ארכיון מחקרים - ארגון עובדי הפלחה

תכניות לשיפור הקרקע

*על פי פרסום של USDA במשך אלפי שנים, היה מחזור הזרעים הדרך היחידה לשמור על "בריאות" הקרקע. כיצד בדיוק זה עבד, לא היה מובן דיו, אך בימינו, המדענים מתחילים להבין ולשים את הדגש על בעיה זו. במוקד העניין, מצויה ההבנה של אוכלוסיית החיידקים בקרקע בריאה. המפתח לשמירה על אוכלוסייה זו, הוא לשפר את התנאים וזמינות […]

הביולוגיה של עש האפרוארמה באספסת

בשנים האחרונות נמצא שהעש אפרוארמה גורם לנזקים כבדים המגיעים לעיתים ל-40-50% מיבול האספסת. אוכלוסיות רבות ניזונות מעלי האספסת ועש גורם להפחתת היבול ולנזק כלכלי למגדל. מעט ידוע על מין זה ואין מידע על הביולוגיה שלו ועל הנזק שהוא יוצר. מטרות המחקר היה לימוד הביולוגיה של המזיק בארץ ובחינת אויביו הטבעיים על פי שיטות וחומרים והוא […]

בחינת יחס יבול גרגרים לעומת תחמיץ חיטה לצורך קביעת מחיר תחמיץ בקמה וערכם התזונתי של זני חיטה למספוא

מטרת המחקר: מציאת היחס הפיסיולוגי בין יבול ח"י חיטה במועד קציר לתחמיץ לבין יבול גרגרים במועד הקציר לגרגרים.

ניטור אלימויות של חלדונות העלה, הקנה והצהוב של החיטה במבחני שדה ובשדות חיטה בישראל

היו שדות בודדים בלבד שנמצאו בהם עלים נגועים בחלדון כלשהו. גם בשדות אלו, הנגיעות הייתה מוגבלת לעלים בודדים. יוצאים מהכלל הם חלקות ניסוי שבהם היו זנים רגישים יותר בהם התגלו כמויות גדולות יותר של עלים נגועים.

השבה, שימור ואפיון של מגוון גנטי "אבוד": זני חיטה עתיקים בא"י להשבחת זני חיטה מודרניים

אפיון גנוטיפי על סמך 84 סמני SNP בשיטת GBS, אומדן השונות הגנטית+ נקודת ייחוס לאוספי חיטה אחרים, הוספת שכבת מידע בנוגע לזהות הקווים ומקורם.

חלקות קבועות ככלי מחקרי עבור שיפור ממשק הגידול בפלחה

ניסוי רב שנתי רב גורמי בחלקות קבועות בגילת מאז עונת 1975. שינוי ממשק מינימום עיבוד: ממשק חשוף הוחלף בממשק מקולטר.

מחלת הרשת בשעורה – אפיון הפתוגן Pyrenophora teres ואיתור עמידות במיני שעורה בבר ובתרבות

מטרת המחקר הקמת מערכת לאילוח ואפיון תגובת צמחי השעורה למחלת הרשת בשדה ובתנאים מבוקרים, אפיון פנוטיפי וגנטי של אוסף תבדידים של הפטרייה מחוללת המחלה ובניית מערכת לבידוד, ריבוי ואפיון התבדידים בתנאים מבוקרים.

תוספת דישון ראש חנקני בעזרת מזרעה 2018

מטרת הניסוי לבחון שימוש במזרעה לתוספת דשן חנקני כשזה נדרש, ואין צפי לגשם שיחדיר אותו לקרקע

תכולת החנקן בחיטה בשלבי הגידול השונים באמצעות מצלמה דיגיטלית בהשוואה לבדיקות מעבדה במטרה לזהות את תצרוכת החנקן של הגידול

מטרת העל של העבודה היא לגבש המלצות לגבי דישוני ראש בשלבים שונים של גידול החיטה. על בסיס המידע המתקבל, על יש להגדיר אם יש בשדה די חנקן לייצור הביומסה/יבול הגרעינים המתוכננים

סיכום מבחני זני חיטה - 2018

2018 הייתה שנה מעוטת גשמים, ברוב האזורים, ירדו משקעים מתחת לממוצע השנתי. מאפיינים נוספים של השנה: היעדר תנאים להתפתחות מחלות עלים ופעילות נמוכה של מזיקים.

