מהפכה: פלנטר עם מגע חכם

נדמה לי שמאז המצאת קטפת הכותנה בשנות ה-50, המצאת הטפטוף בשנות ה-70 והמצאת הקטפת הגלילית בשנות ה-2000, לא הומצא כלי מהפכני כל כך, שבניגוד להמצאות הקודמות, בוחן את המצב מתחת לפני הקרקע ולא רק מעליה.

בפלנטר החכם כל הסעיפים הבאים מוזנים למחשב שנמצא בקבינת הטרקטור, ומשם מועברים למשרד:

1. סוג ומבנה הקרקע
2. אחוז החומר האורגני
3. הלחות בחריץ הזריעה
4. הטמפרטורה בחריץ הזריעה
5. חלוקת זרעים מדויקת (ללא זוגות), בכפוף לאיכות הקרקע, בצורה אוטומטית
6. התראה על מצב הלכלוך של האביזרים הבאים במגע עם האדמה
7. קצב זריעה מכסימלי של 16 ק"מ, בכפוף למוכנות השטח

העברת כל האינפורמציה הרלוונטית בזמן אמת למחשב של משרד המגדל, ויצירת מפה של כל מטר ומטר כל עונה חדש.

מדיווח של בעל הפלנטר ניתן להבין שהוא החזיר את מחיר הפלנטר בעונה אחת, וזה משלוש סיבות עיקריות:

1) הוצאה של כמות זרעים אופטימלית (חיסכון בזרעים).
2) עלייה ביבול.
3) הספק זריעה גבוה יותר, ומתוך כך גם עיתוי זריעה מיטבי.

ניתן להקיש כבר היום מהו הפוטנציאל העתידי של ההמצאה, בניגוד להמצאות האחרות שמוגבלות בחזון שלהן:

1) איתור וזיהוי N.P.K (ואולי חומרי קורט אחרים) ואספקתם במידה הנכונה רק לצמח (שורה) עצמו על ידי פקודה שתינתן לכלי על פתיחה או סגירה של צינורות ההזנה.

2) חתירה לבדיקת קרקע מעמיקות יותר ובחינת הקרקע בעומקים השונים וקבלת תוצאות מדויקות ושיקול לפעולה מיטבית, וכמובן שכל זאת על ידי החיישנים שהומצאו כבר.

3) כרגע השיטה עובדת בכותנה, סויה, תירס וסורגום. תארו לכם שגם בבוטנים נוכל להגיע לזריעה מדויקת, ולעניות דעתי איש מעולם לא בדק מה קורה לטיב והיבול של הבוטן במרחק קטן או גדול יותר, או מרחק קבוע כזה או אחר, בהתאם למשתנים שזוהו בהמצאה.

בצל: השאיפה היא לקבל בצל אחיד בגודלו, ככל האפשר, או בצל שקוטרו גדול לתעשיית הג'אנק-פוד. כיום אנו זורעים בין 18 ל-22 זרעים למטר. אין לנו שליטה על פיזור ומרחק בין זרע לזרע כמו ביתר הגידולים שבהם הזרע נופל נפילה חופשית של כ-40 ס"מ, מואץ או מואט בנפילתו. בהתאם למספר הפעמים שהזרע פגע בקנקן חלוקת הזרעים איננה מדויקת. המעלון שנמצא בקנקן הזריעה, מחובר למנוע החשמלי של מכל הזריעה, ומווסת אוטומטית להתקדמות הטרקטור בשטח, דבר שימנע יחד עם הרעיון ההמצאתי, השארת בצל קטן בשדה, יגרום לעלייה ביבול ובמחיר המכירה.

בסיכום: שווה מאוד לייבא את הפלנטר החכם לישראל, וטובה שעה אחת קודם. אני מניח שיש עוד מגדלים יצירתיים שיכולים גם הם להוסיף רעיון, כדוגמת זיהוי בעלי החיים השוכנים בקרקע, המבנה הפיזי של קרקע, אחוז המים שהקרקע אוצרת בתוכה בשכבות השונות.

מקורות:
מגזין חקלאי (Delta Farm Press)
אינטרנט: Smart Firmer
נ.ב: הנחתי היא, שכדי להחזיר את ההשקעה, המגדל חייב לזרוע מעל 20 אלף דונם.

עמי קול: 054-6618496
עמי קול בפייסבוק: שדרוג כלים ודעות על חקלאות בישראל