Close
הדף הירוק
כניסה למחירון

ארכיונים: ניר ותלם

nirandtalm

דגן ללא גבול

להלן מצגת מתוך הכנס לסיכום עונת גידולי חורף בפלחה – רשמים ותובנות משנה במרכז העולמי לטיפוח חיטה – CIMMIT שבמקסיקו.

המלצות לקראת מזרע חורף 2019-2020

ההכנות לזריעות הפלחה וגידולי החורף בעיצומן. בכל השטחים, ללא קשר לעיבוד כזה או אחר, יש צורך להמשיך ולשמור על הדברת עשבים בשולי השטח ובקווי ברזים. לתשומת ליבכם, בחורף האחרון נוכחנו ללמוד מה המשמעות של חורף מרובה משקעים המלווה במזג אוויר חורפי  ועונה ארוכה  אשר השפיעו על גידול פלחה ובעיקר חיטה וחימצה. הנבטה מוקדמת במזג אויר […]

קייס: שם חדש לסדרת Versum

החברה נאלצה לשנות את שם הסדרה, שהיה תפוס על ידי יצרן אחר. הטרקטורים בסדרה שמרו על זהותם מבוסס על פרסום ב-Farmland בחברת CASE IH נאלצו לשנות את שם סדרת הטרקטורים Versum לשם החדש: Vestrum. סדרה זו כוללת טרקטורים בתחום שבין 100 ל-130 כ”ס. הסיבה לשינוי השם היא כי השם הקודם היה “תפוס” אצל יצרן אחר. […]

היגוי בלייזר

החברה האוסטרית Peschak Autonome Systeme, פיתחה עם חברת הטרקטורים Lindner מערכת היגוי חדשנית מבוססת לייזר מבוסס על פרסומי חברת Peschak Autonome Systeme מערכת זו משתמשת בקרינת לייזר כדי להנחות טרקטורים לנסוע בדיוק באמצע, בין השורות של כרמים ומטעים. קרני הלייזר נשלחות לצדדים, פוגעות בגזעים ומוחזרות אל הקולט. משך הזמן של ההחזרה מחושב למרחק ואם נדרש […]

מדליית זהב לג’ון דיר בתחרות החדשנות של אגריטכניקה

חבר השופטים זיכה את חברת ג’ון דיר על חידוש מפתיע בטרקטורים מסדרת R8, בדמות ממסרה רציפה אלקטרו-מכאנית. קונצרן CNH זכה במדליית הכסף על חידוש בנושא הכבישה הממסרה של ג’ון דיר נקראת בשם המסחרי: .eAutoPower הפרטים הטכניים של חידוש זה טרם פורסמו, אך ידוע שהמנועים ההידראוליים הוחלפו במנועים חשמליים, ושהגנרטור הפנימי מייצר עד 100 קילוואט לשימושים […]

יעילות היישום של דשן נוזלי ומוצק בדישון ראש בחיטה

מטרת מחקר זה היא בחינה של יישום דשן ראש חנקני נוזלי על פני נוף החיטה בגיל 5 – 6 עלים (מועד דישון הראש המקובל) ויעילותו בטווח זמן של 5 – 10 ימים, ללא הצנעתו המידית על ידי הגשם. מבוא יבול ואיכות החיטה תלויים במידה רבה בזמינות המינרלים בקרקע ובמיוחד בחנקן. לכן, קיימת חשיבות רבה לא […]

ערכה התזונתי של שעורה כמזון גס לרפת החלב

רוב המספוא החורפי המואבס ברפת מקורו בחיטה. האם זה המזון הגס הטוב ביותר להזנת הפרה? מטרת המחקר היא בחינת ערכה התזונתי של שעורה המשולבת כתחמיץ וכשחת, בהשוואה לחיטה, בהאבסה כמזון גס בלעדי במנת חולבות

עזרה הידראולית בגלגלי הנגרר

לפעמים, כאשר הנגרר כבד מאוד, או שהדרך כוללת עלייה קשה, הטרקטור מתקשה או לא מסוגל להמשיך בדרך, בגלל החלקת הצמיגים או שקיעה של גלגלי הנגרר. לעניין זה יש כמה פתרונות מבוסס על פרסומי חברת Black Bruin אם הטרקטור לא עמוס בכל המשקלות המותרות, אפשר להוסיף לו משקל ולשפר את התאחיזה. אם יש טרקטור חזק וכבד […]

קייס משיקה מקצרה חדשה

לקראת העונה הבאה פיתחה חברת קייס מספר כלים חדשים לשחת, ביניהם מקצרה חדשה מדגם 103DC מבוסס על פרסום באתר Farmin Ahead מקצרה זו מחליפה את הדגם הקודם, שנקרא 102DC. בדגם החדש יש, כצפוי, מספר שינויים ושיפורים לעומת הדגם הקודם. יש לו ציפה משופרת של ראש הקציר, שמגינה בפני היתקלות בעצם זר, יכולת הטיה משופרת, להתאמה […]

מקצרה חדשה מניו הולנד

לקראת תערוכת SIMA 2019 ניו הולנד מכינה להצגה הרבה כלים לשחת מבוסס על פרסום באתר Farmin Ahead בין הדגמים החדשים שני דגמים של מקצרות קיימות: מקצרות מסוג DuraDisc, עם רוחב שבין 2.0 ל-2.8 מטר, ושלישיית מקצרות מסוג Mega Cutter, ברוחב של 8.4 ושל 8.6 מטר.