פיתוח צמח הקינואה כגידול פלחה חדש דו-תכליתי למספוא ומאכל אדם

מטרת המחקר: לבחון ולפתח את צמח הקינואה כגידול פלחה חדש דו-תכליתי, הן למאכל אדם והן למספוא

יישום של דשן נוזלי ומוצק בדישון ראש בחיטה, חוות עדן 2018

בחינה של דישון ראש בדשן חנקני נוזלי ביישום על פני נוף החיטה, ללא הצנעה מיידית של הדשן, התבצע בחורף 2018 בחוות עדן. השטח בו מוקם הניסוי נמצא ברמת פוריות גבוהה, בעיקר בזרחן וחנקן זמין גבוה.

בחינת יחס יבול גרגרים לעומת תחמיץ חיטה - דוח ביניים

מדי שנה נערכים מבחנים של זני חיטה למספוא שמטרתם לבחון את זני החיטה החדשים בהשוואה לזנים מסחריים. השנה נבקש לבחון את יחס יבול הגרגרים לעומת תחמיץ חיטה לצורך קביעת מחיר תחמיץ בקמה וערכם התזונתי של זני החיטה המסחריים המקובלים כגידול תחמיץ.

שונות גנטית בתגובת זני כותנת פימה לטמפרטורות גבוהות 2017

בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור שלהגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת. שינוי פרופיל הגשמים, עליה בשכיחות בצורות, כמו גםעליית הטמפרטורה בעונות החורף והקיץ בישראל הם חלק מתהליכים כלל עולמיים. עלייתהטמפרטורה העולמית עשויה לשפר את היבול באזורים קרים אך צפויה לגרום לפחיתת יבולבאזורינו.

ממשק עמידות במזיקי כותנה לעונת 2017

בשנים האחרונות מוגדרת ההלקטית הוורודה כמזיק החמור ביותר של הכותנה בארץ. בעונות שעברו, נגרמו נזקים, לעיתים קשים, אפילו לאחר טיפולים רבים בפירתרואידים (בעיקר ביפינטרינים). מטרת המעקב היא לבדוק האם חוסר היעילות בהדברת המזיק הוא כתוצאה של עמידות המזיק לתכשירים הייעודים סיפרמטרין, ביפנתרין, כלורפיריפוס ומתומיל.

מחקר במקרופומינה - (שנה 1 מ-3) דו"ח הדברה כימית 2017

בקיץ 2017 הוצבו יותר מחמש-עשרה תצפיות וניסויים בעזרת מדריכים ואנשי חברות.הצלחת הניסויים תלויה במקרים רבים בהצלחה או אי-הצלחה בהדבקת צמחי הכותנהבמקרופומינה.

מבחן זנים ארצי 2017

מבחן הזנים הארצי, המתקיים מדי שנה, הינו שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו קווים חדשים של כותנת פימה לצד זנים מסחריים כביקורת בשלושה אתרים. כמו כן, נבחנו קווי מכלוא בין-מיניים (אקלפי) באתר אחד.

תכשירים להדברת בוגרים של הלקטית ורודה 2017

ההדברה הכימית של ההלקטית הורודה מכוונת, בעיקר, לבוגרים של המזיק. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהביצים, ברובן, מוגנות על ידי עלי הגביע, ואין לנו תכשירי הדברה בעלי לחץ אדים גבוה שיכולים לפגוע בהן. בנוסף, הזחלים שבוקעים מן הביצים חודרים תוך זמן קצר אל ההלקטים, ושם מתפתחים עד יציאתם להתגלמות. בשנים האחרונות יצאו משימוש תכשירים שקטלו את […]

פגיעה בהלקטים ירוקים לאחר קטיף 2017

בשנים האחרונות חלה עלייה ברמת הנגיעות בהלקטית הוורודה בשדות הכותנה בארץ. זחלי המזיק חודרים לתוך הלקטי הכותנה הירוקים, חורפים בהלקטים שנשארים בשדה ובתחילת האביב הבא מגיחים כבוגרים. מנת לצמצם את מעבר המזיק מעונה אחת לשנייה נבדקה בשני שדות יעילותם של כלים שונים בקיצוץ ההלקטים הירוקים שנשארים על הצמחים אחרי הקטיף.

