ניתן לחלק את הגניבות והנזקים לחקלאים, לשני סוגים. הראשון הם אלו שלא מבינים/לא יודעים: דורסי החלקות, "לוקחי הפרי" בשקיות ודומיהם. הסוג השני הוא הפלילי: נזק בזדון, פרוטקשן, וגניבת יבול. התמודדות עם הסוג הראשון היא בחינוך. כפי שהטמיעו, בשנות ה 60 ,את הא יסור לקטוף פרחי בר, מגיל הגן, דרך בתי הספר ותנועות הנוער. כך גם ניתן להטמיע חינוך לשמירה וכיבוד פרנסתם של החקלאים. לגבי הסוג השני: יד קשה בחקיקה ואכיפה. ככל שפוחתת המשילּות, עולים כוחות של מיליציות מקומיות