מחקר חדש מצא כי דבורי הבומבוס הגדילו משמעותית את יבול האבוקדו מזן אס

מחקר שנערך על ידי פרופ’ רפי שטרן ממו”פ צפון מצא כי בעזרת דבורי הבומבוס, המסייעות בהאבקה, הוגדלו יבולי האבוקדו מזן אס משניים לשלושה טון לדונם ולעתים אף יותר. המחקר של פרופ’ שטרן ממו”פ צפון, המשמש גם כמרצה במסלול החקלאות במכללה האקדמית תל-חי, התמקד בשיפור האבקה באמצעות שימוש בדבורי הבומבוס. עד כה נהוג היה להאביק את […]

מחקר חדש מצא כי דבורי הבומבוס הגדילו משמעותית את יבול האבוקדו מזן אס

מחקר שנערך על ידי פרופ’ רפי שטרן ממו”פ צפון מצא כי בעזרת דבורי הבומבוס, המסייעות בהאבקה, הוגדלו יבולי האבוקדו מזן אס משניים לשלושה טון לדונם ולעתים אף יותר. המחקר של פרופ’ שטרן ממו”פ צפון, המשמש גם כמרצה במסלול החקלאות במכללה האקדמית תל-חי, התמקד בשיפור האבקה באמצעות שימוש בדבורי הבומבוס. עד כה נהוג היה להאביק את […]

כיצד ה”היי-טק” משנה את החקלאות

*על פי נורמן מאיירסון מ”ניו יורק טיימס” מכל ההזנקים שעמק הסיליקון יכול להציע, הדבר הפחות צפוי, הוא זה שמציעה חברת Bear Flag Robotics. חברה זו מפתחת טרקטורים אוטונומיים, דבר שנעשה גם בחברות אינטרנציונל, קייס, ג’ון דיר, קובוטה ואחרות. השוני הוא שחברת Bear Flag Robotics מקליפורניה, אינה בונה טרקטורים, אלא מתאימה חיישנים ומפעילים אשר דרושים להפעלת […]

תכניות לשיפור הקרקע

*על פי פרסום של USDA  במשך אלפי שנים, היה מחזור הזרעים הדרך היחידה לשמור על “בריאות” הקרקע. כיצד בדיוק זה עבד, לא היה מובן דיו, אך בימינו, המדענים מתחילים להבין ולשים את הדגש על בעיה זו. במוקד העניין, מצויה ההבנה של אוכלוסיית החיידקים בקרקע בריאה. המפתח לשמירה על אוכלוסייה זו, הוא לשפר את התנאים וזמינות […]

בזכות השורות הצרות

עמי קול סבור שמעבר לשורות צרות עשוי להניב הכנסה גבוהה יותר והוצאות נמוכות יותר ומסביר מה נדרש לשם כך דף הפייסבוק של עמי קול >> בין החקלאים המצטיינים בכל רחבי ארה”ב לשנת 2018 היה אחד מצפון קליפורניה שאדמתו כבדה וחרסיתית, שלטענתו, המעבר לשורות צרות (30 אינץ’) היה, בין היתר, עקב עליית היבול ב-10% בכל הגידולים […]

שיא חדש למגוב של קון

במשך שמונה שעות גובב הציוד שנבחן שטח של 1,889 דונם, ממוצע של 236 דונם לשעה. מבוסס על מידע פרסומי של חברת קון (Kuhn) השיא הושג בחודש אוגוסט השנה, בחווה חקלאית בדנמרק, על ידי טרקטור ג’ון דיר מדגם R6520, רתום למגוב “ג’ירו” GA 15131 בעל ארבעה רוטורים, מתוצרת קון. הביצוע היה בפיקוח של נציגי מכון DLG […]

שינוי מרווח התופים בקטפת הגלילית

כותנה במרווח שורות של 90 ס”מ ושינוי מרווח התופים בקטפת הגלילית למרווח הנ”ל. ניתן לצמצם את התופים בקטפת הגלילית למרווח מדויק של 90 ס”מ. ומי שלא עושה כך, חוטא לקטיף מיטבי של הכותנה. בהתאם לכך ניתן לקדוח חורים חדשים במסילה שמנתבת את המרווח של התופים. ובמקום שלא ניתן לקדוח, אפשר להוסיף שטוח עם חור. לעוד […]

יובל חמישים לשטייגר

חברת שטייגר החלה את דרכה בבית מלאכה של חקלאי ממינסוטה, בשנת 1958, כאשר החוואי, ושני בניו החליטו לבנות לעצמם טרקטור גדול וחזק, יותר ממה שהשוק אז יכול היה להציע. הם רכשו מכלולים ישנים של כל מיני מכונות לעבודות עפר ומנוע “דטרויט דיזל” בעל 238 כ”ס, ובנו מאלה את הטרקטור הראשון שלהם. הצלחתו של טרקטור זה […]

מחרשה חכמה

מן העיתונות החקלאית במחרשות המקובלות, שולי השטח אינם חרושים בקווים ישרים, אלא בזיגזגים. בניסיון לפתור בעיה זו, שמצריכה את חרישת השוליים בניצב לקווי החרישה, פיתחה חברת KUHN את ה-“מחרשה החכמה” במחרשות המקובלות, שולי השטח אינם חרושים בקווים ישרים, אלא בזיגזגים. בניסיון לפתור בעיה זו, שמצריכה את חרישת השוליים בניצב לקווי החרישה, פיתחה חברת KUHN את […]

הרובוט הרוסי

מעובד ממקורות שונים בסיפרות חו”ל יצרנים רבים, מפתחים כיום כלי רכב אוטונומיים לחקלאות ולתעשייה. כבר סיפרנו בעבר על הטרקטורים האוטונומיים של ניו הולנד, של קייס, של מהינדרה ההודית ועוד אחרים… כעת התבשרנו שגם הרוסים אינם שוקטים על השמרים. יצרנים רבים, מפתחים כיום כלי רכב אוטונומיים לחקלאות ולתעשייה. כבר סיפרנו בעבר על הטרקטורים האוטונומיים של ניו […]

תצפית על חלקת מודל ליצור שחת אפונה איכותית

אפונה לשחת מגדלים בנגב. זהו גידול הקטנית היחיד שגדל לגם בתנאים של מיעוט משקעים. מרכזי המזון אינם מוכנים לקנות שחת אפונה בטענה שזו שחת שאינה איכותית מספיק, בעיקר בגלל כמות אפר גבוהה. תצפית זו מעוניינת למצוא פתרונות אגרוטכניים ולייצר שחת טובה שיקנו. מטרת התצפית היא לגדל שחת אפונה איכותית מהאמצעים הקיימים הקיימים בישראל ובמינימום תוספת […]

כדאיות ממשק אי-פליחה לעומת ממשק מינימום עיבוד

תצפית המחקר המשווה בין ממשק המינימום עיבוד לממשק האפס עיבוד הרביעית נעשתה בעונת הגידול 2015-2016 והתה התצפית הרביעית בבדיקה זו. בסיכום תצפית זו נמצא שגם אחרי 4 שנות מחקר השוואתי לא ניכרים הבדלים אמיתיים או משמעותיים בין שני הממשקים.