הדברת בוגרים של הלקטית ורודה 2017

ההדברה הכימית של ההלקטית הוורודה מכוונת, בעיקר, לבוגרים של המזיק. בשנים האחרונות יצאו משימוש תכשירים שקטלו את הבוגרים ונשארנו עם מבחר מצומצם מאוד, שכולל, רק פירתרואידים ותכשירי מתומיל. ניסוי זה נועד לבחון את השאלה אם יש הבדלים ביעילותם.

בחינת סיפי נזק לכנימות עלה בכותנה 2017

כנימת עלה הדלועיים, Aphis gossypii, תוקפת את הכותנה בשלבים שונים, החל משלב ההצצה. הן נמצאות, בדרך כלל על הצד התחתון של העלים ובקודקודי הצמיחה. לכנימה אויבים טבעיים רבים שמגיעים לשדה לאחר האילוח, ומסוגלים להקטין את אוכלוסיות המזיק במידה רבה. בעבר היה מקובל לא לרסס נגד כנימות העלה, אלא להמתין לפעילות של האויבים הטבעיים, ולרסס רק […]

מערכת ראייה מלאכותית לניטור מוקדי נגיעות בשדות כותנה 2017

בהתאם לתכנון, בתחילת העונה נעשה מאמץ לאתר שדות הנגועים בכנימה קמחית מנוקדת ובמקרופומינה, הקמחית המנוקדת כמעט ולא נצפתה, ובמקומות בהם נצפתה, הנגיעות נעלמה מעצמה. תכנון הפעילות במקרופומינה כלל מעקב אחר שדות נגועים באופן טבעי, ושדות שהייתה כוונה להדביק באופן מלאכותי על ידי ד"ר רוני כהן.

הדברת עשבים בכותנה 2016

במהלך עשר השנים האחרונות נכנסו לשימוש נרחב קוטלי העשבים אנווק וסטייפל. תכשירים אלו קוטלים מגוון רחב של עשבים, לבד או בשילוב, כאשר הם מרוססים בשלבי גידול שונים של הכותנה, החל בפסיגים ועד ארבעה עלים אמיתיים. כיום התווית מרשה ריסוס עד 4-6 עלים, אך לעיתים קיים צורך בריסוסים מאוחרים יותר, מעבר לשלב גידולי זה. סגירת הנוף […]

התמודדות עם עשבים קשי הדברה בשדות הכותנה 2017

בשנת 2017 עסק המחקר בשלושה עשבים רעים קשי הדברה: דורת ארם צובא (דא"צ), ירבוז פלמרי (י"פ) וירבוז הגדות (י"ג)

גידולי כיסוי כותנה דו"ח שנה 3 מ-3, שנת 2017

ממשק הדברת העשבים בכותנה שמרני למדי ומבוסס על טיפולי קדם זריעה וטיפולי אחר זריעה. מרבית החלקות הנזרעות בכותנה נשארות חשופות במהלך החורף ונשמרות נקיות מעשבים באמצעות קלטורים ו/או קוטלי עשבים. מצב זה מביא בעקבותיו נזקי סחף קרקע, בעיקר בשטחים משופעים, ומחייב התמודדות עם עשבי החורף.

השפעת משטר ההשקיה על חוזק הסיבים בכותנה אקלפי 2017

טיפולי השקיה שונים בכותנה בן מינית אקלפי 1432 שנבדלו ביניהם במועד תחילת ההשקיה, מרווחים בין ההשקיות ומנת המים הכוללת לא הניבו הבדלים בחוזק הסיבים ובשאר המדדים האחרים שנבדקו.

השפעת המרווחים בין שורות הכותנה על יבול הכותן 2017

האם יש יתרון ביבול בזריעת כותנה במרווח שורות צפוף מהמקובל? ארבעה זני כותנה, שלושה זני פימה וזן אקלפי נזרעו בשני מרווחי שורות: מקובל וצפוף, וניתנה השקיה כמקובל באזור לכל זן.

