Close
הדף הירוק
כניסה למחירון

תגיות ניר ותלם: חיטה

כנימות עלה בחיטה

לאור הטמפרטורות, הגבוהות יחסית לעונה שאנחנו חווים, התחלנו לראות כנימות עלה בשדות החיטה ההמלצה העקרונית היא לרסס כאשר השיבולת נשלפת, אלא אם יש נגיעות גבוהה בשדה ואז נשקול להקדים את הטיפול. באם יש התלבטות, מוזמנים להיוועץ עימנו. הטיפול הרווח שיכול לטפל בכנימות עלה וכן לסייע במניעת חילדון, שגם אותו כבר ראו בשדות במישור החוף הדרומי, הינו […]

סיכום מבחני זני דגן למספוא 2020

מטרת המבחן:  השוואת זנים/קוים חדשים לזנים המקובלים במזרע בחינת ערכים תזונתיים ופיסיולוגיים בחינת מיני דגן חורפי אחרים כגידול למספוא – חיטפון , ש"ש

פסי ייחוס בחיטה, תש"ף 2020

שיפור ממשק הדישון בעזרת פסי ייחוס. מסקנות ולקחים לעונה הקרובה: הצבה כדשן יסוד ו/או דשן ראש הצבה מינמלית 30X30 מטר, לא בשוליים הצבה מועדפת, צפון דרום או מזרח מערב מניעת הופעת דרכים בתוך החלקה סימון ברור של אזור הייחוס בכל הפינות מעקב רציף במתן דשן ראש, השארת בקורת

קיצור ימי המתנה בין ריסוס לקציר לתכשיר טיפקס, tebuconazole, חברת תרסיס

מחלות החילדון והספטוריה גורמות נזק רב לחיטה ונדרשים טיפולים כנגד אחת מהן או שתיהן במרבית השנים. ישנם מספר תכשירי הדברה למניעת המחלות. לרובם יעילות טובה עד טובה מאד. על פי החוק (חוק התווית) ניתן להשתמש בתכשיר עד מספר ימים מסויים לפני הקציר (ימי המתנה). למרבית התכשירים יש 60 ימי המתנה. למיעוטם- פחות מכך. כאשר באים […]

הנחיות לעונה

מצורפים בזאת לשימושכם: הנחיות לעונת פלחה חורף והדברת עשבייה, הנחיות לדישון ראש בחיטה. שימו לב כי במהלך השבוע הבא נפיץ אליכם את טבלאות יעילות חומרי הדברת עשבייה בפלחה, המעודכנות לאור לקחי העונה שעברה. לשאלות / הבהרות / הערות מוזמנים לפנות

חלקות קבועות ככלי מחקרי עבור שיפור ממשק הגידול בפלחה

בעונת תש"ף (2019-2020) זו השנה ה-46 ברציפות והשנה ה-27 מאז הכנסת ממשק אי פליחה, המשכנו לבחון את גידול החיטה בממשקים שונים בניסוי ארוך הטווח שבחלקות קבועות בגילת. בעונה זו טיפול הזרחן חזר לשתי רמות בדומה לרמות ההיסטוריות שניתנו טרום ביצוע המחקר של השבת פוריות. בחלקה שגדלה בעל, גם בעונה זו השפעות הממשק הראו יתרון לגידול […]

תצפית בחינת זני תירס מספוא בזריעה מאוחרת, הזורע – 2020

תירס מספוא לתחמיץ הינו גידול שכיח בשדות הארץ ומשמש לרוב כגידול שני בממשק דו-גידול לאחר קציר החיטה למספוא. התירס הינו צמח המושפע מאורך היום, וככל שהוא נזרע מאוחר יותר - כך תפגע יכולת ייצור הביומסה. קרי - יפגע יבול החומר היבש לעומת זריעות מוקדמות

השבה שימור ואפיון של מגוון גנטי "אבוד": זני חיטה עתיקים משדות הפלחה המסורתיים בארץ ישראל להשבחת זני חיטה מודרניים