מניעת הפגיעה ביבול החמנית של פטריית הריזופוס בתכשיר ‘טהרן’

ריקבון הקרקפת בחמנית הוא מהגורמים העיקריים לאבדן יבול בגידול זה בארץ ובעולם. הסיבה הישירה לריקבון זה היא פטריית הריזופוס אך גם גורמים אחרים כמו חרקים, ציפורים או ברד. נבדקה יעילות חומר החיטוי ‘טהרן’ על פטרייה זו. לא ידוע על תכשיר שמדביר את הפטרייה אך ידוע, ששימוש בתכשירי חיטוי בתוצרת חקלאית אחרי קטיף ובמשך האחסון, עשויים […]

הביולוגיה של עש האפרוארמה באספסת

בשנים האחרונות נמצא שהעש אפרוארמה גורם לנזקים כבדים המגיעים לעיתים ל-40-50% מיבול האספסת. אוכלוסיות רבות ניזונות מעלי האספסת ועש גורם להפחתת היבול ולנזק כלכלי למגדל. מעט ידוע על מין זה ואין מידע על הביולוגיה שלו ועל הנזק שהוא יוצר. מטרות המחקר היה לימוד הביולוגיה של המזיק בארץ ובחינת אויביו הטבעיים על פי שיטות וחומרים והוא […]

ריקבון הקרקפת בחמנית לפיצוח

ריקבון הקרקפת בחמנית הוא מהגורמים העיקריים לאבדן יבול בגידול זה בארץ ובעולם. הסיבה הישירה לריקבון זה היא פטריית הריזופוס אך גם גורמים אחרים כמו חרקים, ציפורים או ברד. בתום הניסוי נראה שהגישה של הדבקה מראש לצורך הניסוי מוכיחה את עצמה, אך יש צורך למצוא דרך להדביק בצורה פחות אלימה. כמו כן יש לבחון אם טיפולי […]

בדיקת תכשירים להדברת מחלת הרשת בשעורה

השעורה, שגידולה בישראל מגיע כבר ל-50 אלף דונם, סובלת ממספר מחלות עלים, העיקרית והבעייתית ביותר היא “מחלת הרשת”. מחלת הרשת נגרמת על ידי פטריה ממחלקת האסקומצטיס, שיכולה לחסל גידול. בבדיקה זו נבחנה יעילותם של פונגיצידים שונים בהדברת מחלת הרשת בשעורה.

כדאיות ממשק אי-פליחה לעומת ממשק מינימום עיבוד

בעונת הגידול 2015-2016 התבצעה בפעם הרביעית תצפית למחקר המשווה בין ממשק המינימום עיבוד לממשק האפס עיבוד. בסיכום התצפית נמצא שמבחינה כלכלית אין הבדל משמעותי בין ממשקי הגידול, מבחינה אגרונומית ואגרוטכנית – נדרשים בעיקר ריסוסים בזמן ובאיכות וחיפוי שאריות הקש הכרחית וממשית עכדי לתת יתרון לממשק אי-פליחה.

תוספת דישון ראש חנקני בחיטה

כדי לבדוק מועדים לדישון, בהתאם לכמויות המשקעים ובהתייעצות עם חקלאים ומדריכים, עלה רעיון של דישון בעזרת מזרעת חיטה, המאפשרת להצניע דשן לעומק של מספר סנטימטרים, שם הקרקע בדרך כלל רטובה. עלה גם הצורך לבדיקת מאזן עלות-תועלת של מהלך כזה.

מתי הזמן הטוב ביות להדברת מחלת הרשת בשעורה?

גידול השעורה בישראל גדל בשנים האחרונות והוא מגיע כבר ל-50 אלף דונם. השעורה סובלת ממספר מחלות עלים והבעייתית בהן היא “מחלת הרשת”, שגרמת על ידי פטריה ממחלקת האסקומצטיס, שיכולה לחסל גידולים שלמים. בישראל אין היום סף מוגדר לריסוס המחלה. בניסוי נבדקה השפעת מועד ריסוס המחלה על איכות ההדברה והשפעתה על היבול ואיכותו.

כדאיות הדברת מחלת החלדון בחיטה

מחלת “חלדון העלה” ומחלת ה”חלדון הצהוב” נגרמות על ידי פטריות. מחלות אלו עשויות לגרום לנזקים כבדים ליבול החיטה ואיכותו. מטרת המחקר נועדה לבדוק את השפעת מועד הטיפול במחלה בשלב פנולוגי מאוחר, אחרי הבשלת חלב, על היבול ואיכותו. והאם קיימת כדאיות כלכלית להדברת המחלה בשלב פנולוגי מאוחר זה.

הנזק הכלכלי של כנימת עלה הדגניים בחיטה

כנימות עלה הן מזיק בחיטה. מידת הנזק תלויה בגודל האוכלוסייה ואופן התפשטותה בשדה. בארץ לא היו ספי פעולה ברורים באשר לרמת האוכלוסייה הגורמת לנזק, מידת הנזק, מועד הטיפול המתאים וכדאיות הטיפול. במחקר של 3 שנים, נראה שאין צורך להדביר כנימות עלה בתחילת העונה אלא רק משלב ההשתבלות, דבר שיאפשר התבססות של אויבים טבעיים יעילים במציאת […]

צמח הקינואה כגידול פלחה דו תכליתי – למספוא ולמאכל אדם

במהלך חורף 2016-2017 נזרעו 6 קווי קינואה לצורך בחינת פוטנציאל גידולה לגרעינים ולמספוא גם יחד. נמצא שיש כנראה פוטנציאל כלכלי רב הן בגידול קינואה לגרגירים ושימוש בקש שלה למספוא לבקר ובגידול ישיר למספוא. הצלחה בביסוס פרוטוקול גידול חשובה ויכולה להוסיף גידול חדש בעל תכונות בריאותיות מוכחות לסל גידולי השדה בארץ.

