אגודה שיתופית חקלאית ארצית בע"מ
כבר לפני עשרות שנים, פותחו ונבנו בישראל עקרנים, שמיועדים לעקירת שיחי כותנה לאחר הקטיף. החלק השולף בהם, היו שני גלגלי גומי, לחוצים בחוזקה זה אל זה ומוצבים בשיפוע לפני הקרקע. הגלגלים, היו צובטים, מחבקים את השיחים ושולפים אותם, תוך משיכה כלפי מעלה בזכות השיפוע
הנהלת ענף הכותנה מתכבדת להזמינכם לכנס דיווחי מחקרים בכותנה, שנערכו בשנת 2020. הכנס ייערך במתכונת מקוונת ביום רביעי, 10 בפברואר 2021 ,כ"ח בשבט תשפ"א, החל מ-8:00 בבוקר. הקישור ל'זום' יישלח בסמוך למועד
בימים ההם , בזמן הזה – עשרות מ"מ גשם ירדו ביממה האחרונה והפיחו רוח חיים בנביטות
הצעירות בשדות. הוותיקים שבינינו בוודאי זוכרים את הימים ההם. הגשם תמיד הפתיע. נפגשים בבוקר גשום לקפה, מרכלים, מגרדים (אתם יודעים את מה) וחוזרים הביתה מוקדם (בתקווה לא למצוא שם הפתעות). זה היה נרשם בסידור עבודה "גשם והפרעות". למחרת כבר סודרו במפעל או בתורנות כזאת או אחרת. והיום? גשם הוא לא "הפרעה". אבל עדיף להיות במצב של "הכינותי מראש". ניצול ההפוגה מהעבודה השוטפת, לארגון, סידור, תיקון. חידוש סביבה תומכת עבודה. וגם… מותר לחזור הביתה מוקדם. וואלה, זה מגיע לנו
רק מילה טובה – ההבנה על ההשלכות של צמצום שטחי הכותנה, לצד החשיבות על שמירת הגידול, הובילו את הנהלת אגודת המים "מי הרי יהודה", להוזיל באופן חד פעמי את מחיר המים לכותנה בעונה הבאה. זו אמירה כלכלית וערכית
על רקע המשבר בענף הכותנה, אבל בנחישות ומקצועיות, סיימו עובדי המנפטה את ניפוט כותנה 2020. כ-11,979 טון כותנה גולמית, הניבו כ-17,000 כריכות סיבים. אלופים!
זה לא סוד שהקטפת הגלילית של ג'ון דיר, שולטת בקטיף הכותנה במדינת ישראל, אך אליה וקוץ בה. הגלילית נבנתה במקור לשורות צרות, של "30 או 152.4 ס"מ למפשק אופני הטרקטור. זה אומר 76.2 ס"מ משורה לשורה, לכל רוחב השדה. זה מתאים לאזור דרום-מזרח ארה"ב (לואיזיאנה, מיסיסיפי, ארקנסו, אלבמה, טנסי וכו') שממוצע היבול שם, נע בין 350 ק"ג ל-450 ק"ג לדונם. ברור איפוא, שביבולים כאלה, התוף יכול לשאת את העומס הצמחי, והיבול שעובר בו, כאשר אצבעות קטיף פועלות רק מצידו האחד