במחקר זה נאספו זני חיטה מסורתיים שמקורם מישראל, שהופקדו בעבר באוספים עולמיים, והושבו לשימור בארץ. המחקר כולל אפיון אוסף של זני חיטה מסורתיים מבחינה אגרונומית, גנטית וגנומית. מטרות המחקר: (א) השבה לארץ של זנים מסורתיים שגודלו בארץ ובניית אוסף רחב ומגוון. (ב) אפיון פנוטיפי ומורפולוגי של הזנים. (ג) אפיון גנומי מולקולרי של האוסף באמצעות טכנולוגיית […]

סכום מורחב לניסוי דישון חיטה 2020

הסכום כולל שלושה פרקים קצרים: א - השפעה מרבית של פוריות הקרקע והדישון על היבול - מדידות בפועל. ב - ניסויי 2020 השפעת כמויות הדשן ומועד הדישון על היבול. ג - הכוונת הדישון במהלך העונה לפי בדיקות צמחיות

"פסי ייחוס" כתמיכה בהחלטה על דישון ראש בחיטה סיכום לעונת 2020 - 2019

למגדלי החיטה בישראל כלים מעטים עליהם ניתן להסתמך במכלול השיקולים  בהחלטה האם יש צורך בדישון ראש בחיטה. עיתוי יישום דישון הראש הינו קריטי, מכיוון שרצוי שיבוצע עוד לפני שהגידול יראה סימני מחסור, כיוון שאז ברור שכבר צפויה פגיעה בפוטנציאל היבול. ההחלטה לקראת דישון ראש מורכבת ממדדים ומשתנים רבים. שיטת "פסי היחוס" מבוססת על הביטוי בשטח […]

סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2020 - 2019

מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. השנה המבחנים התקיימו בחמישה אתרים: רעים ובית קמה, המתאפיינים במחזור בעל ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר מתאפיינים […]

השפעת דישון חנקני על יבול חיטה - עונת 2020/2019

האפשרות להשפיע על יבול חיטה לגרעינים ולמספוא במהלך העונה מוגבלת והדישון החנקני הינו אמצעי מרכזי לכך. חלק מהעבודות המתפרסמות בעולם מציעות לרכז את הדישון החנקני בתקופה של יצירת הסעיפים בצמח ופחות כדשן יסוד סביב הזריעה. כמעט מדי שנה במהלך העונה מתעוררת השאלה האם ומתי יש להגיב בדישון ראש חנקני, ובאיזו כמות, על רקע שוני בכמות […]

מבחן זני חיטה לגרגרים מולדת, עונת 2020-2019

מבחן זני חיטה לגרגרים באזור רמות הגליל התחתון נערך זו השנה השלישית. מטרת המבחן הייתה להשוות בין זני חיטה לבדיקת התאמתם לתנאי הגידול הייחודיים באזור. המבחן כלל 7 זנים מסחריים של חיטת הלחם. הזנים נקצרו בקומביין לניסויים ונבדקו מבחינת המדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים. לזנים גדרה ועומר היה יבול גבוה במובהק מהזן נירית. המשקל הנפחי […]

מבחן זני חיטה לגרגרים עמק יזרעאל, עונת 2020-2019

מבחן זני החיטה באזור עמק יזרעאל מתקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים, וכולל 14 זנים וקווים. מטרת מבחן זה הייתה להשוות בין זני חיטה קיימים ובין קווים חדשים, במטרה לשפר את יבולי החיטה ואת איכותה. המבחן נערך בשטחי גד"ש חורש יזרעאל, ליד קיבוץ יזרעאל. הזנים והקווים נקצרו בקומביין לניסויים, ונבדקו למדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים. לא […]

סיכום ניסוי: אבחון הגורמים להפחתה ביבול בכתמי החול/כורכר בקרקעות הנגב הצפוני ושפלת החוף, לשם פיתוח כלים לשיפור ממשק הדישון