גידול תירס למספוא בצמד שורות ועומד 2017

בקיץ 2017 נערכה השוואת יבול תירס למספוא בזריעה בצמד שורות ועומד צמחים גבוה יותר, לבין הזריעה המסחרית המקובלת. עיבודי היסוד התבצעו בקיץ 2016. בניסוי נערכה השוואת יבול החומר היבש המתקבל בגידול תירס למספוא בצמד שורות ועומד גבוה, לעומת מרווח הזריעה והעומד המקובלים, בגידול על פי מימשק ההשקיה והגידול המסחרי המקובל.

גידול תירס למספוא בצמד שורות ועומד 2016

בקיץ 2016 נערכה השוואת יבול תירס למספוא בזריעה בצמד שורות ועומד צמחים גבוה יותר, לבין הזריעה המסחרית המקובלת. בניסוי נערכה השוואת יבול החומר היבש המתקבל בגידול תירס למספוא בצמד שורות ועומד גבוה, לעומת מרווח הזריעה והעומד המקובלים, בגידול על פי מימשק ההשקיה והגידול המסחרי המקובל.

יעילות של תמיסת אוריאה ואוראן על חיטה ללא גשם

בגידול החיטה מדשנים דישון ראש בכדי לשפר את יבול הגרגירים ואיכותו. חלון ההזדמנויות למתן הדשן הגרגירי, צר מאד בגלל מגבלות חיזוי מזג אוויר. במחקר נבדק משך הזמן המקסימלי להמתנת הדשן הנוזלי על עלוות החיטה עד להצנעתו בעזרת הגשם לקרקע, האם נפגעת יעילותו ליצירת יבול רב ואיכותי והאם יש קליטה שלו דרך העלווה.

הפחתת כמויות מים בתירס למספוא

לאחר בצורות מתמשכת, בוצע ניסוי לבחינת הורדת כמויות המים בגידול תירס למספוא בהשקיית עזר, באזור הגליל המערבי. בניסוי נמצא שאין הבדל מובהק בין הזנים שנבחנו, במשקל החומר היבש הכללי שהתקבל בטיפולים המושקים, עזר ושלחין.

ניטור אלימויות של חלדונות העלה, הקנה והצהוב של חיטה

עונת חורף 2015-2016 הייתה בעלת כמות משקעים לא אחידה בחלקי הארץ השונים. מיעוט הגשמים בתחילת העונה גרמה לנביטה חלקית או לאיחור בנביטהבשדות שנזרעו מוקדם ובהמשך, המחסור במים גרם לירידה ביבול. במקביל, חלדון צהוב בלט בהתפשטות בצפון הארץ ובעמקים. חלדון עלה הקדים להופיע בדרום אבל באופן מועט וחלדון קנה הופיע מאוחר ובאופן מועט. בניסוי נבחנה הופעת […]

הדברת עשבים בגידולי אבטיח מללי

קיימים 2 תכשירי הדברה לעשבים בשלב ההצצה של אבטיחי מללי אך ללא תכשיר נוסף, למועד קדם הצצה, קיימת בעיה להתמודד עם העשבים. בניסוי שנערך בגליל העליון נבחנה בטיחות ויעילות של תכשירים נוספים שניתנו במועד לאחר הצצה לפני פתיחת טפטוף או המטרה ראשונה.

בחינת גידול סורגום שאינו פורח בשני מחזורי גידול

גידול סורגום גודל בעבר לתחמיץ אבל בגלל מחלת הארגוט ורעילות המחלה ליונקים, לא מגדלים סורגום בישראל. לאחרונה דווח על זן של סורגום ללא פריחה, בעל פוטנציאל יבול גבוה ומתאים לגידול לתחמיץ במחזור אחד, ואף שניים. בעונה. במחקר נבחנה התאמתו של סורגום שאינו פורח לגידול לתחמיץ בשני מחזורי גידול באותה עונה. נבדקה בחינת משך תקופת הגידול […]

חמניות לתחמיץ

בגידולי המספוא התגלו בעיות שונות ועלה הצורך לבחון חלופות נוספות בתחום הגידולים למספוא. נבחנה האפשרות לגידול חמניות לתחמיץ. גידול המספוא העיקרי בישראל בקיץ הוא התירס ותפוקותיו גבוהות מאלה של החמניות ולכן קשה להצדיק גידול שלהן. יחד עם זאת, ניתן לשקול גידול חמניות לתחמיץ בתנאים של מחסור במים.

שיפור האבקה באבטיח ‘מללי’

אבטיח מהזן ‘מללי’ מגודל בישראל לצורך ייצור גרעינים לפיצוח. בעבר הוצע שעבור הגדלת היבול בשדות דרושה האבקה של דבורת הדבש אבל ההמלצות להצבת כוורות באבטיח ‘מללי’ אינן ברורות די הצורך. במחקר זה נבחן האם קיימת מגבלת האבקה באבטיח ‘מללי’ והדרך האופטימלית להצבת כוורות בשדות אבטיח ‘מללי’.

שיפור יבול חומר יבש בשעורה בכתמי קרקע חוליים באזור לפידות קציר – 2016

עבודה זאת היא בחינה חוזרת של ההשפעה של טיפול בחומרים אורגניים שונים על יבול חומר יבש של חיטה. רקע: בעונת הגידול 2014/2015 בחנו את ההשפעה של טיפול בחומרים אורגניים שונים על יבול חומר יבש של חיטה. התוצאות היו מעודדות מאוד ובחורף 2015/2016 חזרנו לבחון נושא זה בחלקה סמוכה לזו בה נערך הניסוי בעונה הקודמת. בעונה […]

הדברת כשות השדות בקוטלי עשבים מעכבי חלוקת תאים

כשות השדות הוא צמח טפיל על קרקעי מוחלט הנטפל לגידולים. בישראל נפגעים ממנו בעיקר עגבניות, חימצה, אבטיח, אספסת, גזר ובצל. למרות הנזקים הרבים הנגרמים על ידי הטפיל אין בידי החקלאים כלים מספקים להילחם בנגע זה. בניסוי זה נבחן קוטל העשבים “קוראל” כפתרון להדברת כשות השדות בחימצה ובאבטיח מללי ונעשה ניסיון למצוא אם במנות מופחתות הוא […]

