השפעת דישון חנקני על יבול חיטה – עונת 2020/2019

    מחבר:
  • אריה בוסק
  • מנחם אליה
  • משה כהנא

האפשרות להשפיע על יבול חיטה לגרעינים ולמספוא במהלך העונה מוגבלת והדישון החנקני הינו אמצעי מרכזי לכך. חלק מהעבודות המתפרסמות בעולם מציעות לרכז את הדישון החנקני בתקופה של יצירת הסעיפים בצמח ופחות כדשן יסוד סביב הזריעה. כמעט מדי שנה במהלך העונה מתעוררת השאלה האם ומתי יש להגיב בדישון ראש חנקני, ובאיזו כמות, על רקע שוני בכמות הגשמים ובתהליכי הספיחה\שטיפה של הדשן בקרקעות שונות. כיום קיימת המלצה על בדיקה צמחית רק בשלב מוקדם של 4-3 עלים

להמשיך לקרוא השפעת דישון חנקני על יבול חיטה – עונת 2020/2019

סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

    מחבר:
  • עידן ריצקר
  • גלי כרמי
  • שחר ברעם
  • רן אראל

בשטחי גד"ש רבים בצפון הנגב ושפלת החוף קיימת תופעה של כתמים של חול המאופיינים ביבול נמוך מאוד. כתמים אלו מופיעים בצורה לא סדירה בשטחים נרחבים הנאמדים באלפי דונמים. מופע הגידול בכתמים הוא של צמחים מנונסים, כלורוטיים מאוד ולעיתים קרובות גובהם כלל אינו מאפשר קציר. ההנחה הרווחת היא שמחסור אקוטי בחנקן הוא הגורם הישיר לפגיעה ביבול. ההשערה שלנו, שכתמי החול בעלי מאפיינים כימיים ופיזיקליים שונים הגורמים לאבדן מהיר של החנקן לאחר היישום.

על מנת לבחון השערה זו, דגמנו קרקע משני אתרים (סמוך דורות ולפידות) בהן ניתן היה לאבחן "כתמי חול" בצורה חזותית. נדגמה קרקע מהכתמים וקרקע הסמוכה אליהם בהם הגידול נראה תקין. בניסוי בחנו תגובה של חיטה בעציצים לדישון באוראה, את שטף החנקן לעומק פרופיל הקרקע ואת אבדן החנקן בהתנדפות.

 בכתמי החול שיעור החול גבוה מ-80% ותכולת הגיר מעט נמוכה יותר. התוצאות מאששות את השערת המחקר כי חנקן הוא הגורם לעיכוב בהתפתחות החיטה כאשר בכתמי החול הצמחים היו בעלי ריכוז חנקן נמוך משמעותית. ממעקב אחר תנועת החנקן נמצא שריכוז האמוניום היה גבוה בשבוע הראשון אחרי יישום אוראה וצנח לערכים זניחים אחרי שבועיים. שטף החנקות מתחת לשכבת הקרקע העליונה (30 ס"מ) היה בשיא 10 ימים  אחרי היישום ודעך לערכים זניחים אחרי 21 יום. למעשה, רוב החנקן נשטף כשבועיים אחרי יישום האוראה. שיעור החנקן שאבד בהתנדפות היה נמוך מאוד (פחות מ-2%) ואינו מסביר את הפגיעה בפוריות בכתמי החול. תוצאות המחקר מצביעות על טרנספורמציה מהירה מאוד של אוראה לאמוניום ולחנקה בפרק זמן של כשבוע. אנו מעריכים שבכתמי החול החנקה נשטפת במהירות מתחת לבית השורשים ולכן הגידול לא מספיק לנצל את הדשן. אנו ממליצים לבחון שימוש במעקבי ניטריפיקציה או בדשן בשחרור מבוקר לצמצם את שטיפת החנקות