בשטחי גד"ש רבים בצפון הנגב ושפלת החוף קיימת תופעה של כתמים של חול המאופיינים ביבול נמוך מאוד. כתמים אלו מופיעים בצורה לא סדירה בשטחים נרחבים הנאמדים באלפי דונמים. מופע הגידול בכתמים הוא של צמחים מנונסים, כלורוטיים מאוד ולעיתים קרובות גובהם כלל אינו מאפשר קציר. ההנחה הרווחת היא שמחסור אקוטי בחנקן הוא הגורם הישיר לפגיעה ביבול. […]

אומדן העמידות לחלדונות העלה, הקנה והצהוב בזני חיטה חדשים - דוח מחקר לשנת 2020

27 זני חיטה וכן זן חיטפון וזן ש"ש נזרעו בחלקות משתלה (כל קו בשורה) בשלוש חזרות בנובמבר 2019. כל חלקה כללה 4 שורות, מהן 3 של הקווים הנבחנים ואחת של המפיץ בהתאם למפת הניסוי. המפיצים היו Falchetto (לחילדון צהוב וחילדון קנה), T-4 (לחילדון עלה) ו"גדרה" (לחילדון צהוב). הניסוי הוקף בשתי שורות של הזן "לבנוני" הידוע […]

מבחן זני חיטה למספוא עמק יזרעאל, עונת 2019 - 2020

מבחן זני חיטה לתחמיץ באזור עמק יזרעאל מתקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים, וכולל 8 זנים וקווים. מטרת מבחן זה הייתה להשוות בין זני חיטה קיימים ובין קווים חדשים, במטרה לשפר את יבולי החיטה המיועדת למספוא. המבחן נערך בשטחי גד"ש חורש יזרעאל, הסמוכים לקיבוץ יזרעאל. בעת הקציר לא הייתה רביצה של הזנים. הקו עצ.1 היה הבכיר […]

אבני דרך במיכון החקלאי

החקלאות והמיכון החקלאי באירופה ובמושבותיה, לא השתנו כמעט אלף שנים. לעומת זה, במאה וחמישים השנים האחרונות, נעשה בתעשייה והחקלאות פיתוח ענקי, שהביא אותנו עד הלום. הפיתוח החל עם המהפכה התעשייתית, שהחלה בסוף המאה ה-17.  מאז התחיל ייצור של מיכון חדש, שהחליף את עבודת הידיים והבהמות. לדוגמאות: המדישה, שהייתה אבן דרך לקראת הקומביין, שיכול לקצור לדוש […]

קציר חיטה רגע לפני החג, חברת ג"ג: ירידה של 40% ביבול החיטה עקב ההצפות בשדות בעונת החורף

חברת ג"ג של החברה לפיתוח הגליל, העוסקת בגידולי שדה ועיבודים חקלאיים, מדווחת על ירידה של 40% ביבול החיטה בעמק החולה, בשל ההצפות, עקב הגשמים הרבים בעונת החורף, שחיסלו חלק מהגידולים החקלאיים. עופר גרשוביץ, מנכ"ל ג"ג אומר, כי בגליל זורעים בדרך כלל 30 אלף דונם חיטה והיבול השנתי עומד על 1 טונה חומר יבש לדונם, אך השנה עקב ההצפות בחורף, חוסלו […]

מחלות אביב בחיטה

חיטהמחלות: המחלות השכיחות ביותר בחיטה בארץ הן ספטוריית העלים, חילדון עלה, חילדון צהוב וקימחון. פחות שכיחות הן מחלות חילדון הקנה, פחמון פורח, חיסלון, ספטוריית הגלומות ומחלת הפסים הבקטריאלית.

