עידן הטרקטור האוטומטי כבר בפתח, אבל האם זה יעבור בקלות? רוב הלחש והרחש על אוטונומיה של כלי רכב, נעשה כיום סביב המכוניות האוטונומיות או מכל"נ – (מכונית ללא נהג על משקל מזל"ט). יותר ויותר יצרנים פועלים לפיתוח ולשכלול של המכוניות שלהן וגם מתכנני ערים, ספקי משלוחים ומוצרים שונים, פועלים להתאים את מערכותיהם לעידן המכל"ן. כבר כיום, מאות אלפי של טרקטורים מונחי GPS חורשים, זורעים, מקלטרים, מרססים ואוספים יבולים
מבוסס על כתבתו של מר ג'יימס גילבוי, THE DRIVE מ- 2.2.20
מר "קיט פרנקלין" מאוניברסיטת "הארפר אדאמס", עמד מאחורי הפרויקט של "הקטאר בלי ידיים", שעליו דיווחנו בחודש ספטמבר 2019 ושמטרתו הייתה לקדם את האוטומציה בחקלאות. עוד בשנת 2016, הוא קיבל מענק של 246 מיליון דולר, שאפשר לו לבצע את הרעיון. הוא השתמש בקומביין ובטרקטור של ISEKI, שהותקנו מראש בתוכנה המתאימה ובמיתקון הטכני שאפשר אותה. במהלך הפרויקט, הטרקטור ביצע את כל המשימות של הכנת הקרקע והגידול של שעורה, עד לקצירה, שאותה ביצע הקומביין האוטונומי. את הגרגרים הוביל רחפן מצויד בכף העמסה, מן השדה אל מזקקה קרובה לייצור בירה. כל אלה, בוצעו בחלקה בת עשרה דונם, ללא מגע יד אדם.
בשנת 2018, חזר מר פרנקלין אל "השדה", שממנו אסף מעל שבעה טון של חיטה, שנטחנה לייצור של פיצה. הישג זה, עורר את עניינה של ממשלת בריטניה, שהעניקה לו שני מיליון ליש"ט. גם החברה האוסטרלית "פארמסקן" שתמכה בפרויקט, אפשרה לו להתרחב עד ל- 35 הקטאר (350 דונם), אשר יופעל כמעט רק עם מכונות חקלאיות אוטונומיות. הפרויקט נעצר בגלל וירוס הקורונה, אך פרנקלין עדיין מאמין שהפרויקט של יצליח עד כדי כך, "שבעמק הסיליקון יבלעו את הכובע".
"כעת", אומר מר פרנקלין, "זה עניין של החקלאים לדרוש את זה, אבל בינתיים, הדרישה של החקלאים, עומדת בסימן שאלה".
חקלאים רבים יעדיפו להשקיע בציוד חדש, אבל פשוט, מאשר "להילחם" עם חברות כמו ג'ון דיר, על זכותם לתקן את המכונות שלהם, ביחוד אם הציוד המתוחכם, יהפוך אותם למיותרים,
לסיום אביא פרטים מתוך כמה מתגובותיהם של חקלאים לנושא זה:
- מר סקוט, נרתע מן המחיר הגבוה של ציוד גדול אוטונומי, אשר כל הנושא תלוי רק בו. לכן הוא חושב ,שאולי עדיף ללכת לכיוון של יותר כלים קטנים. הגם שהרבה חקלאים יעדיפו את ההפעלה של טרקטורים בני 30 ו- 40 שנה, שיפעלו היטב עם היגוי והנחיה אוטומטיים.
- לעומת זאת, חברת ג'ון דיר חושבת דווקא בכיוון ההפוך ומתכוונת לטרקטורים בסדר גודל של 300-500 כ"ס.
- מר שולטהייס ממדינת "וושינטון", מסביר שגם כיום, רוב העיבודים הכבדים, מבוצעים על ידי טרקטורים בסדר גודל של 300 עד 600 כ"ס. לכן, אינו רואה סיבה להשתמש בטרקטורים קטנים יותר. הוא מניח שאם בעתיד, טרקטורים אוטונומיים, יוכלו לעבוד ללא עזרה 24 שעות ביום, אז אולי יהיה כדאי לפנות לכלים קצת יותר קטנים, שיעבדו יותר שעות. בנוסף לזה, יש לו עוד ספק כבד: האם וכיצד הטרקטורים האוטונומיים, יוכלו להתמודד עם השיפועים של צפון אורגון. השיפועים שם לפעמים עברים על 25 האחוזים. לכן מעבדים שם בעיקר עם זחלים רחבים וקוצרים רק בקומביינים לשיפועים (Hillside). טרקטורים אופניים וכלים, מחליקים שם בכיוון השיפוע. יצרני הטרקטורים ה"חכמים", מדגימים אותם רק בשטחים נוחים. לכן חשוב שייעשה פיתוח, שיאפשר להם להתמודד בהצלחה עם השיפועים.