להמשיך לקרוא סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

תוצאות ניטור צמחי 19 ליולי

    מחבר:
  • אורי לוי

השוואת נתוני הניטור לשנים עברו מלמדת שבגדול אנו נעים בתוואי 2019 במונחי צבירת יבול אבל העצירה המסוימת בצבירת חומר יבש עלים מטרידה. יש לוודא המשך רצף חידוש העלווה הן בהעלאת כמות המים והן בהבטחת רמת חנקן מספקת בצמחים. השוואת חלקות הניטור השנה, בינן לבין עצמן, מלמדת שיש שוני משמעותי בהתפתחות הצמח במערב האזור (בני דרום ויבנה) בהשוואה לשדות במזרח (צבר קמה) ובצפון (חמד). ההפרש ניכר כבר מתחילת העונה במונחים ווגטטיביים ורפרודוקטייבים. במערב השדות עתירי אברי פרי ויש להבטיח רצף מלוי ע"י עידוד העלווה במים ודשן. נראה שבבני דרום, למרות שצבירת הפרי מהירה, רצוי לדחוף חזק יותר את העלווה

להמשיך לקרוא תוצאות ניטור צמחי 19 ליולי

מיכון לשום – משלב השתילה ועד ההובלה לקירור

    מחבר:
  • אילן לדל
  • הראל גרינבלט
  • אלי מרגלית
  • ופא דיאבת-שחברי
  • גיא סלע

כיום מגדלים כ-9400 דונם של שום בשטח פתוח בארץ, והיבול הממוצע הוא 1.4 טון שום יבש לדונם, המיועד לשוק המקומי. גידול השום בישראל בשלוש השנים האחרונות שומר על יציבות מבחינת היקף השטח, היבול והמחיר.

במרבית אזורי הארץ נעשה שלב השתילה באופן ממוכן באמצעות מכונות שתילה, אך שאר השלבים, כמו האסיף, הקינוב (הורדת העלים), הניקוי והמיון, מתבצעים ידנית.

בגד"ש קיבוץ עין חרוד איחוד, בהנהלת גיא סלע, מגדלים מגוון גידולים בהיקף של 10,000 דונם, ומהם שום בהיקף של 700 דונם. הגד"ש מעסיק 13 עובדים קבועים ומוכר כגד"ש מתקדם. בשנים האחרונות החלו להשתמש בגד"ש בישראל בכמה קומביינים לשום, אשר יובאו מאירופה ועברו התאמה לגידול השום בתנאי הארץ. כך נוצר מצב שבו שרשרת הגידול של השום הפכה ממוכנת. במאמר זה נסקור את שלבי המיכון בגידול השום

להמשיך לקרוא מיכון לשום – משלב השתילה ועד ההובלה לקירור

מאיר רם מנהל גדש קיבוץ גבע – זריעת מללי

למרות הקורונה – ממשיכים כרגיל. מאיר רם, מנהל גדש קיבוץ גבע בסרטון זריעת מללי בשדות גבע – בוקר של הסגר? לא בענף החקלאות. נמשיך לעשות הכל כדי לספק את היבול הטרי ביותר למען אזרחי ישראל גם במצבי חירום. יחד ננצח!

להמשיך לקרוא מאיר רם מנהל גדש קיבוץ גבע – זריעת מללי

און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף

    מחבר:
  • רואי בן דוד
  • מני בן חור
  • צבי ויינברג
  • אלי ארגמן
  • הלל מלכה
  • אפרת הדס
  • יאירה חן
  • כאמל נאשף
  • אור רם
  • אשר אייזנקוט

פיזור פסולות אורגניות הוא אמצעי עתיק ומוכר לטיוב הקרקע. תוספת זו בזיבול בשדות היא בעלת חשיבות מרכזית הן בהיבט הקרקע (תוספת חומר אורגני ומניעת סחף) והן בהזנה המינראלית של גידול הפלחה כתוספת לדישון חנקני וזרחני הניתנים ביישום כימי. מכיוון שגידול המספוא לתחמיץ אינו ל"מאכל טרי" יישום הרפש בשטחי פלחה המיועדים לדגן למספוא משמש פתרון קצה אידיאלי לבעיית זבל הרפתות

להמשיך לקרוא און צימוח ראשוני והשפעתו על יבול ועשבייה בממשק אי-פליחה משולב של דגני חורף