דף הדרכה

להלן עדכון על מחלות עלים בגידולי שדה

סיכום מבחני זנים ארציים בחיטת הלחם בעונת 2019

מבחני הזנים הארציים בחיטה מתקיימים מזה שנים רבות באתרים המייצגים את אזורי הגידול השונים בישראל ומתאפיינים בשונות אקלימית ובסוגי קרקע שונים. מטרת המבחן היא להשוות בין זני החיטה הקיימים ובין קווים חדשים, כדי לשפר את יבולי החיטה ואיכותה. המבחנים התקיימו בחמישה מקומות: רעים ושובל, המתאפיינים בפלחה חרבה ובמיעוט גשמים; גת ויזרעאל, אשר להם שטחי פלחה […]

ניטור תכולת החנקן בחיטה בשלבי הגידול השונים באמצעות מצלמה דיגיטלית בהשוואה לבדיקות מעבדה, במטרה לזהות את תצרוכת החנקן של הגידול

בעבודתנו זו פיתחנו עקומת צריכה של חנקן בחיטה באמצעות מצלמה. השיטה לקביעת תכולת החנקן בעלווה באמצעות מצלמה דיגיטלית וניתוח  התמונה לקביעת עצמת הצבע הירוק של העלים - greenness)) וממנה לחשב את רמת החנקן בצמח. השיטה  נבחנה במעבדתנו מזה כמה שנים והוכחה כיעילה  בגזר, וחסה (Shlevin et al. 2018) ובניסויים הקדמיים בחיטה ובתירס. הבסיס לקביעת אחוז […]

תכולת חנקן בחיטה

להלן מצגת תכולת חנקן בחיטה, מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה חורף 2019

חיטה למספוא

להלן מצגת חיטה למספוא מתוך הכנס הארצי בדיווח מחקרים בפלחה, חורף 2019

בעקבות הגשם הראשון

שימוש נכון ויעיל בתכשיר סאקורה (פול סווינג) להדברת עשבים דגניים עמידים.מיועד לחלקות חיטה שהונבטו מגשם ביום ראשון (1/12) בלילה 1) זריעת החיטה התבצעה בקרקע יבשה. 2) גשם מנביט לחיטה היה ביום ראשון בערב. 3) מערכת גשמים נוספת בדרך כבר ביום חמישי הקרוב. 4) ימי שלישי ורביעי הם המתאימים ביותר לריסוס הסאקורה על מנת שהגשם ביום חמישי […]

"פסי ייחוס" כתמיכה בהחלטה על דישון ראש בחיטה - סיכום 2019

למגדלי החיטה בישראל אין הרבה כלים שהם יכולים להסתמך עליהם בהתלבטות לקראת דישון ראש. תזמון דישון הראש הינו קריטי - איננו מעוניינים שהגידול יראה סימני מחסור כדי להחליט על הצורך בדישון, כיוון שאז ברור שכבר יש פגיעה בפוטנציאל היבול. כלי אמין שבידינו הוא בדיקות צמחיות לריכוז חנקה, בשלב 4-3 עלים. (אייזנקוט, זהר וחובריהם) - השימוש […]

אפיון של גורמים שונים על נביטת קינואה בתנאים מבוקרים

גידול המספוא הגס בישראל מתבסס בעיקרו על חיטה לתחמיץ או שחת אשר גדלה בחורף בתנאי בעל. הבעיות העיקריות של החיטה לתחמיץ הן יבול לא גבוה (כ- 1.1-1.3 טון חומר יבש לדונם), העדפה של החקלאים לגידול חיטה לגרעינים, ומחסור בגידולים תחליפיים במחזור הגידולים. אחד הפתרונות המוצעים למחסור הצפוי במספוא גס הוא פיתוח גידולי מספוא חורפיים עם […]

דגן ללא גבול

להלן מצגת מתוך הכנס לסיכום עונת גידולי חורף בפלחה - רשמים ותובנות משנה במרכז העולמי לטיפוח חיטה – CIMMIT שבמקסיקו.

המלצות לקראת מזרע חורף 2019-2020

ההכנות לזריעות הפלחה וגידולי החורף בעיצומן. בכל השטחים, ללא קשר לעיבוד כזה או אחר, יש צורך להמשיך ולשמור על הדברת עשבים בשולי השטח ובקווי ברזים. לתשומת ליבכם, בחורף האחרון נוכחנו ללמוד מה המשמעות של חורף מרובה משקעים המלווה במזג אוויר חורפי  ועונה ארוכה  אשר השפיעו על גידול פלחה ובעיקר חיטה וחימצה. הנבטה מוקדמת במזג אויר […]

