בזמן שאוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול, שיטות חקלאיות סטנדרטיות לא יכולות לעמוד בקצב הגידול בביקוש למזון. בד בבד, משאבי הטבע היקרים לנו הולכים ומתכלים, וכמות משמעותית של אוכל הולכת ומתבזבזת לחינם
מבוסס מתוך מאמר שפורסם באתר Start Up Nation Central
13.10.2019
במטרה לשפר ולחדש את ענף החקלאות ואת אספקת המזון, חברות סטארט-אפ מתחום תעשיית המזון מסייעות לחקלאים, קטנים כגדולים, לצד שיתופי פעולה עם חברות מהתעשייה להזין אוכלוסיות גלובליות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. טכנולוגיות אלה כוללות תשואה מונחה נתונים וניהול הקציר, הדברה חכמה ומקורות מזון חלופיים (כמו חלבון).
דוגמאות לסטארט-אפים ישראליים מתחום תעשיית המזון כוללות את Agrematch, שהמודל החישובי שלה מעריך שקיימות כמיליארד תרכובות לזהות ולבדוק קוטלי עשבים חדשים וקוטלי פטריות; CropX, שמפיקה נתוני אדמה דרך חיישני הקרקע האלחוטית שפיתחה, דרכם ניתן לחסוך במים ואנרגיה, להעלות את תפוקת היבול; סטארט-אפ אלטרנטיבי לייצור חלבון Hargol FoodTech, שהופך את החגבים לחלבון כדי להילחם ברעב העולמי; והחברות SavorEat and Redefine Meat, שיחד פיתחו המבורגרים נטולי בשר, המודפסים בתלת ממד.
להלן חמש עובדות על צמיחת המגזר שהולך ומתפתח:
זהו למעשה הגל השני להתקדמות טכנולוגיית תעשיית המזון הישראלית
לישראל ישנה היסטוריה עשירה בחדשנות חקלאית, שנולדה מתוך סביבה דלילה וצורך קיומי לשמר ולהבטיח אספקת מזון ומים עבור אוכלוסייתה הצומחת במהירות. לדוגמה, טכנולוגיית השקיית המים העולמית באמצעות טפטוף, פותחה על ידי נטפים ישראליים. כעת, יבול חדש של חברות טכנולוגיות מתחום תעשית המזון – מבוססי ניתוח נתונים גדולים, חיישנים, ביוטכנולוגיה ורובוטיקה – הולך וצובר תאוצה.
מספר חברות הסטארט-אפ מתחום תעשיית המזון גדל במהירות בשנים האחרונות
קצב הקמת חברות הסטארט-אפ שילש את עצמו בעשור האחרון, כאשר 124 סטארט-אפים ישראלים נוסדו בשלוש וחצי השנים האחרונות בלבד – יותר מכל החברות שהוקמו בשש השנים בתחום זה – כשליש מהן החלו לפעול בחמש השנים האחרונות.
יותר ויותר משקיעים נוטים להמר על טכנולוגיית תעשיית המזון הישראלית
במהלך חמש השנים האחרונות, ההשקעה השנתית הכוללת בטכנולוגיית תעשיית המזון הישראלית הוכפלה, ואף יותר מזה. בכך היא עקפה את הסכום אליו הגיעה ההשקעה בשנה שחלפה – מאה מיליון דולר(!) בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2019, השקיעו בעלי הון סיכון יותר מ- 12 מיליון דולר עבור כל אחד מהסטארט-אפים הבאים: חברת DouxMatok, הפועלת להפחתת רמות הסוכר והמלח במזון על ידי הגברת השפעת הטעם שלהם בלשון, גייסה 22 מיליון דולר, חברת Aleph Farms העוסקת בפיתוח בשר שריר שלם במעבדה גייסה 12 מיליון דולר, וכך גם חברת Fieldin, המספקת חיישנים ונתונים מתקדמים למטעים ולפרדסים.
יצרני מזון ענקיים רוצים חתיכה מהעוגה
טכנולוגיית המזון נהייתה לאטרקציה הגדולה ביותר של תאגידים רב לאומיים בישראל – כמה מחברות המזון והמשקאות הגדולות בעולם הקימו מרכזי מחקר ופיתוח וקשרי פיתוח משותפים בישראל, כולל קוקה קולה, פפסיקו, מונדלז, היינקן, AB InBev, Bright Food ומארס.
מובילים ולא מנענעים: לא היזמים הטיפוסיים שאתם מכירים
הגל הנוכחי של ישראל בחדשנות טכנולוגיית תעשיית המזון, מונעת על ידי יזמים יחד עם שילוב יוצא דופן של ניסיון בחקלאות, בצבא ובאקדמיה. לרוב הסטארט-אפים, יש לפחות מייסד אחד שגדל בקיבוץ (קהילה חקלאית שיתופית הייחודית לישראל), מה שיוצר יתרון גדול מאוד של הכרת פני השטח ברמה מקיפה.