יחס בין יבול החיטה לתחמיץ ליבול הגרגרים

המפתח לקביעת מחיר התחמיץ בשנה נתונה הוא היחס בין יבול החומר היבש הנקצר מהשדה ליבול המשוער של גרגרים שהיה נקצר באותו שדה. בחינה של התוצאות לפי זנים ובהשוואה לשנים קודמות מאפשרת להסיק שיחס היבול איננו ערך קבוע והוא מושפע מהזן ומתנאי הסביבה. בעבודה זו נבחן יחס היבול במספר זני חיטה במטרה למצוא את “יחס היבול” […]

הדברת עלקת החמנית בזנים חדשים בקרקע כבדה

היקף גידול חמניות בגליל העליון ירד מ-14 אלף דונם ב-2001 ל-400 דונם ב-2016 בגלל עלקת החמנית. בשנים האחרונות נכנסו מספר זני מכלוא חדשים של חמניות שהראו סבילות או עמידות לה ולמרות שהזנים החדשים נמצאו עמידים ברמה גבוהה, עדיין קיים חשש סביר שבין מיליוני זרעי עלקת החמנית, ימצאו זרעים שיתגברו על מחסומי העמידות בזנים החדשים. לכן, […]

ניסוי מניעת נזקי סחף רוח בגידולי חיטה בעמק החולה 2017-2016

חיטה הוא גידול חורף מרכזי בעמק החולה. הוא גדל על כ-30 אלף דונם, מתוכם לפחות 15 אלף דונם על אדמת כבול. בתחילת עונת הגידול בסתיו, פוקדות את עמק החולה רוחות מזרחיות ערות במהירות עד 100 קמ”ש, שגורמות נזק העיקרי לגידולים, בעיקר באדמת הכבול בצד המזרחי של העמק. בניסוי נבחן מימשק של זריעת זני חיטה אפילה […]

שיפור כושר התחרות של החיטה עם עשבים רעים – דו”ח 2017

עשבים רעים הם גורם עיקרי לפחיתת יבול גרגרים ואיכותם בחיטה עקב תחרות על משאבים. בהחלטה בעניין הדברת העשבים נשקלים כלים אגרוטכניים, ביולוגיים וכימיים. האם הכלים שנמצאים בשימוש יעילים? מטרת המחקר מ-2017 היא לבדוק האם על ידי שינוי גנטי של ארכיטקטורת הצימוח של החיטה ניתן להגביר את כושר התחרות שלה מול עשבים רעים.

שיפור כושר התחרות של החיטה עם עשבים רעים – דו”ח 2016

עשבים רעים הם גורם עיקרי לפחיתת יבול גרגרים ואיכותם בחיטה עקב תחרות על משאבים. בהחלטה בעניין הדברת העשבים נשקלים כלים אגרוטכניים, ביולוגיים וכימיים. האם הכלים שנמצאים בשימוש יעילים? מטרת המחקר היא לפתח זני חיטה בעלי התבססות מהירה בשדה וכושר תחרות טוב יותר עם עשבים, כדי להתמודד עם בעיית העשביה.

סריקה של אוכלוסיית מוטנטים של צמח השלמון היפואי לעמידות לקוטלי עשבים

בשנים האחרונות החלו לתרבת את צמח השלמון היפואי כגידול משלים לחיטה במחזור הפלחה. בין חסרונותיו ניתן לציין שהוא צומח לאט בקור והוא רגיש לרוב קוטלי העשבים. מטרת המחקר היתה סריקת אוכלוסיית המוטנטים של השלמון לעמידות לקוטלי עשבים. נמצאו 2 מוטנטים שלו שעמידים לאקופרט ומטנט שעמיד באופן טבעי לאנווק.

מחלת הדוררת באבטיח מללי – מחקר 2018

אבטיח מללי נזרע בארץ על כ-100 אלף דונם בשנה, בחלקות רבות הוא גדל במחזור השלחין. קיימת חשיבות ללימוד מחלת הדוררת, לה מהווה האבטיח פונדקאי במחקר, שנערך שנה אחרי שנה, נבדק האם גידול אבטיח מללי במחזור גידולי השלחין מהווה סיכון מידבק בקרקע ובאופן ספציפי, האם נוצרות קשיונות על גבי האבטיח בסוף הגידולכך שהמידבק בקרקע גדל ועלול […]

מחלת הדוררת באבטיח מללי – מחקר 2017

אבטיח מללי נזרע בארץ על כ-100 אלף דונם בשנה, בחלקות רבות הוא גדל במחזור השלחין. קיימת חשיבות ללימוד מחלת הדוררת, לה מהווה האבטיח פונדקאי במחקר, שנערך שנה אחר שנה, נבדק האם גידול אבטיח מללי במחזור גידולי השלחין מהווה סיכון מידבק בקרקע ובאופן ספציפי, האם נוצרות קשיונות על גבי האבטיח בסוף הגידולכך שהמידבק בקרקע גדל ועלול […]

חיטת כוסמין, גידול חדש בישראל: טיפוח, איכות וערך תזונתי – דו”ח לשנת 2017

הנחת היסוד היא שדרך מחקר גנטי וטיפוחי ניתן להתאים את חיטת הכוסמין לגידול בישראל וזאת תוך הבטחת היבול ואיכות הגרגרים. המטרה ארוכת הטווח של המחקר היא לשלב את הכוסמין כגידול חדש בסל הגד”ש בישראל וכך לתרום לפיתוח השוק המקומי של תעשיית לחמי הבריאות.

חיטת כוסמין, גידול חדש בישראל: טיפוח ואגרוטכניקה – דו”ח לשנת 2016

הנחת היסוד היא שדרך מחקר גנטי וטיפוחי ניתן להתאים את חיטת הכוסמין לגידול בישראל וזאת תוך הבטחת היבול ואיכות הגרגרים. המטרה ארוכת הטווח של המחקר היא לשלב את הכוסמין כגידול חדש בסל הגד”ש בישראל וכך לתרום לפיתוח השוק המקומי של תעשיית לחמי הבריאות.