מבחני זנים בכותנה מסוג פימה - חוות עדן 2017

טמפרטורות שמעבר לתחום האופטימלי הינן שכיחות ביותר באזורי גידול הכותנה בעולם, כולל בישראל, במהלך תקופת הפריחה והתפתחות ההלקטים. טמפרטורות כאלו פוגעות בגידול הכותנה במגוון צורות ובהן: ירידת קצב ההטמעה, הגברת נשימה, עיכוב תהליכים מטבוליים, פגיעה בהאבקה וחנטה, ירידת קצב צבירת החומר היבש, ובסופו של דבר גם פגיעה ביבול.

דו"ח הסרת אברי פרי 2017

תנשמית האביב Helicoverpa armigera, המכונה "הליותיס", היא מין עש ממשפחת התנשמיתיים הפוגע בגידולים חקלאיים רבים. המזיק מקים 4-5 דורות בשנה. משך דור כחודש בתנאים מיטביים. זחל שבקע על צמח הכותנה בחודשים מאי ויוני ניזון בעיקר מכפתורי הפריחה. נזקו גדול, כיוון שהוא עובר מאבר פרי אחד למשנהו אף לפני שגמר לאכול את הראשון וכך פוגע ב- […]

התמודדות עם ירבוז פלמרי וקוצאב - עשבים קשי הדברה בכותנה 2018

בשנת המחקר השלישית עסק המחקר באימות העמידות באוכלוסיות עשבים רעים בבתי גידול שונים. נתברר הבסיס המולקולרי של האוכלוסיות העמידות של דורת ארם צובא למעכבי ACCcase ומעכבי ALS ונבדקו ממשקי הדברה אלטרנטיביים.

ממשק עמידות במזיקי כותנה לעונת 2018

בשנים האחרונות מוגדר הזחל הורוד (או ההלקטית הורודה) כמזיק החמור ביותר של הכותנה בארץ. בעונות שעברו, נגרמו נזקים, לעיתים קשים, אפילו לאחר טיפולים רבים בפירתרואידים (בעיקר ביפינטרינים). מטרת המעקב היא לבדוק האם חוסר היעילות בהדברת המזיק הוא כתוצאה של עמידות המזיק לתכשירים הייעודים סיפרמטרין (סימבוש או טיטאן), ביפנתרין (טלסטאר או אטלס), כלורפיריפוס (דורסן/דורסבן) ומתומיל (לאנט, […]

דוח מבחן זנים ארצי 2018

מבחן הזנים הארצי, המתקיים מדי שנה, הינו שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו קווים חדשים של כותנת פימה לצד שני זנים מסחריים בשלושה אתרים.

תכשירים להדברת זחלים של הלקטית ורודה 2018

יעילות הקטילה של הזחלים של הלקטית ורודה נבדקו בשני ניסויים. נמצא כי תכשירים שמכילים פירתרואיד פעלו היטב על הזחלים של הלקטית ורודה, בהשוואה לתכשירים אחרים שמשמשים לקטילת עשי לילה אחרים.

הדברת בוגרים של הלקטית ורודה על ידי פירתרואידים שונים 2018

יעילות הקטילה של עשים של הלקטית ורודה נבדקה בשלושה ניסויים. האחד, בדק את יעילות הקטילה על ידי פירתרואידים שונים. השני, בדק את יעילות הקטילה של פירתרואידים בשילוב עם תכשירי מתומיל וכלורפיריפוס. השלישי, בדק תכשירים נוספים שיעילים נגד עשי לילה שונים.

השפעת המרווחים בין שורות הכותנה על היבול 2018

בכותנה פימה מהזן V-70 שנזרעה בחוות הגד"ש גליל מערבי נבדקו שני מרווחי זריעה: צר = 76 ס"מ, מקובל = 96 ס"מ. שני המרווחים הושקו באותה מנת מים ונקטפו בקוטפת. לצורך חישוב היבול הובאו בחשבון שני קטעי השורות המרכזיות שבכל רבעיה (קטע = חלקה).

יישום חומרי הדברה לצמחי פימה צעירים כנגד מקרופומינה 2018

לאור הפגיעה האנושה של מחלת המקרופומינה בכותנה בעונת 2017 בארץ, באזור הדרום ובמשקים יבנה ובני דרום. בדקנו באוגוסט 2017 בקבוצת יבנה את ההשפעה של זילוף חומרים לפס הזריעה על אוכלוסיית הפטריה בצמחי כותנה צעירים, עד גיל של מספר שבועות מהנביטה. בבדיקות שביצע ד"ר רוני כהן בשורשי הצמחים, נמצא שהטיפול בסיגנום בזילוף לפס הזריעה, הקטין את […]

הדברת עשבים בכותנה בכימיזציה 2018

חומרים מונעי הצצה בכותנה מיושמים כ-3 חודשים לפני תחילת ההשקייה בטיפטוף, מה שמביא לירידה ביעילותם לאחר פתיחת המים. לכן נקבל בדרך כלל, נביטת עשבים מרובה לאחר תחילת ההשקייה בעיקר על אזור שלוחת הטיפטוף.