יעילות היישום של דשן נוזלי ומוצק בדישון ראש בחיטה

מטרת מחקר זה היא בחינה של יישום דשן ראש חנקני נוזלי על פני נוף החיטה בגיל 5 - 6 עלים (מועד דישון הראש המקובל) ויעילותו בטווח זמן של 5 – 10 ימים, ללא הצנעתו המידית על ידי הגשם. מבוא יבול ואיכות החיטה תלויים במידה רבה בזמינות המינרלים בקרקע ובמיוחד בחנקן. לכן, קיימת חשיבות רבה לא […]

תוספת דישון ראש חנקני בחיטה

כדי לבדוק מועדים לדישון, בהתאם לכמויות המשקעים ובהתייעצות עם חקלאים ומדריכים, עלה רעיון של דישון בעזרת מזרעת חיטה, המאפשרת להצניע דשן לעומק של מספר סנטימטרים, שם הקרקע בדרך כלל רטובה. עלה גם הצורך לבדיקת מאזן עלות-תועלת של מהלך כזה.

כדאיות הדברת מחלת החלדון בחיטה

מחלת "חלדון העלה" ומחלת ה"חלדון הצהוב" נגרמות על ידי פטריות. מחלות אלו עשויות לגרום לנזקים כבדים ליבול החיטה ואיכותו. מטרת המחקר נועדה לבדוק את השפעת מועד הטיפול במחלה בשלב פנולוגי מאוחר, אחרי הבשלת חלב, על היבול ואיכותו. והאם קיימת כדאיות כלכלית להדברת המחלה בשלב פנולוגי מאוחר זה.

הנזק הכלכלי של כנימת עלה הדגניים בחיטה

כנימות עלה הן מזיק בחיטה. מידת הנזק תלויה בגודל האוכלוסייה ואופן התפשטותה בשדה. בארץ לא היו ספי פעולה ברורים באשר לרמת האוכלוסייה הגורמת לנזק, מידת הנזק, מועד הטיפול המתאים וכדאיות הטיפול. במחקר של 3 שנים, נראה שאין צורך להדביר כנימות עלה בתחילת העונה אלא רק משלב ההשתבלות, דבר שיאפשר התבססות של אויבים טבעיים יעילים במציאת […]

יעילות של תמיסת אוריאה ואוראן על חיטה ללא גשם

בגידול החיטה מדשנים דישון ראש בכדי לשפר את יבול הגרגירים ואיכותו. חלון ההזדמנויות למתן הדשן הגרגירי, צר מאד בגלל מגבלות חיזוי מזג אוויר. במחקר נבדק משך הזמן המקסימלי להמתנת הדשן הנוזלי על עלוות החיטה עד להצנעתו בעזרת הגשם לקרקע, האם נפגעת יעילותו ליצירת יבול רב ואיכותי והאם יש קליטה שלו דרך העלווה.

ניטור אלימויות של חלדונות העלה, הקנה והצהוב של חיטה

עונת חורף 2015-2016 הייתה בעלת כמות משקעים לא אחידה בחלקי הארץ השונים. מיעוט הגשמים בתחילת העונה גרמה לנביטה חלקית או לאיחור בנביטהבשדות שנזרעו מוקדם ובהמשך, המחסור במים גרם לירידה ביבול. במקביל, חלדון צהוב בלט בהתפשטות בצפון הארץ ובעמקים. חלדון עלה הקדים להופיע בדרום אבל באופן מועט וחלדון קנה הופיע מאוחר ובאופן מועט. בניסוי נבחנה הופעת […]

יחס בין יבול החיטה לתחמיץ ליבול הגרגרים

המפתח לקביעת מחיר התחמיץ בשנה נתונה הוא היחס בין יבול החומר היבש הנקצר מהשדה ליבול המשוער של גרגרים שהיה נקצר באותו שדה. בחינה של התוצאות לפי זנים ובהשוואה לשנים קודמות מאפשרת להסיק שיחס היבול איננו ערך קבוע והוא מושפע מהזן ומתנאי הסביבה. בעבודה זו נבחן יחס היבול במספר זני חיטה במטרה למצוא את "יחס היבול" […]