- מר הנטון ממדינת אורגון, מנהל את החווה שלו, שגודלה הוא 2800 אקר (200 דונם) וגם עוסק בכמה פעילויות קבלניות, ביניהן דישון וריסוסים. לדעתו, שטחים גדולים מבקשים אוטומציה. תארו לעצמכם, הוא אומר, שאנשים לא יעסקו יותר בריסוס ופיזור, של חומרים רעילים ולא יהיו מעורבים, בתביעות משפטיות, על אחריות המעסיק שלהם. מצד שני הבעיה שלו היא שמשנות ה-2000, יש הרבה מקרים שציוד גדול ויקר, מושבת בגלל תקלות קטנות. הוא מביא דוגמה שנדרשו 6600 דולר כדי לאבחן שהאלטרנטור בטרקטור עם תקלה, לא סיפק מתח מספיק גבוה. בגלל זה טרקטור חדיש, לא פעל, בחלון הזדמנויות בלתי חוזר במזג האוויר. הוא אומר שעם טרקטור בן שלושים, אפשר היה לבצע את העיבודים ואפילו לשפץ את המנוע, במחיר נמוך יותר, ממה שנדרש לאבחן את האלטרנטור, בטרקטור החדיש. הבעיה הקשה היא למצוא מפעילים, בעלי מספיק דמיון וכושר להפעיל את המכונות. מפעיל רשלני, עלול להרוס קומביין שמחירו 300.000 דולר ולסכן את קיומה של משפחה שלמה.
- מר אינדי, מעיר הערה חשובה, בקשר לשטחים שאינם נקיים מאבנים. בשטחים אלה, קורות תקלות ודברים לפעמים נשברים. ללא משגוח, או מפעיל, התוצאה תהיה נזק מאוד יקר. לדעתו, עדיף שבמקום אוטונומיה מלאה, אדם אחד ישגיח, בו זמנית, על שני טרקטורים.
- מר קינג, לועג לאלה שטוענים שהחקלאים לא צריכים את זה. שטויות! הוא אומר, הם כן רוצים את זה. כדי להקטין את ההוצאות ולשמור על בריאות הגב שלהם לאחר גיל החמישים.
- מר פאלקון, מחזק את החששות של מר אינדי, בעניין התקלות. הבעיה במכונות אוטונומיות, אם וכיצד הן יודעות, או מודיעות שיש בהן בעיה. לדוגמה טרקטור מושך משתת. כיצד הוא יידע שאחת הרגלים או הציפורניים נשברה? או אם הכלי נסתם משאריות? או שאינו חודר לעומק הדרוש, בגלל שוני בקרקע?
לדוגמאות נוספות: קומביין. כיצד הוא ידע אם נשבר להב בסכין ואינו קוצר שורה שלמה? או מכבש, כיצד הוא יידע אם נחתך בורג גזירה? כדי לענות על כל אלה, יידרשו כל כך הרבה חיישנים, עד שמחיר הכלי לא יתקבל על הדעת.
בהחלט יש מקום למיכון אוטומטי, אבל יידרש עוד זמן רב, לפני שאפשר יהיה לוותר לגמרי על האדם.
- מר גילרוי מסכים איתו שהאוטומציה מפשטת תהליכים ביחוד בתפקידים מחזוריים. עם זה, הוא התחיל בגידול ירקות ומצא שגידול מזון, אינו פשוט כפי שנדמה מראש.
- מר נבטס חושב שחוואים רבים, יעדיפו להמשיך לעבוד עם ציוד ישן, שעבר חידושים, שלא ידרוש מהם טכנולוגיות מודרניות. ביחוד אם אלה תגרומנה להם להיות מיותרים. הוא גם מזכיר כגורם את "הזכות לתקן בעצמך", שעליה נלחמים עדיין עם ג'ון דיר.
מי שייכנס לכתובת הבאה: https://youtu.be/gMaQq_vRaa8, יוכל לצפות בסרטון וירטואלי, שמראה את הטרקטור האוטונומי העתידי של "ג'ון דיר", בעבודה בשדה.