ניר ותלם-גדש

הגיליון הראשון של ניר ותלם יצא לאור בנובמבר 2007 .מאז יצאו
עשרות גיליונות והנה הגענו לגיליון האחרון בעריכתי.
בשנים בהם ערכתי את ניר ותלם, התרחשו כמה תהליכים משני מציאות,
המשבר הכלכלי, שינויים גלובליים, שינויי אקלים ועוד גורמים מקשים
על העוסקים בחקלאות. עוד ועוד חקלאים נוטשים את התחום, מעט
מאוד צעירים מצטרפים כדי לחזק את השורות. רוב הצעירים שפונים
ללימודי חקלאות חושבים על מחקר, הדרכה או הקמת סטארט אפ
בתחום שזה מצויין בפני עצמו, אבל המציאות העגומה מלמדת שרק
מעטים מעוניינים לעסוק בחקלאות בשדה, במטע או בחממה.
וזה אבסורד. כל אותם אנשים שקמים בבוקר ועם הבעת חשיבות עצמית
על פניהם, הולכים לעבוד ברפואה, בהייטק, בשוק ההון, במגזר הציבורי
ועוד תחומים נחשבים, לא יכולים לעשות זאת על בטן ריקה. כל חיינו
נסמכים על אותם אנשים המגדלים דגנים, קטניות, ירקות ופירות
וחומרי גלם. בלי מזון בסיסי – אף אחד לא יכול לשרוד, נכון או לא?
לפיכך, היה נכון להחשיב את מי שעובד בתחום גידול המזון כמי
שעבודתו בעלת חשיבות מהמעלה הראשונה! כל האוכלוסייה היתה
צריכה להודות לאנשים שעדיין עובדים בחקלאות, ומשרד החקלאות
היה אמור להחשב משרד מרכזי, בדיוק כמו משרד הביטחון או החינוך
להודות לעוסקים בחקלאות
מיכל צוריאל
תותים בחממה. צילם איתן סלע.
ניר ותלם | גיליון מס' 78 | יוני-יולי 2018 | 19
– ולא משרד שולי בסדר העדיפות הלאומי.
ונשאלת השאלה מדוע החקלאים ומגדלי המזון לא זוכים להערכה
המגיעה להם? מדוע בחברה המודרנית, הפירמידה הפוכה, והאנשים
הכי חשובים נמצאים בתחתית החשיבות הלאומית?
אין ספק שמנהיגות החקלאית כיום פועלת בתנאים קשים וסביבה
עויינת ולמרות זאת, יש הישגים, כמו למשל המסע האינטנסיבי של
החקלאים הצליח להביא למודעות הציבור הרחב כי יוקר המחירים
נובע בעיקר מפערי תיווך.
בכנס האחרון של האגודה המדעית בפקולטה לרחובות, אמר שלמה
בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות כי משרדי הממשלה לא אוהבים
יבבנים. הניסוח הבוטה הזה יכול לתת מושג כיצד נתפסים החקלאים
בעיני קובעי המדיניות, שאינם רואים לפניהם אנשים גאים, מלח
הארץ שעמלים קשה מדי יום – אלא חבורה של יבבנים, שמתלוננים
על הכול, על מחיר המים, על עובדים זרים, על טרור חקלאי ופיצויים
שלא שולמו מאז צוק איתן.
אפשר כמובן, לדחות את הביקורת של בן אליהו מכל וכול כי ידוע מהי
המגמה במשרד החקלאות בעיקר בשנים האחרונות. מצד שני, אולי
הגיע הזמן להסתכל במראה ולשאול אולי יש צדק מסויים בדבריו?
אולי באמת הגיע הזמן שחקלאים יפסיקו להזדהות עם תפקיד ה"קורבן"
שיועד עבורם על ידי כל מיני גורמים אינטרסנטיים. אולי מספיק לחזר
על הפתחים מנקודת חולשה. אולי הגיע הזמן לגבש דימוי עוצמתי
שנשען על התרומה של החקלאות לחברה האנושית.
