גידולי חורף

טף: גידול חדש, בעיה ישנה: אפיון אוכלוסיות החרקים בצמחי הטף הגדלים בישראל והבנת מנגנוני התקשורת

לאור הטמפרטורות, הגבוהות יחסית לעונה שאנחנו חווים, התחלנו לראות כנימות עלה בשדות החיטה ההמלצה העקרונית

קו 3 ,שנזרע השנה בכמה מקומות בארץ, נמצא בעל היבול הגבוה ביותר בעומד של כ-50

מאפייני חורף 2019• ריבוי גשם• אביב גשום וקריר בזמן ההפריה של החיטה• ריבוי מחלות ,ספטוריה,

דישון הראש ודישון היסוד התבצעו על ידי פיזור ידני של כמות דשן שקולה לכל חזרה

שאלת המחקר: מה המקור לשונות הגבוהה ביבול?

צמחי בר “קרובי התרבות” הינם המקור המבטיח ביותר לגנים אשר יכולים לשפר זנים קיימים

צמח הקינואה – הקינואה (quinoa Chenopodium) הוא צמח ממשפחת הירבוזיים. עמידותו של צמח הקינואה לתנאי

תיאור העונה:● כמות משקעים גבוהה וטמפרטורות ממוצעות לעונה שהיוו תנאים טובים להתפתחות חלדון צהוב, עלה,

מטרת המבחן:  השוואת זנים/קוים חדשים לזנים המקובלים במזרע בחינת ערכים תזונתיים ופיסיולוגיים בחינת מיני

שיפור ממשק הדישון בעזרת פסי ייחוס. מסקנות ולקחים לעונה הקרובה: הצבה כדשן יסוד ו/או דשן

זריעה – 6 בפברואר בחורף מרובה משקעים. זן מס’ 3 – זרעים דליה. 570 גרם

נושאים לדיון: הדברת עשבים, דישון ראש, הגנת הצומח: מכרסמים כנימות ומחלות עלים

בשנים האחרונות נערכו ניסיונות לפיתוח צמח הקינואה כגידול פלחה חדש למאכל אדם ולמספוא, כאשר בעיקר

מצורפים בזאת לשימושכם: הנחיות לעונת פלחה חורף והדברת עשבייה, הנחיות לדישון ראש בחיטה. שימו לב

הקינואה היא צמח ממשפחת הירבוזיים, אשר מקורו באזור הרי האנדים שבדרום אמריקה. נראה כי ישנה

בעונת תש”ף (2019-2020) זו השנה ה-46 ברציפות והשנה ה-27 מאז הכנסת ממשק אי פליחה, המשכנו

לאחר שממצאים ראשוניים הראו שלקינואה יש ערכי הזנה טובים כמספוא, ויכולת החמצה טובה, החלטנו לבחון

במחקר זה נאספו זני חיטה מסורתיים שמקורם מישראל, שהופקדו בעבר באוספים עולמיים, והושבו לשימור בארץ.

הסכום כולל שלושה פרקים קצרים: א – השפעה מרבית של פוריות הקרקע והדישון על היבול

ההכנות לזריעות הפלחה וגידולי החורף בעיצומן. בכל השטחים, ללא קשר לעיבוד כזה או אחר, יש

מגדלי הנגב מחפשים מזה שנים רבות גידול נוסף למחזור הפלחה, באזור בו רמת המשקעים נמוכה.

למגדלי החיטה בישראל כלים מעטים עליהם ניתן להסתמך במכלול השיקולים  בהחלטה האם יש צורך בדישון

מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל

האפשרות להשפיע על יבול חיטה לגרעינים ולמספוא במהלך העונה מוגבלת והדישון החנקני הינו אמצעי מרכזי

מבחן זני חיטה לגרגרים באזור רמות הגליל התחתון נערך זו השנה השלישית. מטרת המבחן הייתה

מחבר נוסף למאמר: ושמואל גלילי קינואה, (Chenopodium quinoa Willd) צמח חד שנתי ממשפחת הירבוזיים (Amaranthaceae)

בשטחי גד”ש רבים בצפון הנגב ושפלת החוף קיימת תופעה של כתמים של חול המאופיינים ביבול

27 זני חיטה וכן זן חיטפון וזן ש”ש נזרעו בחלקות משתלה (כל קו בשורה) בשלוש

ולשם כך, יש לחקור ולאסוף מידע וכן לספק פתרונות בכמה תחומים אגרוטכניים. לכן, הועמדו בעונת

סיור מקצועי להצגת מחקר חדש בתחום גידול הקינואה הנחשב לסופר פוד וצובר ביקוש בכל העולם,

בעקבות הצלחת מחקר יישומי שנערך במהלך ארבע השנים האחרונות על ידי מו”פ (מחקר ופיתוח) צפון

האנדים שבדרום אמריקה. מטרת המחקר המרכזית היא לבחון ולפתח את צמח הקינואה כגידול שדה חדש

חברת ג”ג של החברה לפיתוח הגליל, העוסקת בגידולי שדה ועיבודים חקלאיים, מדווחת על ירידה של 40%

המחקר החדשני הועבר כבר ליישום בחוות בקר בטקסס ולמספר רפתות ניסיוניות בישראל. כמה שבועות לפני

חיטה מחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון.

חיטהמחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות

פיזור פסולות אורגניות הוא אמצעי עתיק ומוכר לטיוב הקרקע. תוספת זו בזיבול בשדות היא בעלת

מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל

בקיבוץ גדות ניצלו את ההפוגה בגשמים כדי לזרוע לראשונה חלקת מודל בגידול הישראלי החדש שאוקלם

מטרת המחקר הייתה לבחון את פוטנציאל היבול בתנאי בעל לאחר 3 שנים דגן. חשיבות המחקר

להלן מצגת אודות השינויים השנתיים בהרכב הכימי של המזון הגס בישראל, מתוך כנס סיכום עונת

להלן מצגת אודות “ליגה” – קוטל עשבים לחיטה, מתוך כנס הדברת עשבים 2019

להלן מצגת אודות מיזם חיטה ישראלית, מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה חורף 2019, בית

להלן מצגת אודות פסי ייחוס בחיטה, מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה חורף 2019

להלן מצגת אודות צמח הקינואה, מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה חורף 2019

להלן מצגת אודות נושא הדישון, מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה חורף 2019, בית דגן

להלן מצגת אודות הטלפון הסלולרי ככלי יעיל לדיוק דישון (חנקני), והשקיה בחיטה ובתירס. מתוך הכנס

להלן מצגת תכולת חנקן בחיטה, מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה חורף 2019

להלן מצגת בנושא חלדונות בחיטה, מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה חורף 2019

להלן מצגת פיתוח מערכת להנחיית השקיה באמצעות חישה מרחוק מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה

להלן מצגת אודות הקינואה, גידול חדש בישראל. מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה חורף 2019

להלן מצגת חיטה למספוא מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה, חורף 2019

להלן מצגת השבה, שימור ואפיון של אוסף זני חיטה מסורתיים משדות הפלחה של ארץ ישראל ושכנותיה,

להלן מצגת סיכום מבחן זנים ארצי, מתוך כנס סיכום מחקרים פלחה חורף 2019

להלן מחקר ניטור תכולת החנקן בחיטה בשלבי גידול השונים

להלן דף הנחיות לקראת דישון ראש בחיטה

עד כה, הטמפרטורות בנובמבר גבוהות לממוצע הרב-שנתי הן מבחינת טמפ’ מקסימום והן ברצף הימים החמים.

שימוש נכון ויעיל בתכשיר סאקורה (פול סווינג) להדברת עשבים דגניים עמידים.מיועד לחלקות חיטה שהונבטו מגשם

למגדלי החיטה בישראל אין הרבה כלים שהם יכולים להסתמך עליהם בהתלבטות לקראת דישון ראש. תזמון

להלן מצגת מתוך כנס המגדלים שנערך ב- 02.10.2019 בגרנות:

להלן מצגת מתוך כנס המגדלים שנערך ב- 02.10.2019 בגרנות:פלחה חורף 2019-2020

להלן מצגת מתוך כנס המגדלים שנערך ב- 02.10.2019 בגרנות

גידול המספוא הגס בישראל מתבסס בעיקרו על חיטה לתחמיץ או שחת אשר גדלה בחורף בתנאי

מטרת המחקר המרכזית הייתה לבצע בדיקת היתכנות לפיתוח צמח הקינואה כגידול פלחה חדש למספוא בעמק

מטרת המחקר המרכזית היא לבחון ולפתח את צמח הקינואה כגידול שדה חדש ברמת הגולן לצורך

עבודה זו בחנה את ההיתכנות לגידול הטף בעמק החולה כגידול רב קצירי לגרגרים ולמספוא כחלופה

להלן מצגת מתוך הכנס לסיכום גידולי חורף בפלחה – נקודות לקראת תכנון גד”ש 2020

להלן מצגת מתוך הכנס לסיכום גידולי חורף בפלחה – קינואה 

להלן מצגת מתוך הכנס לסיכום גידולי חורף בפלחה – סאקורה

להלן מצגת מתוך הכנס לסיכום גידולי חורף בפלחה – דגשים לקראת זריעת חיטה לשנת 2020

להלן מצגת מתוך הכנס לסיכום גידולי חורף בפלחה – זמן היעילות של תמיסת אוראה ואוראן

להלן מצגת מתוך הכנס לסיכום גידולי חורף בפלחה – כנס סיכום עונת פלחה 2019 –

ההכנות לזריעות הפלחה וגידולי החורף בעיצומן. בכל השטחים, ללא קשר לעיבוד כזה או אחר, יש

מטרת מחקר זה היא בחינה של יישום דשן ראש חנקני נוזלי על פני נוף החיטה

רוב המספוא החורפי המואבס ברפת מקורו בחיטה. האם זה המזון הגס הטוב ביותר להזנת הפרה?

השעורה, שגידולה בישראל מגיע כבר ל-50 אלף דונם, סובלת ממספר מחלות עלים, העיקרית והבעייתית ביותר

כדי לבדוק מועדים לדישון, בהתאם לכמויות המשקעים ובהתייעצות עם חקלאים ומדריכים, עלה רעיון של דישון

גידול השעורה בישראל גדל בשנים האחרונות והוא מגיע כבר ל-50 אלף דונם. השעורה סובלת ממספר

מחלת “חלדון העלה” ומחלת ה”חלדון הצהוב” נגרמות על ידי פטריות. מחלות אלו עשויות לגרום לנזקים

כנימות עלה הן מזיק בחיטה. מידת הנזק תלויה בגודל האוכלוסייה ואופן התפשטותה בשדה. בארץ לא

במהלך חורף 2016-2017 נזרעו 6 קווי קינואה לצורך בחינת פוטנציאל גידולה לגרעינים ולמספוא גם יחד.