מתוצאות הניסוי ניתן לראות כי כל התכשירים שנבחנו – לאודיס, קלריס, סוקססור, אקיפ, קלאודיוס, אטרנקס וברומטריל – היו בטוחים לתירס, וכולם הדבירו חלבלוב קעור, ירבוז פלמרי וזיפן בהשוואה לביקורת.
תכשירי קלאודיוס ואקיפ, מקבוצת ה-ALS, היו בטוחים גם כן ונתנו מענה טוב לעשביית הדגניים בשדה (קוסאב, דוחנית השלחין וזנבה נטויה).
רחבי עלים: קלריס ולאודיס דומים בתוצאות ההדברה, אך שונים מאוד בקצב ובצורת הפעילות שלהם. קלריס וסוקססור, אשר מכילים טרבוטילזין, בעלי השפעה מהירה מאוד כבר מיום הריסוס – פועלים תוך שלושה ימים, ופגיעתם ניכרת בצריבת הצמח ובנבילתו. לעומתם, לאודיס פועל לאט: הוא לא צורב את העלווה, אך לאחר כ-10 ימים ניתן לראות היטב את עיכוב הצמחים ואת חוסר יכולת ההתפתחות שלהם.
דגן: שילובי אקיפ וקלאודיוס מעכבים את התפתחות הדגן, אך אינם קוטלים לחלוטין את הדוחנית והקוסאב שמגיעים לפריחה. נראה שלאקיפ אפקט עיכוב משמעותי יותר על הקוסאב.
בניסוי שולב קלריס במינון 200 עם שטח, במטרה לתת מענה בטיפול בודד גם לדגן וגם לרחבי עלים. לטיפול אכן הייתה השפעה גם על הדגן, אך קצרה יחסית, והקוסאב “ברח” ממנו כשבוע וחצי לאחר היישום.
אין ספק כי החומרים החדשים הם בשורה בתחום קוטלי המגע על הנוף בתירס: הם יאפשרו למגדלים להשתמש במגוון רחב יותר של חומרים פעילים ואף יפחיתו את עלות הטיפולים.