להמשיך ולדקלם "עד התלם האחרון שנושק לגבול" – זה מיושן ולא
יעיל. כדי לרומם את מעמד החקלאות למקום הראוי – כמי שמאפשרת
חיים, על ידי סיפוק מזון וחומרי גלם, צריך מנהיגות אמיתית. אנשים
שיודעים ליישם רעיונות לכלל מציאות. במצב הנוכחי, אין מנהיגים
אלא עסקנים, שפוחדים להסתכל על עצמם במראה וההפסד כולו שלנו.
ברגע שהחקלאים יבינו עד כמה חשובה ומרכזית העבודה שלהם ולמה
על כולנו להכיר ולהוקיר את תרומתם – נוכל לשכנע אחרים בצדקתנו.
תודות
לסיום, ברצוני להודות לכול מי שתמך ועשה במלאכה, לאהובה
צרפתי שהיתה ממונה על הפרסום, לאיתן סלע, על התמונות היפיפיות
שהכניסו הרבה צבע ושמחה לגיליונות. לדר' אפרים צוקרמן שעבר
על המאמרים וליוסף כץ, איש המיכון. תודה מיוחדת לגרשון שליסל
מנכ"ל הארגון שהגה ויזם את הפקת העתון ונתן לי את ההזדמנות
לערוך אותו ולכול המנכ"לים הבאים של הארגון, אורי נעמתי ודייויד
לוי, ולאברום גלבוע ראש מדור גד"ש.
שנים בהן אני עורכת את ניר ותלם פגשתי אנשים נפלאים שמחו לתרום
לעתון. התבלט משכמו ומעלה, דר' שייקה קלייפלד, ז"ל, שהאמין בכול
לבו כי העתון הוא כלי מצויין להעברת מידע בין אנשי מחקר ואקדמיה
וחקלאים ושי כיתאין ז"ל, מדריך שה"מ, שהלך לעולמו בטרם עת.
תודה גם למדריכי שה"מ, בעבר ובהווה, עופר גורן, דני זוהר, עוזי
נפתליהו, יגאל פלש, יפתח גלעדי, יואב גולן, אור רם, שמעון פרגמניק,
וינון שחם, שכתבו ומילאו את דפי הגיליונות במבחני זנים, בהנחיות
וסיכומי עונה.
תודה לכול הכותבים מהאקדמיה ומהשוק החופשי, תודה לכול מי שתרם
ותמך בעתון – וסליחה עם מי שלא הזכרתי כי תקצר היריעה מלהכיל.

שלום לקוראים,
נפלה בידי הזכות בפעם הראשונה לכתוב לעיתון. התחלתי את התפקיד
לפני כ-4 חודשים ולאחר תקופת חפיפה עם אברום נכנסתי לעניינים.
מכאן, אני רוצה להודות לאברום על השנים הרבות והמסורות בהן
לקח חלק בייצוג החקלאים בכל הגזרות בהן טיפל ולשלוח לו ברכת
הצלחה בהמשך דרכו.
חיטה
לפני כחודש החל קציר החיטה. עונת הקציר מתאפיינת באתגרים
רבים. ראשית, איכות החיטה איננה דומה לאיכות אותה הכרנו בשנים
עברו. בעיקר בצפון אנו עדים להיקפים גדולים של חיטה מצומקת
ופסולה. עיקר הבעיה מתמקדת במשקל הנפחי )הקטוליטר( של החיטה
המגיעה למשטח.
שנית, הגשמים בצפון, במהלך חודש מאי, גרמו לעצירת הקציר
למספר ימים ולקבלת החלטות מהירות בנוגע לערימות החיטה שנצברו
מחוץ למחסנים. החלטות אלה הצילו את החיטה מנזקים גדולים יותר
שיכלו להיגרם.
שלישית, השריפות בדרום כילו כ- 000,4 דונם חיטה ושעורה. נחמץ
הלב להסתובב בשטחים ולראות את הנזקים הרבים.
רביעית, שנת בצורת שהוכרזה על האזור המוכל בחוק הבצורת.
