סקירה מיוחדת – העולם מנסה לחזור לשגרה, נפט במחיר שלילי ומה קורה לסחורות החקלאיות

מספר הנדבקים המדווחים מנגיף הקורונה צפוי לחצות היום את רף ה 3 מיליון, כאשר שליש מהחולים מגיעים מארה"ב. מספר המתים עומד על כ 210 אלף כשרבע מגיעים מארה"ב. העולם מנסה בימים אלה לבצע איתחול מחדש ויצירת "שגרת קורונה". 90% מתלמידי בתי הספר בעולם עדיין בבית והתנעת העסקים קשורה בין השאר לחזרת התלמידים למסגרות. הנזק הכלכלי שגרמה הקורונה היא בהיקף שהעולם לא חווה מעולם בטווח כה קצר. ה"שפל הגדול" של שנות ה 30 של המאה הקודמת והמשבר הפיננסי ב 2008 הגיעו אחרי תהליכים של מצוקות אשראי ונזילות בעיקר, כאן מדובר על עצירת פעילות כלכלית בעולם כולו וזינוק חד בשיעורי האבטלה

אחת הקורבנות הגדולים של ה"קורונה" היא תעשיית הנפט העולמי , כאשר בשבוע שעבר חווינו היסטוריה כשמחירי הנפט צנחו לרמה של מינוס 40$ קצת לפני סגירת המסחר ביום שלישי האחרון בחוזים למסירה לחודש מאי.  השוק נסגר במינוס 37$ (מי שהחזיק בחוזה נאלץ לשלם 37$ למי שייקח ממנו את החוזה) וביום למחרת עלה חזרה למחיר של 10$ לחבית לפני שירד סופית מהמסכים. נפילת המחירים ההיסטורית (וההיסטרית) קרתה משתי סיבות עיקריות. הראשונה, לאור ירידת הביקושים החדה, הצינורות מלאים ואזלו מקומות לאיחסון הנפט (עודף של כ 20 מיליון חביות ביום ), כך שיותר זול היה למחזיקי החוזה לשלם שיקחו מהם את החביות. הסיבה השניה , ספקולנטים שהחזיקו את החוזה עד הרגע האחרון מבלי להבין את המשמעויות.  בימים שאחרי הבנו שמספר קרנות ספקולטיביות קרסו כתוצאה מתנועת המחירים וחברת הברוקרים הגדולה INTERACTIVE BROKERS דיווחה על הפסד של 88 מיליון דולר! בעיקר כתוצאה ממשקיעים קטנים שהפסידו יותר ממה שהפקידו בחשבון.

נפילת המחירים החדה גרמה לאיבוד אמון של משקיעים במסחר בחוזי הנפט WTI ופניות לרשות לניירות ערך האמריקאית לבצע חקירה בעיניין והנושא אכן נבדק , כאשר גם הבורסה שפירסמה הודעה שתנועת המחירים שיקפה באופן מלא היבטי ביקוש והיצע , הודיעה שתבחן את המכניזם של השוק פעם נוספת בכדי למנוע תנועות כה חדות מהסוג שראינו.

כמה שאלות שעולות לאור המקרה ואנסה לענות כל כולן :

האם זה יכול לקרות שוב ומתי?
התשובה הקצרה היא כן. בעיקר לאור העובדה שבעיית האיחסון עוד לא נפתרה. כעת ישנם דיווחים שהסינים מאחסנים נפט (וסחורות חקלאיות ), לממשל האמריקאי יש גם כן מקומות אחסון שייתכן שישתמשו בהם כדי לחלץ את התעשייה ובכך ימנעו מהשוק ליפול בצורה כה חדה.

