ציוד השקיה בטפטוף והתאמתו לאיכות המים

בשנים האחרונות נדרשים המפעילים של מערכות הטפטוף לעשות שימוש במגוון רחב ומשתנה של איכויות מי השקיה ומשטרי עבודה. מצב זה נוצר כתוצאה ממספר תהליכים:

כניסה לשימוש של מים מותפלים וקולחים שמי הרקע שלהם הם מים מותפלים.
שיפור איכות הקולחים להשקיה.
כניסה לפועל של תקנים המאפשרים שימוש באיכויות שונות של קולחים להשקיה.
דרישות חדשות של משטרי השקיה (השקיה בפרקי זמן קצרים – פולסים, השקיה נשלטת ע"י חישה מרחוק של מצב הגידול והקרקע, וכו').

מצב זה מחייב בחינה מחדש של הידע המצוי בידי מפעילי הציוד, ומציאת דרכים לבדוק את התאמת הציוד לאיכות מים ספציפית.

השקיה בטפטוף

השקיה בטפטוף היא השקיה זעירה וממוקדת, המתבצעת ע"י ציוד המתוכנן לספק מענה לשנים רבות.

ניתן לאפיין את ציוד ההשקיה בטפטוף במספר דרכים:

אופן שילוב הטפטפת בצינור –

טפטפת נעץ ננעצת בצינור במקום הנדרש.
טפטפת קו – טפטפת המשתלבת בצינור משני צדדיה במחברים.
טפטפות אינטגרליות משולבות בשלוחת הטפטוף במרחקים קבועים זו מזו.

וויסות הספיקה –

טפטפת מווסתת שומרת על ספיקה קבועה ללא תלות בלחץ המים במערכת.
ספיקת טפטפת לא מווסתת משתנה כתלות בלחץ המים במערכת.

עובי דופן הצינור –

דק דופן המיועד לשימוש לתקופות קצרות.
דופן עבה המאפשרת שימוש בציוד לזמן ארוך.

מים בשלוחות בין מחזורי השקיה –

התרוקנות השלוחות בסיום מחזור השקיה.
טפטפות אל-נגר המחזיקות את שלוחות הטפטוף מלאות במים בין מחזורי ההשקיה.

בנוסף לכך יש לסוגי ציוד שונים מאפיינים באמצעותם משתפרת יעילות ההשקיה:

מבוך הטפטפת דרכו עוברים המים. המבוך מקטין את הלחץ בו יגיעו המים לחור הטפטפת. מבנה המבוך גם יוצר ערבול המונע שקיעת חומר מוצק שעשוי לסתום את הטפטפת.
רשת סינון בכניסה למבוך אמורה גם היא למנוע כניסת חלקיקי מוצקים לטפטפת. יעילות הרשת עולה ככל ששטחה גדל.
מיקום כניסת המים לטפטפת במרכז חתך הזרימה מפחיתה חדירה של משקעי חומר מוצק לטפטפת.
הגדלת מספר כניסות ויציאות המים לטפטפת כדי למנוע סתימה מוחלטת.
כיסוי חיצוני על מוצא הטפטפת המונע כניסת חול מבחוץ.
שילוב חומרים מעכבי נביטה המונעים חדירת שורשונים לחור הטפטפת.

השפעת איכות המים

פיתוח המוצרים שיפר מאד את ביצועי ההשקיה בטפטוף. עם זאת, כל סוגי הציוד מושפעים מאיכות המים, וטיפול בה מהווה גורם מרכזי בתפקוד תקין של מערכות ההשקיה. לנושא זה משנה חשיבות כאשר ההשקיה היא בקולחים.

הטיפול באיכות המים כולל שני מרכיבים עיקריים:

סינון – כדי להגן על מערכות הטפטוף מחדירת חלקיקי חומר מוצק יש צורך לסנן את המים בסינון 200 מיקרון (80 מ.א.ש.) או לכל היותר 130 מיקרון (120 מ.א.ש.). אין צורך בסינון עדין יותר מכיוון שמעברי הטפטפת רחבים פי 6-10 מגודל זה.

מניעת זיהום המערכת – מי השקיה, ובעיקר קולחים גורמים להתפתחות זיהום על גבי דפנות הצנרת, השלוחות והטפטפות. על מנת למנוע סתימה של מעברי הטפטפת בזיהום המתפתח בקווים (bio-film) יש לטפל בצורה סדירה בחומר מחמצן (תמונות 1,2). טיפול זה מתבצע בתרכובות שונות של כלור או מי חמצן. הצורך בכך מחייב עמידות של החומרים המרכיבים את הטפטפת לחומר המחמצן. הניסיון מראה שיש טפטפות שנפגעו בעקבות יישום ריכוזים גבוהים של חומר מחמצן (בעיקר כלור). הפגיעה התבטאה ביכולת הוויסות של הטפטפת, ובעקבות זאת נגרמה השקיה לא אחידה (תמונות 3,4). הכורח בטיפול בזיהום מחייבת התאמה של ציוד שמרכיביו עומדים בריכוזים הנדרשים של חומרי החיטוי.

איכות מי ההשקיה מחדדת נושאים נוספים הקשורים בהשקיה בטפטוף. אחד מהם הוא השימוש בטפטפות אל-נגר. השימוש בסוג ציוד זה נפוץ בעיקר בגדולים שההשקיה שלהם מתוכננת לפרקים רבים וקצרים. הניסיון שנצבר מראה שבמים העומדים בשלוחות בין פרקי ההשקיה מתפתחים תנאים המגבירים את הזדהמות הטפטפות וסתימתן, ומחייב שימוש מוגבר בחומרי חיטוי.

נושא נוסף שיש להתייחס אליו הוא ניטור איכות מי ההשקיה. גם סינון מתאים וטיפול בזיהום הציוד לא ימנעו מגוון בעיות העשויות להתעורר כתוצאה מאיכות מים ירודה. דוגמה לכך הן התפתחות אוכלוסיות של אצות צורניות במאגרי ההשקיה. אצות כאלה עוברות את מסנני ההשקיה ועשויות לגרום לנזקים בלתי הפיכים בציוד (תמונות 5,6).

סיכום

התפתחות ההשקיה בטפטוף הכניסה לשוק מגוון רחב של מוצרים. השימוש באיכויות מים שונות מחייב התאמה של הציוד לאיכות המים ולטיפולים הנדרשים לשמירתה. טיפולים אלה כוללים סילוק חלקיקי חומר מוצק בסינון של 130-200 מיקרון. כן נדרש טיפול מתמיד בכלור או מי חמצן למניעת זיהום הציוד, ויש לוודא שרכיבי הציוד והחומרים שהוא מכיל עמידים לטיפולים אלה. יש להיות מודעים לבעייתיות בתפעול ציוד אל-נגר, ולעשות בו שימוש רק כשמשטר ההשקיה מחייב זאת, ואיכות המים מתאימה לכך. כן יש לזכור את הצורך בניטור איכות מי המקור כדי למנוע מצבי כשל אותם הטיפולים במים לא יכולים למנוע.

תמונה 1. זיהום המתפתח בצנרת