ניסוי מניעת נזקי סחף רוח בגידולי חיטה בעמק החולה 2017-2016

חיטה הוא גידול חורף מרכזי בעמק החולה. הוא גדל על כ-30 אלף דונם, מתוכם לפחות 15 אלף דונם על אדמת כבול. בתחילת עונת הגידול בסתיו, פוקדות את עמק החולה רוחות מזרחיות ערות במהירות עד 100 קמ"ש, שגורמות נזק העיקרי לגידולים, בעיקר באדמת הכבול בצד המזרחי של העמק. בניסוי נבחן מימשק של זריעת זני חיטה אפילה […]

שיפור כושר התחרות של החיטה עם עשבים רעים - דו"ח 2017

עשבים רעים הם גורם עיקרי לפחיתת יבול גרגרים ואיכותם בחיטה עקב תחרות על משאבים. בהחלטה בעניין הדברת העשבים נשקלים כלים אגרוטכניים, ביולוגיים וכימיים. האם הכלים שנמצאים בשימוש יעילים? מטרת המחקר מ-2017 היא לבדוק האם על ידי שינוי גנטי של ארכיטקטורת הצימוח של החיטה ניתן להגביר את כושר התחרות שלה מול עשבים רעים.

שיפור כושר התחרות של החיטה עם עשבים רעים - דו"ח 2016

עשבים רעים הם גורם עיקרי לפחיתת יבול גרגרים ואיכותם בחיטה עקב תחרות על משאבים. בהחלטה בעניין הדברת העשבים נשקלים כלים אגרוטכניים, ביולוגיים וכימיים. האם הכלים שנמצאים בשימוש יעילים? מטרת המחקר היא לפתח זני חיטה בעלי התבססות מהירה בשדה וכושר תחרות טוב יותר עם עשבים, כדי להתמודד עם בעיית העשביה.

כנימות שורש בחיטה - ביולוגיה, נזקים והדברה

במחקר שנערך בנגב נבדק הקשר בין רמת הנגיעות בכנימות לנזק מסחרי בחיטה והשפעת המרחק בין שדה החיטה לשיחי אלת המסטיק על קיומן. במקומות שונים בעולם גורמות כנימות השורש נזקים מסחריים ליבולי החיטה. בישראל מתפתחות כנימות השורש על חיטה,שעורה או שיבולת שועל בחורף ועדיין לא ברור האם הן גורמות נזקים מסחריים ליבול. בשנים האחרונות ניכרת מגמה […]

מדדי איכות החיטה

החיטה מיועדת לאפיית לחם וחשיבות רבה יש לאיכות החיטה. זו נמדדת על ידי מדדים רבים וההגדרה לחיטה איכותית משתנה, אבל מוסכם שחלבוני התשמורת הםהחשובים ביותר לקביעת איכות החיטה במחקר זו ביקשו לבדוק את שיפור איכות החיטה ושיטת המדידה ההמסחרית. הוא מתמקד במדדים הקיימים ואחוז הגלוטן הרטוב כמדדים ישימים. כמו כן, המחקר בודקאת הקשר בין ערכי […]

סיכום ניסוי לבחינת השפעת ריסוסי עלווה בחנקן על יבול ואיכות חיטה

מטרת העבודה הייתה בחינת השפעת ריסוסי עלווה בדשני חנקן על יבול ואיכות חיטה בהשוואה לדרכי הדישון המקובלות בישראל מבואבזמן גידול חיטה בעולם בכלל ובישראל בפרט יש מצבים שהחיטה נכנסת לעקה באספקת החנקן עקב התייבשות הקרקע, ו/או המלחת הקרקע, המקטינות את יכולת קליטת החנקן מתמיסת הקרקע, או לאחר אירועים של אוורור לקוי של הקרקע, בהם פעילות […]