כנימות שורש בחיטה – ביולוגיה, נזקים והדברה

במחקר שנערך בנגב נבדק הקשר בין רמת הנגיעות בכנימות לנזק מסחרי בחיטה והשפעת המרחק בין שדה החיטה לשיחי אלת המסטיק על קיומן. במקומות שונים בעולם גורמות כנימות השורש נזקים מסחריים ליבולי החיטה. בישראל מתפתחות כנימות השורש על חיטה,שעורה או שיבולת שועל בחורף ועדיין לא ברור האם הן גורמות נזקים מסחריים ליבול. בשנים האחרונות ניכרת מגמה […]

מדדי איכות החיטה

החיטה מיועדת לאפיית לחם וחשיבות רבה יש לאיכות החיטה. זו נמדדת על ידי מדדים רבים וההגדרה לחיטה איכותית משתנה, אבל מוסכם שחלבוני התשמורת הםהחשובים ביותר לקביעת איכות החיטה במחקר זו ביקשו לבדוק את שיפור איכות החיטה ושיטת המדידה ההמסחרית. הוא מתמקד במדדים הקיימים ואחוז הגלוטן הרטוב כמדדים ישימים. כמו כן, המחקר בודקאת הקשר בין ערכי […]

חלקות קבועות ככלי מחקרי עבור שיפור ממשק הגידול בפלחה

ניסוי רב-גורמי ארוך הטווח בדק האם ניתן לנצל מיטבית מי-גשמים לייצור גידולים בחלקות קבועות. בניסוי שנערך לאורך שנה נבדק האם חשוב לקיים מחזור זרעים על ידי שילוב גידול אחר והאם ניתן לתקן מחסורים מהותיים עקב אי דשון ברמה נאותה ולאורך מספר שנים בחלקות קבועות.

אסיף אבטיח לגרעינים ללא הוצאה מקדימה של שלוחות טיפטוף

האם ובאילו תנאים ניתן להפעיל את המגוב והמדושה בעת דייש האבטיח לגרעינים, ללא הוצאה מוקדמת של שלוחות הטיפטוף? מרבית החקלאים שולפים את כל שלוחות הטיפטוף לפני הפעלת המגוב והמדושה. פעולה זו יקרה, קשה וגם פוגעת בשלוחות הטיפטוף. פעולה זו מאיצה גם את קצב בליית השלוחות וזמן קצר אחרי הדייש, השאריות בשדה קמלות ונותרות בשטח. האם […]

צמצום פגיעת זחלי תנשמית האביב בגידול חמניות לפיצוח

צמצום פגיעת זחלי תנשמית האביב (armigera Helicoverpa) בגידול חמניות לפיצוח על ידי עידוד אוכלוסיות האויבים הטבעיים והפחתת השימוש בהדברה כימית בישראל קיימים 45 אלף דונמים של גידולי גרעיני חמניה לפיצוח, בעיקר בצפון הנגב, רובם מיועדים ליצוא. עיקר מזיקי החמניות הם זחלי תנשמית האביב, שניזונים מתפרחת הצמח וגורמים להפחתה משמעותית ביבול. כמה דברים עומדים מול עיני […]

הדברה כימית בתיחוח ובריסוס כנגד הגורם למחלת הנבילה המאוחרת בתירס

תכנית מחקר להדברת מחלת הנבילה המאוחרת (late wilt) בתירס על ידי תיחוח וריסוס מחלת הנבילה המאוחרת בתירס נפוצה כ-40 שנה בגליל העליון ובעיקר בעמק החולה. בשנים האחרונות החריפה המחלה והתפשטה לעמק יזרעאל, לבית שאן, לדרום רמת הגולן, לבית שמש ויבנה בדרום הארץ. היא מתרחשת לרוב בגיל 80-60 יום לחיי הצמח, משלב הפריחה ועד זמן קצר […]

תקלה במשאבת כנפיות הידראולית

במשאבה הידראולית מדגם כנפיות, שמונעת עם מנוע חשמלי, נשמעות נקישות שמתגברות עם המהירות. מיסבי המנוע החשמלי נמצאו תקינים. מה הסיבה לנקישות? מבוסס על מאמר בהידראוליק סופרמרקט תלונה של לקוח: במשאבה הידראולית מדגם כנפיות, שמונעת עם מנוע חשמלי, נשמעות נקישות שמתגברות עם המהירות. מיסבי המנוע החשמלי נמצאו תקינים. בקו ההזנה מותקן מסנן יניקה של 40 מיקרון. […]

Big Data בחקלאות

על פי פורבס, אנו מייצרים כמעט 2.5 מיליארד בייט של נתונים בכל יום. הדור הבא של החקלאות תלוי מאוד בנתונים. היכולת ללכוד, למיין, לנתח ולחלץ בינה כדי לחשוף דפוסים (אנושי, אקלים, שוק) ומגמות קשורות הינה תחום מתעורר. לאחרונה פורסם בנושא דו”ח חדש ומעניין על ידי ה-FAO. הגידול בשימוש במכשירי IoT (Internet of Things) רק יוסיף […]

במשך השנים האחרונות, הרחפנים ממש “המריאו עוף”. הנושא החל מתחביב של הטסה, והגיע עד לשימושים חקלאיים, תצוגתיים, מסחריים וצבאיים.

מבוסס על מאמר ממגזין The Algemeiner להלן רשימה של שש חברות ישראליות אשר מפתחות רחפנים שמיועדים למשימות מסובכות: Tevel Aerobotics Technologiesהחברה נוסדה בשנת 2016 על ידי יניב נאור והושקעו בה עד היום 10 מיליון דולר.החברה מפתחת רחפנים אוטונומיים, בעלי זרוע תפסנית, באורך של מטר, אשר מסוגלים לקטוף פירות במטעים וגם לבצע זמירה. הרחפנים יצוידו ביכולות […]

שיפור הביצועים וחיסכון בדלק

החלקת הצמיגים, בנוסף לבלאי המיותר, היא הגורם העיקרי להקטנת היעילות ולבזבוז דלק. משקול נבון של הטרקטור יביא להחלקת הצמיגים בתחום הנמוך שנדרש ליעילות מרבית, כלומר ספיקה גבוהה ותצרוכת דלק נמוכה. מבוסס על פרסומי אוניברסיטת מישיגן. את ההחלקה אפשר למדוד בכמה דרכים, בעזרת רדאר החלקה, או על ידי ספירת מספר סיבובי הגלגל המניע, עם וללא עומס, […]

בחירת צמיגים

בחירה נכונה של צמיגים, ניפוח נכון והתאמה של זוגות, ישפיעו על יכולת הטרקטור להעביר את הכוח לקרקע, או במילה אחת: התאחיזה. מבוסס על פרסומי אוניברסיטת מישיגן. בחירת הצמיגיםברוב המקרים, עדיף לבחור בצמיגים רדיאליים. יש להם שטח מגע גדול יותר וזה משפר את התאחיזה ומקטין את הידוק הקרקע. לפיכך, אם המשימות של הטרקטור מאפשרות זאת, יש […]

האם החמרת תקנות הפליטה פוגמת בביצועי המנועים?