דינמיקה של חרקים בשדה כותנה 2018

בהמשך למעקב אחר שונות הפריסה של חרקים מזיקים ומועילים בשדה כותנה, שבוצע בעונת בשטחי קיבוץ גזר, חזרנו לבחון שנה נוספת את הפזור המרחבי 2017 בצבר קמה ובעונת 2016 בשדה כותנה.

בדיקת התפתחות עמידות לשיטת בלבול הזכרים בהלקטית הוורודה 23018

ההלקטית הוורודה (הזחל הוורוד) הינה מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ. מזה שנים רבות כל חלקות הכותנה בארץ מטפלות במזיק בשיטת "בלבול הזכרים", שיטת הדברה ידידותית לסביבה שהובילה לירידה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה כנגד המזיק.

בדיקת האינטראקציה בין שני גורמי מחלות קרקע בתירס ובכותנה 2018

הכותנה היא הגידול העיקרי הנפגע מ- M. phaseolina והינו אחד הפונדקאים הידועים המעטים ל- H. maydis. לפיכך נבחנה האינטראקציה בין שני הפתוגנים בנבטים בעציצים בשני פונדקאים צמחיים.

מבחן זני תירס למספוא ארצי - 2018

התירס הוא גידול המספוא העיקרי בארץ, בעל חשיבות במנת המזון ברפת החלב, הן בשל איכותו הגבוהה והן בשל יעילותו כתחליף לתחמיץ חיטה בזמן פסח ובעונות נוספות. ב-2018 נבחנו 11 זנים בשני אתרים.

שיפור יבול חיטה ישראלית והבטחת איכותה תחת תנאי תנודתיות אקלים

החיטה היא הגידול הנרחב ביותר בישראל וחשופה לתנאי גידול המשפיעים על יבול ואיכות הגרגרים לאפייה. הסביבה החקלאית בישראל מצריכה מחקר לפיתוח אמצעים שיקנו לחקלאים יציבות בייצור חיטה ואיכותה וישפרו את יכולת הגידול להתמודד עם עקות סביבה.

Chemical treatment using drip irrigation and seed dressing against maize Late wilt disease in the field

In Israel, Late wilt is condidered to be the most serious maize disease and it's constant spread in the last decade may defined it as an epidemic.

בחינת תכשירים להדברת כשותית בחימצה בלחץ הדבקה גבוה

בשנים האחרונות מחלת הכשותית הינה מחלה עיקרית בגידול, אך מגוון התכשירים המורשים להדברת המחלה מצומצם. מטרת הניסוי הייתה להרחיב את מספר התכשירים להדברת הכשותית, תוך בדיקתם תחת לחץ הדבקה גבוה.

חמניות לתחמיץ

לאור בעיות בגידולי המספוא כמו מחלת ההתייבשות המאוחרת בתירס, ומחלת הארגוט, שהשביתה, נכון לעכשיו, את גידול הסורגום בארץ, רצוי לבחון חלופות נוספות בתחום גידולי המספוא. עבודה זו היא חלק ממחקר הבוחן חמניות כגידול לתחמיץ, ובוחנת זנים ומועדי זריעה לפוטנציאל היבול.

סורגום שאינו פורח בשני מחזורי גידול (דו-קצירי)

גידול סורגום לתחמיץ הינו ענף חשוב שנזרע בעבר הקרוב בהיקפים של מעל 20,000 דונם בשנה. לאחר זיהוי מחלת הארגוט בחלקות מסחריות ולאור רעילות המחלה ליונקים, לא מגדלים כעת סורגום בישראל. מטרת מחקר זה לבחון התאמתו של סורגום שאינו פורח לגידול לתחמיץ בשני מחזורי גידול באותה העונה

תגיות ניר ותלם: מחקרים