אנו הצהרנו על 68 אלף טון חיטה שבכוונתנו להכניס למחסני החירום
וכולי תקווה שנעמוד ביעד.
קציר תלתן לזרעים בשעלבים. צילום איתן סלע.
עד כה הגיעו למחסני החירום כ – 45 אלף טון.
אנו נמצאים בשלב הבדיקות עם המומחים לגבי הגורמים שהשפיעו
על האיכות הירודה.
ירקות לתעשייה
אפונה- לפני כחודש וחצי הסתיים קטיף האפונה וכבר מדברים על
הזמנת הזרעים לעונה הבאה. השנה נקלטו במפעלים כ- 11 אלף
טון אפונה.
שעועית- לקראת סיום הקטיפים.
תירס- החלה קליטת התירס במפעלים.
עגבניות- החודש יחלו הקטיפים הראשונים.
חימצה
לפי הערכות שלנו גודלו כ- 130 אלף דונם חימצה השנה. אנו פעלנו
להקטין ככל הניתן את היבוא כדי לא לגרום להיצף בשוק. חלקות
החימצה נפגעו קשה עקב פגעי טבע לא צפויים במהלך אפריל ומאי.
אין לנו, בשלב זה הערכות לגבי הנזק.
אני מתכנן להמשיך ולבצע מפגשי הכרויות עם המגדלים במטרה
להכיר מקרוב אתכם המגדלים.
מודה על הזכות לשרת אתכם.
דורון אליהו
ר. מדור גד"ש

חברים שלום,
בעבודה היומיומית שלנו אנו תמיד צריכים לתעדף משימות. נשאלת
השאלה – בהינתן הזמן המוגבל שיש לנו בביצוע משימות, מה עושים
עכשיו ומה דוחים למועד מאוחר יותר? כשמנתחים את ההחלטות
שלנו לאחור, אפשר לסווג את החלטותינו לשתי קבוצות – קבוצת
הדחוף וקבוצת החשוב. לפעמים מרוב משימות דחופות, אנו דוחים
את המשימות החשובות ולפעמים מרוב דחייה, משימה חשובה הופכות
למשימה דחופה )אוי געוואלד!( ואולי גרוע מכך, המשימה הופכת
ללא רלוונטית – פג תוקף.
ביומיום אנו צריכים לתדלק את הטרקטור, לדאוג לאוכל לעובדים,
לבצע את ההזמנה של חומרי ההדברה ודשנים, ולעשות טסט לרכב,
משימות שאינן ניתנות לדחייה. במקביל, אנו צריכים לתכנן את
המזרע לשנה הבאה, לתכנן את תכנית ההשקעות, לכתוב את הכתבה
לעלון על הנעשה בענף, לאסוף מידע לגבי החידושים בענף ולהחליט,
אילו מבין החידושים נאמץ, על מנת שנהייה מוכנים לאתגרי העתיד.
הכנס השנתי של ארגון עובדי הפלחה השנה מוקדש ל"טכנולוגיות
חדישות לגד"ש של המאה ה-21 ."נארח מרצים מהאקדמיה וההייטק,
שעוסקים בקידום החקלאות למקום אחר בעזרת מחשבים, סמארטפונים,
רחפנים וטכנולוגיות מתקדמות נוספות. אין זה בשביל להמליץ על
חידוש כזה או אחר, אלא על מנת שנעצור לרגע מהמשימות היומיומיות
הדחופות ונקדיש קצת זמן למשימה חשובה – העתיד. איזה חקלאות
אנו רוצים? איך ניתן להגיע לחקלאות שאנו רוצים? מה הם האמצעים
הדרושים על מנת להגיע ליעד?
בואו נדאג לסיים את המשימות הדחופות בזמן ולפנות כמה שעות
למשימה חשובה – לשמוע ולחשוב על עתיד חקלאות הגד"ש של
המאה ה-21 .אשמח לראותכם ב-2018.06.26 בגני התערוכה.
בברכה,
דיויד לוי
מנכ"ל