דישון ראש בחיטה בעזרת מזרעה, עונת 2015-2016

עבודה זו בחנה האפשרות להוסיף דשן חנקני לחיטה בתנאים ספציפיים מתאימים, תוך שימוש בדריל המיועד לזריעת חיטה רקע:בלא מעט מקרים מתעורר הצורך להוסיף במהלך עונת הגידול דשן ראש לחיטה, כאשר באופק לא נראה גשם שיכול להחדיר את הדשן לקרקע ולהזין אותו לשורשים. לעיתים מדובר בצורך להוסיף דשן חנקני לאחר פרק גשם משמעותי, אז הקרקע רטובה […]

בדיקות חנקה בצמחי חיטה בגיל שלושה עלים באמצעות מכשיר ידני בהשוואה לבדיקה במיצוי מימי במעבדה התאמה וכיול, לטובת הגדרת הצורך בדישון ראש מוקדם, 2016

מטרת העבודה היא בדיקת המתאם בין בדיקות חנקה בצמחי חיטה בגיל 3 עלים במעבדה ובין מכשיר ידני, על מנת לשפר את הנגישות של בדיקות אלו ולקצר את הזמן מדגימת הצמחים ועד אפשרות התגובה בדישון חנקני

ניטור אלימויות של חלדונות העלה, הקנה והצהוב של החיטה במבחני שדה ובשדות חיטה בישראל

היו שדות בודדים בלבד שנמצאו בהם עלים נגועים בחלדון כלשהו. גם בשדות אלו, הנגיעות הייתה מוגבלת לעלים בודדים. יוצאים מהכלל הם חלקות ניסוי שבהם היו זנים רגישים יותר בהם התגלו כמויות גדולות יותר של עלים נגועים.

תכולת החנקן בחיטה בשלבי הגידול השונים באמצעות מצלמה דיגיטלית בהשוואה לבדיקות מעבדה במטרה לזהות את תצרוכת החנקן של הגידול

מטרת העל של העבודה היא לגבש המלצות לגבי דישוני ראש בשלבים שונים של גידול החיטה. על בסיס המידע המתקבל, על יש להגדיר אם יש בשדה די חנקן לייצור הביומסה/יבול הגרעינים המתוכננים

סיכום מבחני זני חיטה - 2018

2018 הייתה שנה מעוטת גשמים, ברוב האזורים, ירדו משקעים מתחת לממוצע השנתי. מאפיינים נוספים של השנה: היעדר תנאים להתפתחות מחלות עלים ופעילות נמוכה של מזיקים.

בחינת יחס יבול גרגרים לעומת תחמיץ חיטה - דוח ביניים

מדי שנה נערכים מבחנים של זני חיטה למספוא שמטרתם לבחון את זני החיטה החדשים בהשוואה לזנים מסחריים. השנה נבקש לבחון את יחס יבול הגרגרים לעומת תחמיץ חיטה לצורך קביעת מחיר תחמיץ בקמה וערכם התזונתי של זני החיטה המסחריים המקובלים כגידול תחמיץ.

שיפור יבול חיטה ישראלית והבטחת איכותה תחת תנאי תנודתיות אקלים

החיטה היא הגידול הנרחב ביותר בישראל וחשופה לתנאי גידול המשפיעים על יבול ואיכות הגרגרים לאפייה. הסביבה החקלאית בישראל מצריכה מחקר לפיתוח אמצעים שיקנו לחקלאים יציבות בייצור חיטה ואיכותה וישפרו את יכולת הגידול להתמודד עם עקות סביבה.

שיפור איכות החיטה לאפייה באמצעות דישון ראש מאוחר

עבודה זו התבצעה ונכתבה בשנים 1992 – 1993. דישון ראש בחיטה נחקר רבות בארץ ובעולם ורלוונטי ועכשווי גם בימים אלה. ממספר ניסיונות שנעשו באיכות החיטה בארץ התברר שניתן להשפיע על תכולת החלבון בגרגר ולהעלותו באמצעות דישון ראש מאוחר, או כמויות דשן גדולות ביסוד ודישון ראש מוגבר

0
0
העגלה שלך
העגלה שלך ריקהחזרה לחנות
המשך לקנות