוך* ולקטיף מוצלחים
אחוזי חנטה מוקדמים וגבוהים, עומס הלקטים גדול ו עלווה חיונית הנקייה מפגעי סוף העונה , הם הגורמים לאחידות רבה בשדה מבחינת סיום הגידול ומוכנותו לשילוך. במקרה שלא החל צימוח וגטטיבי חדש בשדה, ניתן לצפות לשילוך קל ומהיר. במקרים של עודפי מים בקרקע או רמות חנקן גבוהות בסיום העונה, המלווים בעלווה רעננה וצעירה, יש להיערך לשילוך בהתאם ולתכנן הוספת חומרים לחומר המשלך על פי מצב השדה. שאיפת המגדל לשילוך יעיל וחסכוני חייבת להיות מלווה בהכנת שדה מתאימה בסיום הדישוןו בתום ההשקיה. * שילוך – הסרת העלים מהצמחים, "שלכת"
להמשיך לקרוא הנחיות לגידול כותנה, לקראת שילוך וקטיף, אוגוסט 2020
חוקרי מו"פ צפון, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, מובילים מחקר להפחתת נזקי מחלת קרקע קיצית (הנגרמת על ידי הפטרייה קשיון רולפסי) בגידולי ירקות בחלקות מחקר של החברה החקלאית הגליל העליון. במחקר בוחנים שיטות אגרוטכניות וכימיות בגידולי קיץ כמו בעגבניות לתעשייה, אגוזי אדמה (בוטנים) וגזר, בהם עלול להיגרם אבדן יבול במידה והמחלה מתפשטת. במחקר מראים החוקרים, כי באגוזי אדמה ניתן להפחית נגיעות על ידי שימוש בזנים סבילים למחלה ויישום תכשירי הדברה, בעגבניות לתעשייה שימוש בשתילים מורכבים או טיפול כימי בשתילה עשוי להפחית באופן משמעותי את הנגיעות בשלבים ראשונים של הגידול ואילו טיפול כימי יחיד או יבוש פני השטח מספיקים להפחתת המחלה באופן משמעותי בשלבים מאוחרים יותר של הגידול. במחקר הנוכחי, משלבים החוקרים שיטות שונות הכוללות תיעוד באמצעות מצלמה תרמית, המוצבת על גבי רחפן, ומזהים צמחים נגועים, לפני שהם נראים במצלמת RGB רגילה. כך ניתן לזהות מוקדם מוקדי מחלה ולטפל בה באופן ממוקד ובכך גם לחסוך בריסוסים. בגידול הגזר מתנהל מחקר חדש בו נבדקת השפעת תנאי רטיבות הקרקע והטמפרטורות על התפתחות המחלה. כחלק מהניסוי, נזרע שטח בחוות גד"ש של חברה לחקלאות גליל עליון, בזרעי גזר מהזן ניירובי, בו מצפים לקבל מגוון של קצבי התייבשות לאחר אירוע גשם או השקיה
להמשיך לקרוא פריצת דרך במחקרים של חוקרי מו"פ צפון במכון המחקר מיגל להפחתת נזקי מחלות בירקות
החמניות מסתגלות לתנאי גידול שונים, והדבר מתבטא בתפוצתן הנרחבת בעולם. שורש החמנית הוא שיפודי ומסתעף, בעיקר בשכבת הקרקע העליונה. בשכבה זו קוטר בית השורשים עשוי להגיע לשני מטרים ויותר. חלק מסעיפי השורש מעמיקים בקרקע עד לשני מטרים. העלים שעירים, בעלי פטוטרות ארוכות וטרפים דמויי לב ומפורצים, היוצאים מן הגבעול בצורה נגדית לסירוגין. התפרחת היא קרקפת המורכבת מפרחים צינוריים דו-מיניים. הפרחים המרכזיים לרוב אינם חונטים. הפרי הוא זרעון המורכב מקליפה וזרע. פריחת החמנית אינה מושפעת מאורך היום אלא מהטמפרטורה, ולכן תקופת הגדילה מתקצרת בתנאים חמים
להלן מצגת אודות סיכום עונת התירס, מתוך כנס סיכום עונת מספוא קייצי ובוטנים 2019 שהתקיים בגרנות להמשיך לקרוא סיכום עונת התירס 2019