לגבי מתי , המוקש טמון בתאריכים 17 ו 18 למאי , יומיים לפני פקיעת חוזה יוני. כלקח מפעם שעברה, מחזיקי החוזים ינסו לצאת לפני הפקיעה וייתכן וידחפו את השוק שוב לרמה שלילית . לראייה, לראשונה בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים, הבורסה בשיקגו פתחה אופציות על מחירי נפט שליליים בפקיעה הקרובה. מכיוון שהעולם בתהליך איתחול ורכבים חוזרים לנוע בכבישים (כ 50% מהביקושים ) במקביל לירידה בתפוקה האמריקאית, ההנחה היא שביוני ויולי מקומות האיחסון ישתחררו, כך שהסיכוי שנחווה שוב מחיר שלילי אחרי יוני הוא נמוך מאוד עד קלוש. התפרצות נוספת של הקורונה שתגרום לסגר נוסף ברחבי העולם יכולה להוביל שוב למצב הזה בעתיד.

איך סוחרים בנפט או מגינים על המחיר בסביבה כזו? עדיף להשתמש בחוזי נפט ברנט, חוזים על נפט מהים הצפוני שמעולם לא ירדו לרמת מחירים שלילית,  מכיוון שנסחרים בבורסה בצורה פיננסית בלבד, כלומר אין קבלת סחורה בסיום החוזה וההתחשבנות היא פיננסית בלבד (cash settlement )

חוזה הברנט משקף את רמת המחירים העולמית וקובע גם את מחירי הדלקים והתשומות בישראל. חוזה ה WTI שירד לרמה השלילית משקף את רמת המחירים בארה"ב בעיקר.   

האם סחורות אחרות , חקלאיות , כמו תירס יכולות לרדת גם לרמה שלילית ?

התשובה היא לא. בעיית האיחסון בנפט נובעת מקריסת ביקושים שלא סביר שנחווה בעולם המזון. איחסון תירס , חיטה או סויה אינו כפוף לרגולציה נוקשה ואצמעי בטיחות כמו נפט ודלקים ולכן יכול להיות מאוחסן גם באסם אירעי. לא סביר שנחווה מצב שמישהו ישלם לך שתיקח ממנו סחורה חקלאית מפאת בעיית איחסון. בנוסף, ההתראה על יציאה מחוזים בסחורות חקלאיות מגיעה שבועיים לפני פקיעת החוזה ולא יום לפני הפקיעה כמו בנפט (לדוגמה : מחוזה מאי תירס יש לצאת עד יום חמישי הקרוב 30 לחודש כדי להימנע מ delivery , כשהחוזה יורד מהמסכים בפועל רק ב 14 למאי כך שיש זמן לצאת מהחוזה ללא פאניקה כמו שקרה בנפט.   יחד עם זאת הסוחרים בשוק הסחורות (הספקולנטים ) נבהלו ממה שקרה בנפט וההשלכות על סחורות אחרות דבר שגרם ללחץ מחירים כללי בשוק. בשלב זה החוזים היחידים שעשויים בטווח הקצר להיסחר ברמה שלילית הם: נפט , דלק ותזקיקים. תירס סוכר ושמנים צמחיים יסבלו ממומנטום שלילי, לאור הירידה בביקושים לאתנול וביודיזל.

חבית נפט WTI נסחרת הבוקר  ב 14$ לפקיעת יוני, כאשר החוזה ליולי עומד על 19.20 ולאוגוסט ב22.30$ , כאמור המוקש טמון עדיין בחוזה הקרוב. חבית מסוג ברנט נסחרת ב20.65  כאשר יולי ואוגוסט נסחרים ב 23.80 ו 26$ בהתאמה.