התקנות למניעת פליטה מזיקה מן המנועים (Grade או Level באירופה ו- Tier בארה”ב), הולכות ומחמירות. על פי התקנה האחרונה של האיחוד האירופי, כל המנועים בעלי הספק של עד 560 קילוואט, חייבים לעמוד בתקן החדש: TIER 4i, אבל בציבור נשמעות טענות שהדבר לא רק מייקר את המנועים, אלא אפילו פוגם בביצועים שלהם. מבוסס על פרסומי DLG. […]

כשלים בדיפרנציאל

שלמה שמואלי מתאר ומציג סוגים שונים של בלאי בדיפרנציאל מבוסס על פרסומי היצרנים. בלאי רגילשטחי המגע בין השיניים די מבריקים וחלק מסימני העיבוד עדיין נראים. בקצות השיניים, החוד המרובע עדיין שלם. זוג זה עדיין שמיש ובמצב טוב מאוד. שחיקה חמורהשטחי המגע נאכלו בצורה חמורה. קצות השיניים חדים והמרווח בין השיניים גדל מאוד. הסיבה המשוערת היא […]

מבחן זני תירס מספוא לבחינת עמידות למחלת ההתייבשות המאוחרת – Rpophora Maydis

בעבודה זו מתואר מבחן זנים לאיתור זנים בעלי רגישות נמוכה למחלת הנבילה המאוחרת בתירס, כדי שיתאימו לזריעה מסחרית בחלקות מאולחות ברחבי המדינה מבואמחלת הנבילה המאוחרת (late wilt) בתירס נפוצה מזה כ- 30 שנה בגליל העליון ובעיקר בעמק החולה. בשנים האחרונות החריפה המחלה והתפשטה לעמק יזרעאל, לבית שאן, לגליל המערבי, לדרום רמת הגולן, לשפלת יהודה ולשפלה […]

סיכום ניסוי לבחינת השפעת ריסוסי עלווה בחנקן על יבול ואיכות חיטה

מטרת העבודה הייתה בחינת השפעת ריסוסי עלווה בדשני חנקן על יבול ואיכות חיטה בהשוואה לדרכי הדישון המקובלות בישראל מבואבזמן גידול חיטה בעולם בכלל ובישראל בפרט יש מצבים שהחיטה נכנסת לעקה באספקת החנקן עקב התייבשות הקרקע, ו/או המלחת הקרקע, המקטינות את יכולת קליטת החנקן מתמיסת הקרקע, או לאחר אירועים של אוורור לקוי של הקרקע, בהם פעילות […]

דישון ראש בחיטה בעזרת מזרעה, עונת 2015-2016

עבודה זו בחנה האפשרות להוסיף דשן חנקני לחיטה בתנאים ספציפיים מתאימים, תוך שימוש בדריל המיועד לזריעת חיטה רקע:בלא מעט מקרים מתעורר הצורך להוסיף במהלך עונת הגידול דשן ראש לחיטה, כאשר באופק לא נראה גשם שיכול להחדיר את הדשן לקרקע ולהזין אותו לשורשים. לעיתים מדובר בצורך להוסיף דשן חנקני לאחר פרק גשם משמעותי, אז הקרקע רטובה […]

רשמים מכנס חקלאות מדייקת – מונפלייה 2019

כנס חקלאות מדייקת מתקיים אחת לשנתיים באירופה, ובו מציגים חוקרים וסטודנטים מרחבי העולם מחקרים שונים שנעשו בתחום החקלאות מדייקת. בכנס השנה נכחו 380 משתתפים מ-37 מדינות, בהם 15 ישראלים. הראל גרינבלט, מדריך מיכון וטכנולוגיה בשה”מ, מביא רשמים מהכנס

תכשירים להדברת כשותית בחימצה – משק יוסי כץ, מרחביה 2017

מטרתו הניסוי היתה להרחיב את טווח התכשירים לפגע הכשותית בחימצה, תוך חיפוש אחר תכשירים השייכים לקבוצות FRAC שונות, אשר ייתנו מענה גם להדברה של מחלות נוספות, וכן לאפשר בניית פרוטוקול התמודדות עם המחלה מבוא: בשנים האחרונות החימצה מהווה גידול חשוב במחזור הגידולים בעמק יזרעאל. אומדן השטח בעמקי הצפון הוא 10,000 דונם. גרגרי החימצה משמשים כחומר […]

בחינת דישון חנקן להעלאת יבול הגרגרים בחימצה – נגבה 2018

מטרת הניסוי הייתה לבחון את תרומת הדשן החנקני להעלאת יבול הגרגרים בחימצה, בשדות שבהם קיימים חיידקי ריזוביום פעילים רקע: מזרע החימצה בארץ גדל בשנתיים האחרונות, נזרעו יותר מ- 100,000 אלף דונם, ובכך הפך גידול החימצה לגרגרים למשמעותי במחזור גידולי השדה. החימצה גדלה בכל סוגי הקרקעות בישראל ולכן נזרעת מהנגב בדרום ועד לגליל העליון בצפון. החימצה […]

