כיצד ה"היי-טק" משנה את החקלאות

    מחבר:
  • שלמה שמואלי

*על פי נורמן מאיירסון מ"ניו יורק טיימס"

מכל ההזנקים שעמק הסיליקון יכול להציע, הדבר הפחות צפוי, הוא זה שמציעה חברת Bear Flag Robotics. חברה זו מפתחת טרקטורים אוטונומיים, דבר שנעשה גם בחברות אינטרנציונל, קייס, ג'ון דיר, קובוטה ואחרות. השוני הוא שחברת Bear Flag Robotics מקליפורניה, אינה בונה טרקטורים, אלא מתאימה חיישנים ומפעילים אשר דרושים להפעלת טרקטורים רגילים, אך ללא נהג.

ענין זה אינו "סאיינס פיקשן" כפי שהוא נראה. מערכות היגוי עצמיות, אשר מנצלות GPS ושומרות על שורות ישרות, ללא דילוגים וחפיפה, כבר מוצעות לציוד רב, החל מטרקטורים ועד לקומביינים ומרססים בעלי מוט ברוחב של 30 מטר. מזרעות מדויקות ומדשנות, יכולות להיות מונחות לוויין, בדיוק של אינטש ואף פחות מזה. הבעיה של כל אלה, היא שברוב המקרים, הפעילויות עדיין דורשות מפעיל ליד הבקרות.

פעולה אוטונומית תהיה בשירות לחקלאות, עוד לפני שתהיה למוצר, אומר מר Cafiero, יו"ר Bear Flag. ה-"גומחה" של החברה היא נתינת האפשרות לעיבודי משנה. באמצעות הציוד שלה אפשר, אחרי הקציר, להכין את היטב השדות לקראת הזריעה. "אייפד" מנחה טרקטור ללא נהג, שמצויד במערכות של Bear Flag כיצד לעבד את השטח. המצלמת והחיישנים שבהם הם משתמשים, דומים לאלה שמנחים כלי רכב אוטונומיים.

מר Cafiero מסביר שהצורך בציוד חקלאי ללא נהג, הולך וגובר בגלל המחסור בכוח אדם מיומן, דבר שגורם בין השאר גם להעלאת המשכורות. טרקטורים שמצוידים בטכנולוגיה של Bear Flag, יכולים לעבוד יממות שלמות ללא נהג. החברה שוקדת להרחיב את הפעילויות, גם למשימות כמו זריעה וריסוס, שעדיין דורשים פיקוח אנושי, וגם לאסיף של פירות ושל גידולי שורה.

על פי דו"ח של האו"ם, שפורסם באוגוסט, צפויה אוכלוסיית העולם להגיע עד שנת 2050, ל-9.7 מיליארד נפש. ההשפעות של האקלים: מזג אויר קיצוני, אבדן קרקע ולחצי הגירה, יעמיסו מאוד את מקורות הקרקע והמים, עד כדי פגיעה באספקת המזון. במשך כל השנים, היו הגידולים החקלאיים, ענין לא בטוח מבחינה עסקית. הם היו תלויים במזג האוויר, במחירי המצרכים בשוק, במדד הבשלות וביבול הצפוי. החקלאות נראית כתעשייה, שמתאימה מאוד לאיסוף וניתוח של נתונים. לכן חברות שקרובות לבסיס נתונים ומיחשוב, רואות בה הזדמנויות עסקיות.

לדוגמה IBM, שפנתה בשנת 2016 אל "הענן", על ידי רכישת חברת "מזג האוויר". כך היא הביאה את המיומנויות של המחשב העילאי, אל מה שמאז ומתמיד, היה תלוי בשמירת נתונים ובתחזיות אמינות של בני אדם.

מר ג'ף קייזר, המנהל העסקי של חברת "מזג האויר", בנוסף לידע שלו באנליזה חקלאית, הוא גם בעל חוה שמגדלת תירס וסויה באינדיאנה. לדבריו האביב הקר וריבוי הגשמים, גרמו להרבה בעיות. הוא התחיל לזרוע באפריל וסיים רק ביוני.

מר קמרון קלייטון, המנכ"ל של "מזג האויר", מסביר שמצע ההחלטות, שיציין באוקטובר 2019 שנה של פעילות, יעכל נתונים מתצפיות לוויינים, ומציוד חקלאי. בין דברים נוספים, ייבחנו ספירת הזרעים ליחידת שטח, רמת הדשנים, וחומרי המזון. לדבריו, חווה בעלת ארבעת אלפים דונם, שמצוידת בחיישנים, צריכה הרבה אבחנה וכושר איחסון ברמה ש-IBM יכולה לספק.

המצע שמכסה מעל שמונה מיליון דונם, ברחבי העולם, מספק להם תחזית מקומית למזג האוויר, לשישה חודשים  מראש. תחזית זו, מבוססת על נתונים לווייניים ואטמוספריים.

המערכת משתמשת בניסיון של IBM בבינה מלאכותית, כדי לבנות מודלים לניהול תירס, סויה, שעורה, וגידולים נוספים. כל מודל דורש מ-IBM בין שישה חודשים לשנה, כדי להרכיב ולנמק פרטים עבור נושאים כמו בקרת מזיקים ותצרוכת דשנים. זה איננו מודל אחד, שמתאים לרבים. כל מודל  מותאם לגידול מסוים ולמטרות ספציפיות, כמו תפוחי אדמה ארוכים יותר, עבור טוגנים, או שעורה עבור בירה מאלט.