הסחורות החקלאיות מושפעות מהסנטימנט השלילי בשוק האנרגיה , כאשר התירס והסויה  נסחרים ברמות שפל של ארבע שנים וקרוב לרמות שפל של כעשור. החיטה עלתה מאז תחילת המשבר לאור החשש לאיכויות מאיזור הים השחור ולאור העובדה שהיא נכללת ברשימת מוצרי היסוד שנאגרים בתקופות מסוג זה. דיווחים שיצאו בשבוע שעבר מסין הצביעו על כוונה של הסינים להזמין 10 מיליון טון סויה ו 20 מיליון טון תירס למאגרי החירום שלה . הרכישות צפויות להיות מארה"ב ובכך תשלים סין גם את החלק הראשון בהסכם הסחר. מדינות רבות נערכות למלא את מחסני החירום בתקופה הקרובה כחלק מלקחי הקורנה (כולל ישראל ). מחיר הסוכר הגולמי בשפל של 12 שנה ונסחר ברמה של 9.66 סנט לפאונד. הכותנה יורדת לשפל של 11 שנה ודווקא הקקאו מציג בתקופה זו יציבות מפתיעה ועליה בביקושים ונסחר בחלק העליון של רמת המחירים קרוב ל 2000 שטרלינג לטון , אולי ההסגר גרם לאנשים להתנחם בשוקולד ……

התירס נסחר הבוקר ב-313 סנט לבושל (חוזה מאי) שפל של ארבע שנים כאמור. בשבוע שעבר נגע התירס ברמות ה 300 ולא מן הנמנע שנראה את חוזה מאי יורד אפילו מתחת לרמה זו. הירידה החדה בביקושים לאתנול , לוחצת על התירס. יחד עם זאת הזמנות מסין , צמצום שטחי זריעה בארה"ב לאור המצב והתאוששות מחירי הנפט במחצית השניה של 2020 תגרום למחירים לחזור לרמות גבוהות בהרבה מהרמה הנוכחית.

החיטה נסחרת הבוקר ב 470 סנט לבושל, הטלת מגבלות ייצוא מאיזור הים השחור ו"אגירת חיטה" גרמה למחירים לעלות בחודש האחרון בעיקר לחיטה הקשה (קנזס) על חשבון החיטה הרכה (שיקגו)    חיטת שיקגו נסחרת ב 521 סנט לבושל. מחירי חיטת ים שחור ממשיכים להתחזק ונעים באיזור  ב227$ . חיטת מאטיף נסחרת  ב195 יורו לטון.

הסויה נסחרת בשעה זו ב835 סנט לבושל. כוספת סויה נסחרת ב 288.5 דולר לטון (מאי). שמן הסויה נסחר ב 25 סנט (התרסקות של קרוב ל20 סנט ב crush margin  במהלך אפריל) מחירי שמן הדקל באסיה איבדו 33% מתחילת השנה ונעים באיזור ה 2000 רינגט.

לסיכום

המלחמה העולמית בקורנה לא הסתיימה, אבל חודש מאי יהיה בהחלט נקודת ציון במערכה, כשהעולם ינסה לחזור לשיגרה. לא מן הנמנע שנחווה רגרסיות במהלך הדרך במקרה של התפרצות מחודשת. "שיגרת הקורונה" לא תדמה לשיגרה שחווינו לפני. מלונות יצטרכו ללמוד להתנהל ב 50% תפוסה וכך גם חלק מחברות התעופה. שיעור המועסקים במשק לא יחזור להיות כשהיה ואנחנו צפויים לסבול ממיתון לתקופה לא מבוטלת. החברות יצטרכו לחשוב מחדש על התייעלות וחיים במציאות החדשה. יחד עם זאת הצעדים האגרסיביים שנקטו הממשלות והזרמת הנזילות לשווקים הפיננסיים מיתנה את הנפילות בשווקים ומנעה קריסה פיננסית (שיטוח המשבר הכלכלי במובן מסויים )

כמו שציינתי בסקירה הקודמת יש לעסוק בההיערכות ולא בניבוי. יש לתת דגש על תרחישי קיצון בשווקים ולהערך בהתאם.

בהזדמנות זאת נרכין ראש לזכר הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה ונברך את מדינת ישראל שחוגגת מחר בערב את יום העצמאות ה 72, מאחל לכולכם בריאות איתנה וחזרה מהירה לשגרה אחרי החג!

עדכונים בהמשך,
עדי