בחינת דישון חנקן להעלאת יבול הגרגרים בחימצה – נגבה 2017

מטרת הניסוי הייתה לבחון את תרומת הדשן החנקני להעלאת יבול הגרגרים בחימצה, בשדות שבהם קיימים חיידקי ריזוביום פעילים רקע: מזרע החימצה בארץ גדל בשנתיים האחרונות, נזרעים יותר מ- 100,000 אלף דונם, ובכך הפך גידול החימצה לגרגרים למשמעותי במחזור גידולי השדה. החימצה גדלה בכל סוגי הקרקעות בישראל ולכן נזרעת מהנגב בדרום ועד לגליל העליון בצפון.החימצה כמו […]

בחינת שיטות להדברת עשבייה על פס ההרטבה של הטפטוף בחימצה, 2018

חומרים מונעי הצצה בחימצה מיושמים שניים-שלושה חודשים לפני תחילת ההשקיה בטפטוף, מה שמביא לירידה ביעילותם לאחר תחילת ההשקיה ולנביטת עשבים מרובה בעיקר באזור המורטב ע”י שלוחת הטפטוף. בעבודה זאת נבדקה יעילות קטילת העשבים בשתי שיטות יישום: ריסוס על השלוחה מול כימיגציה דרך השלוחות

בדיקות חנקה בצמחי חיטה בגיל שלושה עלים באמצעות מכשיר ידני בהשוואה לבדיקה במיצוי מימי במעבדה התאמה וכיול, לטובת הגדרת הצורך בדישון ראש מוקדם, 2016

מטרת העבודה היא בדיקת המתאם בין בדיקות חנקה בצמחי חיטה בגיל 3 עלים במעבדה ובין מכשיר ידני, על מנת לשפר את הנגישות של בדיקות אלו ולקצר את הזמן מדגימת הצמחים ועד אפשרות התגובה בדישון חנקני

קייס: שולחן חדש בעל מסועים

חברת קייס הודיעה לאחרונה על שיפור בשולחנות הקצירה של קומביינים מסדרת 3100. השולחנות מוצעים כקשיחים או כגמישים, עם שני מסועים רוחביים, במקום השבלול המקובל מבוסס על מאמר באתר Grainews סך השינויים כולל מעל מאה שיפורים, שהוכללו בשולחנות מאז יצאו לשיווק לראשונה. הם תורמים רבות לאמינות וליכולת ההתאמה לפני הקרקע. סדרה 2 של שולחנות TerraFlex, כוללת […]

הנחיות לגידול כותנה לקראת שילוך וקטיף

מטרת השילוך להביא לקטיף מיטבי, נקי ויעיל, תוך מיצוי השדה מבחינת היבול והאיכות. מצורפות הנחיות עיקריות מתוך הנחיות המדריכים לגידול כותנה באזורים השונים

קון: סכינים חדשים למקצרות הצלחות

אחרי סדרה ארוכה של בדיקות וניסויים בשטח, החברה טוענת שהסכינים שפיתחה מעולים, ויעילים אפילו בעבודה בשדות עם אבנים מבוסס על פרסומי היצרן חברת קון (Kuhn) הודיעה שפיתחה סכינים חדשים למקצרות הצלחות שלה. סכינים אלה עבים יותר, רחבים יותר ומושחזים בשני הצדדים, דבר שמאפשר להם השחזה עצמית. בזכות נתונים אלה, הסכינים החדשים אמורים לשרת זמן ארוך […]

מסי פרגוסון: שלושה דגמים קטנים חדשים

החברה החליטה לייצר שלושה דגמים חדשים, לפלח השוק של טרקטורים מתחת ל-100 כ”ס שלושת הדגמים החדשים יבואו כהשלמה לסדרת ה-3700, שהושקה בשנת 2017 . הם יהיו בעלי הספקים של 75, 85 ו-95 כ”ס, עם ממסרת 12X24 פאוארשאטל. בכולם ישמש מנוע בנפח של 3.4 ליטר, שאינו זקוק להזרקת אמוניה.

עדכון לתוכנה של ג’ון דיר

עדכון בתוכנה של ג’ון דיר מאפשר קבלת נתונים מדויקים יותר וכן התאמה וסנכרון בין כלים שונים של החברה מבוסס על פרסום באתר Grainews בחודש פברואר הוציאה ג’ון דיר לפרסום את עדכון התוכנה “19-1”, אשר לדבריה יקדם את הנתונים, השימוש והבטיחות של “מרכז הפיקוד 4600 והתצוגה 4646, מדור 4. העדכון יאפשר את ההתאמה לציוד נוסף של […]

טראניס הישראלית תשתף פעולה עם חברתClimate Corporation

שיתוף הפעולה יאפשר ללקוחות שתי החברות לקבל מידע מקיף ומדויק יותר ויעזור להם בקבלת החלטות מבוסס על כתבה באתר AGPRO הבסיס של חברת TARANIS, שמתמחה בחקר צילום אווירי ברמה גבוהה, ממוקם בישראל. בימים אלה, הודיעה החברה על יצירת פלטפורמה עולמית משותפת עם חברת Climate Corporation, המסונפת ל-Bayer. ההסכם יבטיח הדדית ללקוחות החקלאיים בארה”ב, ברזיל וארגנטינה, […]

הרחפן לעזרת החקלאי הקטן

השימוש ברחפנים הולך ונעשה נפוץ, בעיקר בקרב בעלי חוות גדולות. החקלאים הקטנים עדיין מהססים על פי פרסום באתר Foodtank אנשים ולוויינים לא יכולים להתחרות עם מצלמה של רחפן, שבצילום מקרוב מספקת תמונה באיכות טובה פי כמה. תמונות כאלה יכולות להראות לחקלאי המון דברים, כמו המצב הבריאותי של הגידול, מעקב אחרי מיקום של עדר, תכנון הדישון, […]

ניו הולנד רכשה קווי ייצור של מיכון לשחת ועיבודי קרקע

חברת הענק רכשה את חברת KONGSKILDE ועשתה צעד נוסף בדרך להיות ספקית של כל המיכון החקלאי בשנת 2012 ניסתה ניו הולנד לרכוש את חברת KVERNELANDS ונכשלה, משום שחברתKUBOTA הציעה סכום גדול יותר. כעת, הצליחה ניו הולנד להוסיף קווי ייצור של מיכון לשחת ועיבודי קרקע. כל זה קרה בזכות הרכישה של חברת .KONGSKILDE רכישה זו כוללת […]

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקהחזרה לחנות
    המשך לקנות