כל מגע של הסיבים במתכת שאינה חלקה דיה, כגון רכיב ההגנה מפני אבנים, חלקו העליון של התוף, ברגי הצלעות וראשי ברגים בחלקו העליון של התוף, עלול להזיק להם. עמי קול מקיבוץ יגור מציע כמה פתרונות, בין היתר, להקטנת תופעת הכרבולות המופיעות לאחר הקטיף בחלקו העליון של הצמח
מצב קיים:
הרמת והורדת התופים מבוצעת על ידי פיקוד של כל שלושת התופים כמקשה אחת. הגששים לקביעת גובה השלישיה מותקנים, בדרך כלל, שניים בתוף החיצוני ואחד בפנימי. מרחק הגשש מהשורה כ-15 ס"מ. שורת הכותנה נמצאת, על פי רוב, בקודקוד הגדודית שנוצרת לאחר הקלטור השני. משני טעמים: א. כיסוי נביטת עשבים בתוך השורה; ב. לאפשר לתוף הקטיף לרדת נמוך ככל האפשר, וכן לאפים. הגששים המרוחקים מפוקדים לעליית וירידת התופים על ידי השיפוע שנוצר על ידי הקלטור שאינו מדויק דיו (בעקבות הטרקטור השיפוע שונה עקב הידוק), וגורם לעליית וירידת התוף. סטייה של הקטפת לצדדים גם היא מוסיפה לחוסר דיוק, אף על פי שבאחד התופים המרכזיים מותקן גשש הגורם לתזוזת התופים על ידי מגע בחלקו התחתון של צמח הכותנה.
בתופים, בחלקם העליון, קבוע חיזוק שסוגר במקצת את שתי הפינות. מיותר לציין שמעבר שיחי הכותנה במצב זה מביא לנזק. אחד מהם הן הכרבולות המופיעות לאחר הקטיף בחלקו העליון של הצמח. בנוסף, הצלעות תפוסות על ידי בורג שראשו בולט מהצלע. רוחב הכניסה לתוף כ-22 ס"מ.
האפים ומוטות הרמת הכותנה הנמוכה וכינוסה למרכז אינם באים במגע רצוף עם הגדודית (אדמה), מפני שקצות האפים בהורדת גלישה על האדמה מתחפרים בה. בנוסף, מוטות הרמת והולכת ההלקטים אינם ניתנים לכיוון.
הפתרונות:
לאחר הרמת הגדודית עוברים עם מעגלה להנחתת הגדודיות. הכלי בנוי משלוש מעגלות, אחת לכל שתי גדודיות. הפתרון הוא מעגלה לכל שלוש גדודיות, כלומר שתי יחידות לכלי. קוטר המעגלה חייב להיות מעל 65 ס"מ (ולא כפי שהיום, 40 ס"מ), המבטיח ראש גדודית חלק ומהירות נשיאה גבוהה יותר. מנקה בוץ מאחור, אשר אינו מאפשר למעגלה עליית צד אחד ללא הצד השני (עדיף, לטעמי, שהרמת הגדודית תיעשה על ידי סירה, שמדייקת יותר, מאשר למתלם, שנתון להשפעת פריכות הקרקע וקפיצי הנחתה במהירות העבודה בתנועת הטרקטור).
רוחב ראש הגדודית יהיה כ-37 ס"מ פלוס, ורוחבו של התלם כ-60 ס"מ מינוס. ניתן לקלטר קלטור ראשון להכנת אדמה מפוררת רק במרכז התלם, ולאחר מכן להשתמש בריסוס מכוון, מחופה, בעל שני מכלי ריסוס ושתי משאבות, וניתן לרסס איתו אפילו לאחר פריסת הטפטוף, בתוספת אדם שיישב מאחור.
את החיזוקים שסוגרים את פינות התוף העליונות ניתן לחתוך ולחזק מעל. בחזית התוף רצוי לשים פח מעוגל שימתן את הכניסה האגרסיבית של הצמחים. בל נשכח שגובה הצמחים נע בין 1.15 מטר ל-1.30 מטר, ולעתים אף מעל (1.60 מטר). רוחבם בחלק העליון מעל 30 ס"מ מכל צד של הצמח. את פינות הכניסה העליונות ניתן גם למתן (עוד סיבה לעבור למרווח גלגלים של 1.60 מטר).
את הברגים שמחזיקים את הצלעות ניתן להחליף לברגים בעלי ראש מעוגל, המיועד למפתח משושה.
הגששים חייבים להיות כ-10 ס"מ מהשורה, על מנת לדייק בגובה התוף מראש הגדודית.
לאפים ניתן לחבר מיגלש קטן בעל אפשרות כיוון, שיחליק על האדמה ויהיה משוחרר מקיבוע על ידי השרשרת לתוף (תפקיד השרשרת הוא הרמת האף בעת הרמת התוף בלבד). את המוטות המקובעים על ידי ברגים בצורה קבועה ניתן להסיט על ידי יצירת חורים אובליים.
השינויים הנ"ל ימתנו את תופעת הכרבולות בראש הצמח ואת שאריות הכותנה בחלק התחתון. ביבול של 525 קג"ד פלוס, צידו האחד של הצמח נושא הלקטים, ובפחות מכך הצמח נקי משני צידיו. את התופעה שלעתים רק צידו האחד של הצמח קטוף, תפתור רק שיטת השורות הצרות.
קטפת זו אינה בנויה לשיטת הגידול בישראל!
המטרה שלנו כחקלאים היא העלאת היבול וחיסכון בהוצאות. מיותר להזכיר שהקטיף הידני עולה באיכותו ובאורך הסיבים. כל מגע של הסיבים במתכת שאינה חלקה דיה, כגון הגנה מפני אבנים, חלקו העליון של התוף, ברגי הצלעות, ראשי ברגים בחלקו העליון של התוף, עלול להזיק להם. שוב, יש לדעת, שמסה כה גדולה של ענפים הנדחסת אל תוך תוף שפחי הלחץ שלו לחוצים בכוח, המגע של הכותנה עם הענפים גם הוא עלול להביא לנזק באיכות ובאורך הסיב (סיבה נוספת לשורות צרות, 1.60 מטר).
נ.ב. חייבים לזרום עם הקידמה, אך לא חייבים לעשות נזק שאינו הכרחי.